סתיו מסוכן

איש של סתיו, תמיד כך ידע. מתמוגג ממזג אויר סגרירי, מחכה לאותם ענני נוצה שיופיעו בשמים הורודים, אך יותר מכל אהב את השלכת. אהב צבעי זהוב, כתום ואדום. אהב עלים ירוקים מתקפלים. איש של סתיו יוותר עירום כמו העצים הריקים.
איש העולם הגדול, בליין ובנדיט לא קטן. בחורות תלויות על כתפיו והאושר הגדול בשורותיו.
גר לבד בבית שכור בבנימינה, שתי קומות, שישה חדרי שינה, סלון ענק וגינת ירק מפוארת ושופעת בפרחי נוי ובעצים נושאי פרי מתוק וצבעוני.
גבר צעיר ויפה תואר, ביפן הוא למד אומנות לחימה, בארץ הוא ממלצר בברים שוליים בחיפה. איש לא האמין ולא מאמין שהמלצר כחול העיניים טובע בצניעותו את אמידותו. בסופי שבוע פוקד את העיר תל אביב ביחד עם חבריו לערב פורענות, אלכוהול ונשים.
כשניגמר קיץ ורוח פתאומית פורעת את הוילון העטור בשושנים, מבין יואל שסתיו ריחני ומושך שוב מגיע. כיסופי נופים אפורים וגאיות נעלמים. נחלי יעד קטועי ערוצים ונתזי שרשים בעמדת בקיעות נצחיות.
יואל יושב על נדנדת השנהב בגינת ביתו, ספל מעוטר אוחז בידו ללגימת בוקר בארומת פרדסי התום, סתיו אחרון.
רונן, ניר, דור ויואל חברים טובים. מגיל הגן מכירים דרך בית הספר, צבא ומילואים. גבעתי בצבעי סגול לתפארת. שלושה גברים בשנות העשרים המוקדמות ועתה נקראו למילואים, מבצעית.
היו ימים אז ביפן, בזמן לימודי אומנות הלחימה. שלושה חברים בלב ובנפש בטוקיו הגדולה. שלושה יפים, מאושרים מהחיים. שלושתם רווקים אך אמידים. ושלושתם בלב צניעות נוגעים.
סתיו ברצועת עזה. צו מילואים פתאומי לפלוגת מילואים שלמה. לרגעים אפרפרות היום נוגעת בקרן חמה בודדה שטווה ומתקרבת לחמם את הפנים התוהות, את הגומות הנפערות. חוסר הידיעה, הפחד ולא שאננות. סתיו אחרון.
צניעות וצעירות, על קולב מפואר בשפע לב ונשמה. "לב", כך קראו לו חבריו, כי יואל הוא לב אחד גדול. מתנדב בשעות היום בבית החולים רמב"ם. את כל שעות היום מעדיף להעביר בנתינה לזולת. מלטף, מחבק. מרחם ותומך. מזקן ועד צעיר הכמהים ליחס וליד מלטפת וכזאת שנוגעת ומחממת, כזאת של יואל.
בוקר, חילופי אש קשים. דרום מופגז, אשקלון רועמת ואשדוד שבוזה.
הנגמ"ש הופגז ונשרף קליל. אין רונן, אין דור ואין יותר ניר. יואל לא היה בתוך הנגמ"ש.
יואל היה בג'יפ שנסע לפני הנגמ"ש. כשרץ אל התופת, לגעת בחבריו, לדעת, לזעוק. כשגופו עלה באש בלטו קרעי שמיים לגשם ראשון, גשם אחרון.
סתיו חדש בבנימינה. על מדשאה אחת קמל פרח אחד אהוב, אותו פרח שיואל טיפח ומאד אהב.

סתיו חדש מסוכן.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי