"את אחת ויחידה , אהובה שלי מלכהה…" עונה 2 פרק 6

עונה 2 פרק 6 –

'שלום למלאך' שלחו לי הודעה ב12 בלילה, בדיוק התכוננתי לישון
לא מוכר לי המספר..
'מי זה?'
'מי עוד קורא לך מלאך?'
'אף אחד.' עניתי
'כבר שכחת אותי אהה?'
'נו מי זה?' שלחתי
'לילה טוב מלאך' שלחו לי
'לא מצחיק…מי זה?' שלחתי, אבל לא ענו.

מנקודת המבט של סהר –

שמתי סריג בורדו של לקוק, וג'ינס קרעים עם גומי למטה של מאניה ונעלי ספורט אלגנט
של פרד פרי, שמתי קצת ואקס לעצב את הקוצים והייתי מוכן למסיבת השנההה.
בן התקשר אליי.
"אה יזייןןן?" אמרתי לו כשעניתי
"יבן זונההה איפה אתה?"
"עכשיו יוצא מהבית."
"בוא בוא אליי עושים ישיבת אלכוהול לפניי" הוא אמר
"יש וודקה טובה?"
"בשבילך כפרה מהדבסט"
"אני עכשיו בא"
"ביי נשמה" הוא אמר וניתקתי, דחפתי לכיס קונדומים וכסף
לקחתי את המפתח של הרכב וירדתי למטה
"לאן אתה הולך?"
"יוצא..אל תחכי לי" אמרתי
"ליהי גם תהיה?"
"מי זאת?" שאלתי
"ליהי סהר, החברה שלך."
"האקסית שלי, ומאיפה לי" תיקנתי אותה ובאתי לצאת, שונא שהיא מזכירה אותה
כל שנייה, שתשחרר.
"כמו שאמרתי אל תחכי לי" אמרתי שוב ויצאתי מהבית.
"המסיבה הגיעההההההה" צעקתי כשנכנסתי לבן לבית, כולם הסתובבו אליי
וצעקו, צחקתי והתיישבתי עם כולם הכנתי לי כוס
מתכונן לקבל סטלה של החיים ולשכוח מ-ה-כ-ל .
"אהבהה שליי"
"אה ליאן מה קורה?" שאלתי אותה
"אני נטלי.." היא אמרה
"ליאן יותר מתאים לך" אמרתי לה וקרצתי לה והיא צחקה.
"אתה רווק עכשיו נכון?" היא שאלה
"תמיד רווק נשמה שלי" אמרתי לה

מנקודת המבט של ליהי –

עברתי על האינסטגרם לפני שעליתי לישון, נתקעתי על התמונה של
סהר עם שתי בנות..נעלתי את הטלפון וזרקתי אותו לצד השני של המיטה
אין לי כח כבר..נמאס לי להזכיר לו מי הייתי בשבילו ומה היינו אחד בשביל השני.
ומצד שני אני לא יכולה להשתחרר מימנו, פשוט לא יכולהה! וזה הורג אותי שאני לא
יכולה לומר לעצמי ליהי שתחררי סהר שלך לא יחזור. תעברי הלאה תכירי מישהו חדש
שישכיח לך את סהר וזהו. תפסיקי להחזיר אותו לעבר שהוא לא רוצה לחזור אליו!
ושיילך יזדייייין!! ואז אני חוזרת על עצמי, שלא יילך להזדיין עם אף אחת.
שיחכה לי…כמו שהוא הבטיח.
הייתי צריכה את אסי, את החיבוק שלו..את העזרה שלו.

מנקודת המבט של יקיר –

וואלה לא זוכרת אותי אה? לא לעוד הרבה זמן.
הייתי בנסיעה ללוד, לסגור שמה עניינים ונחזור לעניינים שלי בבאר שבע.
"מה אתה אומר..הוא היה ביחידה הזאת החבר שלה?" שאלתי את איתמר
"כן, אבל פרש אחרי שמצאו אותה"
"שונא את היחידה הזאת, עלאק יחידה." אמרתי, יחידה של עקומים מתים אחד אחד
"יש אצלנו כמה כאלה.." הוא אמר
"שעובדים אצלנו? מהיחידה הזאת??" שאלתי בעצבים
"ברור, אבא שלך גייס אותם..אמר שהם הכי טובים לעסק הזה."
"לא מבין כלום מהחיים שלו הדבע הזה" אמרתי
"מה היא כל כך מעניינת אותך? ולמה בכלל נרשמת לבית הספר הזה מה אתה צריך את זה?"
"יש לך המון שאלות אתה"
"יאללה ימנאיק דבר פעם אחת"
"בית ספר סתם לצחוקים, גם ככה באר שבע משעממת משהו מפחיד, והילדה..צריך להינות קצת לא? חוץ מבלילות אין לי מה לעשות במקום הזה, אני מוסיף לי עניין." אמרתי
"בואנה אתה, אם כל מה שאתה יכול לעשות זה מה שאתה עושה..מתעסק בחיים רגילים"
"קפוץ לי יזין." אמרתי , והוא הוריד את הראש לכיוון הזה שלי, תפסתי אותו מהשערות ודפקתי את הראש שלו בכיסא
"הנטיות המיניות שלך תעשה בבית שלך במיטה בשקט יבן זונהה" אמרתי בעצבים
לא צוחקים איתי בדברים האלה.
"יקיר, יקיר סתכל שמאלה!!" הוא אמר מהר ובלחץ
"מה עובר עלייך?" שאלתי
"תן גז, מהרר!" הוא צעק , הסתובבתי לשמאל לראות על מה הוא מדבר,
היה רכב ניסן ג'וק גדול מולינו , פתחתי את החלון ופתחו אחריי
לא ראיתי פנים של אף אחד, רק יד ואקדח מול העיניים שלי
"איתמר האקדח מהר מהתא!!" צעקתי ונתתי פול גז, שמעתי יריות מאחוריי
איתמר הוציא את האקדח ונתן לי אותו, פתחתי את החלון, עשיתי סיבוב והסתובבתי לצד השני
ונסעתי מול הרכב שמולי שהראש שלי חצי בחוץ חצי נוהג ועם האקדח יורה בלי להפסיק
"איתמר תפוס שליטה על ההגה" אמרתי
"תפסתי, שחרר מההגה" הוא אמר , עזבתי את ההגה והתיישבתי על החלון
ויריתי לגלגלים שלהם, האוטו הפסיק ליסוע
"עצור!!" צעקתי ואיתמר עצר מהר קפצתי מהחלון לכביש והתקדמתי בזהירות לרכב
עם אקדח מוטען
"תתרחק מהרכב או שאנחנו יורים יקיר!" צעקו לי
"יש פה עד ראיה, אם תהרוג אותי ידעו מי אתה, 12 שעות ואתה בן אדם מת.
אתה באמת רוצה לקחת סיכון?" צעקתי
"תצא עכשיו, תראה מי אתה ספר מי שלח אותך ואני משחרר אותך"
"פ'חח מה ניראה לך אני מפחד מימך? אל תטעה אבוחצירה"
"אז זה כמו גבר, תראה את עצמך לפני שאתה יורה, או שאתה באמת מפחד?" שאלתי בהתחכמות, רק לפוצץ לבן זונה כדור בראש.
"30 אלף ולהצטרף אלייכם ואני יורה כאן בשותף שלי ומספר לך הכל" הוא אמר
"אתה משחק באש אתה יודע? שום שקל לא תראה ואולי אני יניח לך להצטרף אליינו" אמרתי באיום, בא לשחק משא ומתן אה?
כיוונתי את האקדח לאזור הנהג מוכן לירות.
"אני רוצה לעבוד אצלך" הוא אמר, הורדתי את האקדח
"אצל מי אתה עובד עכשיו?"
"אף אחד."
"מי שלח אותך להרוג אותי??" שאלתי שוב שיבין יותר טוב
"אף אחד"
"אז מה אתה בא לזיין ת'שכל ולחסל אותי אה???" שאלתי בעצבים, מת לפוצץ אותו מכותת!
"להראות לך שאני ראוי לעבוד אצלך, שאני לא מפחד מכלום ומאף אחד" הוא אמר
"אתה יודע בכלל משהו על החיים האלה?"
"שמעתי עלייך הרבה, יש לי כל מה שאתה צריך. אני מכבד את המשפחה שלך ואותך"
"תצא בחוץ." אמרתי
"רק אם תיתן את המילה שלך שלא תירה בי" הוא אמר, כוסאמק עכשיו הוא מפחד אה?
"יש לך את המילה שלי." אמרתי, מילה של יקיר זה מילה.
שמעתי יריה, לא זזתי. הדלת נפתחה ומישהו נפל מימנה מכוסה בדם
ואז הדלת של הנהג נפתחה ויצא מימנה מישהו, ניראה לי בגיל שלי.
היה לו אקדח ביד
"תניח את האקדח על הרצפה ותתקדם" אמרתי, הוא זרק את האקדח על הרצפה והתקדם
אליי עד שהיה מולי
"מה השם?" שאלתי
"אסי פרץ."