sapir13
אשמח לשם

הוא לא חזר

sapir13 15/04/2015 1129 צפיות 5 תגובות
אשמח לשם

" הוא היה כל כך קטן," היא אומרת,
צופה בו משליך את התיק על גבו.
אך הגבר כבר בן 28,
איננו תינוק עוד, לא.
אל הקרב הוא יצא,
דרוך מוטיבציה,
למען פלוגתו הוא יצא,
למען משפחתו.
"הוא לא שרד את הקרב," הוא אומר,
בוהה בעיניה חסרות המבט.
אין מילות ניחום בפיו,
למענה או למענו.
הם נלחמו בגבורה, הפלוגה,
אך רבים לא זכו לחזור.
"הוא השאיר פתק מאחור, מצאנו זאת בין חפציו."
בעיניה נראים סימני תקווה,
אך לא במילותיו.
הוא חשב שיחזור, לא שילך.

'גם אם חסר יכולת לזוז אני,
אאבק עד הסוף,
לא אתן לזה לשבור אותי,
לא אתן לעצמי ליפול.
אל תשכחי אמא,
שהדרך עוד ארוכה,
וכל עוד אפר מכסה את פניי,
אמשיך קדימה בגבורה.
חשוך כאן, אך נפשי חזקה,
אני אמצא אותך, לא משנה מה- '

"מילותיו קטועות, אין עוד המשך?" שאלתה הרטורית מכה בו.
אין מילים בפיו, אין מילים.
יד קטנטנה מושטת מאחור,
"אמא, יונתן לא יחזור."
הדמעות מעיניה פורצות,
כשהיא מגוננת על בנה הקטן,
בנה שנותר.


תגובות (5)

אני חושבת שזה יותר דומה לשיר מאשר לסיפור, לפי דעתי את צריכה לכתוב סיפור שיספר את זה כי קצת קשה להבין כי כתבת כמו שיר. רעיון יפה וכתיבה יפה ואני ממש אשמח לקרוא את זה בתור סיפור יותר סיפורי(:

15/04/2015 16:50

)':

15/04/2015 17:20

אני אוהבת שזה יצא שיר כזה, האמת שנראה לי שזה נכנס לקטגוריית בלדה. [ממה שהבנתי בלדה זה שיר שמספר סיפור מפורש, אבל אני לא באמת יודעת. לא הבנתי את המורה לספרות אז.]
הסיפור עצוב, זה מקסים שהצלחת להעביר רגש כזה. ממש אהבתי את מה שהוא כתב, מדהים.
הכתיבה שלך. יא מדהימה.

15/04/2015 17:32

או מיי גאד, זה פשוט מושלם. עם דמעות בעיניים וכאב אני חוזרת לקריאה שניה, כי לא משנה מה השם שתבחרי לסיפור, הכתיבה שלך הוא רגע קסום במציאות חדגונית ומתמשכת.
אני מעריצה את הכתיבה ואת הרעיונות שלך,
זה פשוט מושלם. באמת.
תודה לך, שאת בוחרת לשתף אותה עם כולנו.
תמשיכי לכתוב, אל תפסיקי לעולם.

15/04/2015 19:05

אהבתי, שמח לחזור ולקרוא את הסיפורים שלך:)

15/04/2015 19:14
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך