יעד סופי – פרק 8

-מני-
מני ואיזבל תיכננו בלהט את החתונה שלהם.
הם צלצלו לכל האולמות שהכירו באזור וכבר עבדו על רשימת מוזמנים. מני עבר לגור בבית של איזבל והעמיד את הבית שלו למכירה. הוא היה כל כך מאושר. מני פחד שהמוות יהרוג אותם לפני שיתחתנו. הוא תהה למה המוות רצה אותו בכלל, מה הוא עשה לו? אז הוא ברח מתנין, התנין היה באמת הורג את כולם? היה שם רק תנין אחד.
אז המוות רוצה את החיים שלו. אבל מה משנה לו אם זה הוא עצמו… פתאום מני קלט משהו. אם אני אהרוג משהו אחר אולי אנצל מהמוות שלי? אולי אם הוא יירצח משהו אחר. הוא צריך לרצוח משהו שלא היה צריך למות, כך הוא ייקח לו את החיים. המוות יקבל מישהו אחר במקומו, עכשיו הוא רק צריך למצוא קורבן…

-גלן-
גלן התכתב עם חבריו במחשב שלו. עבר כבר המון זמן, הוא כבר שכח מהקבוצה. הוא ישב על הכיסא הנוח על הגלגלים שהוא כל כך אהב. הוא התקדם אחורה קצת. הוא התנגש בשולחן שהיה מאחוריו. גלן לא ייחס לזה חשיבות. הוא שמע את מנורת השולחן מתנדנדת. הוא לא זכר שהיא דולקת. היא נפלה עליו ועוצמת הצריבה גרמה לו לצרוח. הוא התקפל מכאב ובטעות משך את כבל המנורה ותלש אותה מהחשמל. היו הרבה הבזקי חשמל והוא בטעות שם את רגלו על הכבל החשוף והתחשמל למוות.
המוות היה מרוצה כל כך, עוד מוות אחד בשבילו.

-ג'ונתן-
ג'ונתן אסף את הגופות של רובי, מארי, קלייר וליזי. הוא החליט לתת להם קבורה נאותה. הוא רצה לתת להם כבוד אחרון אחרי שמתו כולם בידי תאונות מיסתוריות. ג'ונתן ידע שעדיף שיתאבד מאשר שימות בתאונה קטלנית ומכאיבה. האם הוא באמת מוכן להרוג את עצמו? אולי המוות יפסח עליו. הוא מעוניין בנשמתו בכל מקרה. ג'ונתן קבר את כולם ולבסוף עלה לדירה שלו בקומה ה – 6. הוא הסתכל למטה על הגובה.
היו שם גדרות עם עמודים. הוא עצם עיניים וקפץ מהחלון ואז הוא השתפד. הדם השפריץ על הגינה.
המוות לא ציפה לזה, הוא כמעט היה שמח. הוא רצה לקחת את חייו של ג'ונתן אבל לא ככה.
למוות לא הייתה ברירה. שניים מתו, הוא יכול לסמן עוד שני V.