———–נקודת המבט של נטע——– הייתי במקום לבן, ריק אינסופי. כל מחשבותיי התרוקנו, הרגשתי חופשייה, כרוח העפה בראשי העצים. "הלו?, יש כאן מישהו?", שאלתי בעוד קולי מהדהד בשטח העצום. חששתי מהנוכחות […]
"נו" גערתי בה להמשיך, הייתי כל-כך מוטרדת ממה שהיא מתכוונת להגיד. "הוא אמר לי.." היא התחילה וקולה נשבר. ליטפתי את כף ידה בעדינות וניסיתי לשדר סבלנות למרות שבתוך תוכי בערתי […]
האורות החזקים סנוורו אותי ושמעתי רק את קולם מהדהד בראשי… "הצלחת לגלות משהו?" הייתי כל כך מבולבלת שאפילו לא ידעתי מה לענות.. גם בפעם המאה ומשהו עדיין זה משפיע עלי. […]
"אפשר להיכנס?" סימן לי עם האצבע אחד השוטרים. בלעתי את הרוק ונשמתי קצת לרווחה "בוודאי" סימנתי להם עם ידי. הם חקרו מעט את הבית ואנדי עקב אחריהם בכל תזוזה. הלכתי […]
————-נקודת המבט של דיין———– \"לא אני לא!!!\", צעקה נטע. היה פיצוץ אדיר, עפתי אחורה. \"אחח..\", \'לא נפצעתי כבר שנים, איך היא הייתה מסוגלת לפגוע בי?!\' פקחתי את עייני, ערפל השתרר […]
————-נקודת המבט של דיין———– "לא אני לא!!!", צעקה נטע. היה פיצוץ אדיר, עפתי אחורה. "אחח..", 'לא נפצעתי כבר שנים, איך היא הייתה מסוגלת לפגוע בי?!' פקחתי את עייני, ערפל השתרר […]
"קחי את זה!" הוא אמר באגרסביות. "לא אני מסרבת! אני לא אקח את זה!" "קחי את זה עכשיו!" הפעם הוא לא אמר הוא צעק.. פחדתי כל כך, פחדתי מהלא נודע […]
"מה עשית?! תראה את כל הבלגן! אני אצטרך לנקות את הכל! ילד חלאה שכמותך! לא היית צריך להיוולד". "אני מצטער. רק רציתי להכין לך ולאבא עוגה". היא לקחה את ידי […]
"אז מה אתה עושה היום?", היא שאלה, בעודה שרועה על המיטה כפגר עצלן. את הסיגריה שאף פעם לא אהבה אבל עישנה כי אין ברירה, השליכה בלי לראות אל כוס הוויסקי […]
———–נקודת המבט של נטע——– הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים, נוצרים את הרגע. ויקטור היה נראה נבוך וגם אני הייתי די נבוכה. הרגשתי כיצד פניי מסמיקות וחום גופי עולה במהירות. "ממש חם […]
הזקן ישב על כיסאו בבר, מביט סביבו בעיניים יוקדות. זה היה הבר השלישי שנכנס לתוכו היום וטרם הזמינו איש למשקה. הוא הוציא ידיו מכיסי מעילו הישן והמרופט וניגב את אפו […]
———–נקודת המבט של נטע——– הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים, נוצרים את הרגע. ויקטור היה נראה נבוך וגם אני הייתי די נבוכה. הרגשתי כיצד פניי מסמיקות וחום גופי עולה במהירות. \"ממש חם […]
"אנדי זה אתה?" שמעתי את קולה הצרוד של לילי כשפתחתי את הדלת, סביר להניח שקמה משינה. "זו אני" מלמלתי אך לא היה לי ספק אפילו קטן שהיא שמעה אותי. אחרי […]
———–נקודת המבט של נטע——– הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים, נוצרים את הרגע. ויקטור היה נראה נבוך וגם אני הייתי די נבוכה. הרגשתי כיצד פניי מסמיקות וחום גופי עולה במהירות. "ממש חם […]
דממה מוחלטת השתררה. רעדתי. בכיתי בלי קול כדי שחלילה לא ישמעו. צעדים כבדים ונוקשים התקרבו אל החדר. אני עושה את עצמי פני ישנה . הסוהר הולך לו לדרכו אך בדיוק […]
קוראים לי תרזה סבן ואני פה כדי לספר את הסיפור שלי. אני חוקרת משטרתית במחלקת פשעים חמורים, ועד לפני כמה זמן עבדתי על תיק רצח נוסף שלא פוענח. מי ידע […]
———–נקודת המבט של נטע——– הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים, נוצרים את הרגע. ויקטור היה נראה נבוך וגם אני הייתי די נבוכה. הרגשתי כיצד פניי מסמיקות וחום גופי עולה במהירות. \"ממש חם […]
הבטתי על עצמי במראה, על העיניים השחורות והמבריקות שנראות כמו הלילה הקר. על שיערי השחור והחלק שמגיע עד לגבי התחתון. על גופי הדקיק והארוך. ועל עורי החיוור שנותן לי מראה […]
"למה נראה לך?" היא הסתכלה על הנייד שלה שהיה בידי וניסתה לקחת אותו אבל מבלי להפעיל כוח. "כי אני יודעת לילי" פניי שידרו רצינות שלא שידרתי אף פעם אבל בתוך […]
קוראים יקרים, חשוב מאוד! שיניתי מעט את הפרק אז אני ממליצה לכם לקרוא את כולו מחדש גם אם קראתם… אני מאוד מקווה שתגיבו כי זה מאוד חשוב לי… ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ———נקודת […]
קוראים יקרים, חשוב מאוד! שיניתי מעט את הפרק אז אני ממליצה לכם לקרוא את כולו מחדש גם אם קראתם… אני מאוד מקווה שתגיבו כי זה מאוד חשוב לי… ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ———נקודת […]
ממי אני בורחת? זה קל אני בורחת מהמציאות האמיתית שלי,מהמציאות שאני חייה אליה-רצח ופשע. נולדתי לרצוח אנשים ולהנהיג,נולדתי לעיר שחורה עם דם ברחובות. נכנסתי לבית הגדול שלי שהיה באמצע החורשה,בפינה […]
———נקודת המבט של ויקטור——– אם זו לא הייתה היא, מי זו הייתה?! "ויקטור, הדבר היחיד שאני זוכרת הוא את הרגע לפני שמעדתי, זה הכל." "אין סיכוי נטע," נשמעו צרחות מאחורינו. […]
"אנחנו חייבים לעזוב" אמרה לילי בעוד מבטי המפוחד הוסט אל הטלוויזיה. "מה לעזוב?" אנדי שאל בפניי לא מבין. לא הצלחתי לדבר ובטח שלא לספק לו תשובות. "אני לא מבין" הוא […]
"אנדי" קמתי מהכיסא והוא כבר הספיק לטרוק את הדלת. פתחתי את הדלת אחריו והוא כבר הפך למטושטש וקטן, שמתי לב שהוא רץ. "מרי" הרגשתי את ידיה של לילי עוטפות את […]
היום השני של חנוכה הגיע. השעה עכשיו 5 וחצי ככל הנראה. הייתי צריכה לקום מוקדם בשביל לתרגל את המנגינה החדשה שקיבלתי, אני אצטרך לנגן בפסנתר ב"חדרי ההתעללות". אברהם התעורר כחלק […]
"נסיך קטן תקום" פתחתי את תריס החדר של אנדי והוא השמיע קולות שמסבירים לי שהוא מתקשה להתעורר. התיישבתי על ידו במיטה, על יד הדבר הכי יקר לי בעולם וליטפתי את […]
*תקראו רציתי להוסיף* ״וואו חתיכת בית יש לך פה״ מאט אמר בהתרשמות בעודו בוחן את ביתי. ״אז איפה ההורים שלך?״ דילן שאל והתיישב על ספת המעצבים שלנו. השפלתי את מבטי […]
פקחתי את עיניי. לא יכולתי לראות דבר מלבד חושך כבד. ניסיתי לזוז אך ללא הצלחה. "קתרין!" – זה היה הקול של אברהם אשר בקע מתוך החושך הסמיך. -"אברהם מה קורה […]
הם שכבו שם, בשקט. משקיפים מרחוק על שני הנערים אשר שוחחו ביניהם. הם הביטו בסקרנות בנער עם השיער השחור חונק את הנערה האדמונית ואותה בתגובה צורחת עליו, דבר שגרם לג'ורדן […]
