לשקוע בעולם אפור

א.מ.ש 27/03/2014 732 צפיות 6 תגובות

החלומות מתנגשים בסיוטים. הרצונות מתנגשים ביכולות. האפשרויות רבות מספור, אבל הבחירה אחת ויחידה. הבחירה תשנה הכול. הבחירה היא בחירה של חיים ומוות.
ולאו דווקא חיים ומוות בצורה בה כולם חושבים עליה.

כשאני צועדת ברחוב הוא מלא גוונים שונים של צבעים. אבל כשאני מביטה סביבי ביותר תשומת לב אני רואה משהו אחר.
אני לא רואה רחוב שמח ומלא חיים וצבע. לא.
אני רואה רחוב אפור, כשהחיים שונים בו והוא כמו נשאר חסר אונים, שבויי בידי החיים עצמם.
איש מלבדי אינו רואה זאת. איש מלבדי אינו רואה רחוב אפור ומת. מלבדי, כולם רואים רחוב שמח, מלא צבע וחיים, חופשי.
ואז הכול מתנפץ מול עיניי. הרחוב חוזר להיות שמח ומלא חיים, צבעוני. הרחוב חוזר להיות כמו תמיד, כשאני לא מתמקדת בו.

הבחירה שלי שינתה את הכול. כל נקודת המבט שלי, כל המחשבות שלי, הראייה שלי. יכולתי לבחור בין אפשרויות רבות כל-כך, ובסופו של דבר בחרתי את הנוראית ביותר.
אבל ההגיונית ביותר.
אני רציתי לבחור באפשרות אחרת. אפשרות שמחה יותר, מלאת חיים. אבל אז חשבתי על זה, והבנתי. הבנתי שאני אחיה בשקר אם אבחר כך. השמחה הצבע, כל החיים האלו שנכנסים בדברים, אלו רק אשליות. אשליות שמסתירות את הדברים האמיתיים.
אז בחרתי להסיר את האשליות, ולראות את הדבר האמיתי. בחרתי שאני לא רוצה לחיות בשקר הזה יותר.
וזה מה שקרה. נהייתי אפרורית יותר. הבנתי מהם בעצם החיים, מה הם הסתירו ממני. הבנתי שאני לא צריכה להראות את עצמי לעולם. מה שאני צריכה זה פשוט להסתכל. להסתכל ולא להתערב.

כשאני כותבת במחברת בכיתה אני לא חושבת על השיעור, או על העבודה שנתנו. אני חושבת מה זה ייתן לי אחר-כך, למה זה חשוב?
הרי בסוף כולם מתים. זה לא משנה מה אני עושה עכשיו. הרי בסוף במילא ישכחו אותי. ומה הכישרונות שלי יעזרו אז?
העולם הצבעוני שהיה לי פעם נעלם. את מקומו תפס העולם האפור שהגיע לראש רשימת המחשבות. לפעמים אני פשוט רוצה לשכוח מהכול, להיעלם חזרה בשקרים של העולם הצבעוני, החי.
אבל העולם הזה נעלם. הוא לא ישוב יותר. הוא לא יחזיר לי את תמימות העבר שלי. הוא לא יחסיר אותי להיות כמו פעם, אחת ששמחה ולא חושבת על שקרים.
ומה כבר נותר לי לעשות, אם העולם הצבעוני שלי נמחק, ונותר רק העולם האפור?
להיעלם בתוך העולם האפור. לחזור אל תוכו. להתעלם מקיומו של העולם הצבעוני אצל אחרים.
לשקוע בעולם האפור הזה, חסר הרגש, חשיבות, שקרים.
אז אני נעלמת.
שוקעת בעולם בו הכול אפור.
וזה מה שאני מצפה מכולם, אחרי שאני עשיתי את זה.
פשוט לשקוע בעולם אפור.


תגובות (6)

אני גם כזאת… עדיף לחיות באשליות או בחיים טובים.
כתיבה מעולה!!!

27/03/2014 15:58

מילה אחת: וואו!

27/03/2014 16:01

ווואו !

27/03/2014 16:35

אכן ואוו, הכתיבה שלך באמת מדהימה…
למרות שאני חושבת שזה לא משנה אם כולם מתים בסוף או לא. זה לא משנה אם בעוד כמה זמן יישכחו את מה שעשינו. כל מה שחשוב זה בעיקר מה שעשינו -ברגע זה- אם עזרת למישהו ללמוד, אם שימחת אותו, אם טיפלת במישהו, אם המצאת .. לא יודעת מה ! ככה או ככה הכל ייגמר, אבל מה שחשוב הוא האם ניצלנו את הזמן שלנו לטובה, או שסתם בזבזנו אותו? (אחרת כאילו, באמת, בואו נמות ודיי…)

בכל אופן, כמו שאמרתי, אני ממש אוהבת את זה ואת הכתיבה שלך, כל הכבוד :>

27/03/2014 16:52

פשוט מדהים. אני בשוק…
אני מדהימה…

27/03/2014 19:30

מצמרר. ומדהים. נדמה כאילו תארת את העולם מנקודת המבט שלי. אף פעם לא הצלחתי לתאר את זה בצורה טובה כל כך כמו שאת עשית. העולם אפור והכתיבה שלך מופלאה.

29/03/2014 16:00
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך