היא והוא.

"אני אוהב אותך," הוא אמר לה.
והיא יודעת שזה לא נכון.
הוא זז מצד לצד,
כמובן שהוא שיכור. "תפסיק לשתות," נזפה בו.
והוא רק חייך חיוך עקום.
חיוך עקום- אבל מושלם. "למה את לא אומרת שאת אוהבת אותי גם?"
הוא ידע שהיא מאמינה לו.
מסתבר שהוא שחקן טוב.
"כי אני לא," היא אמרה וקמה מהמיטה, "אני הולכת להביא לך מים."
הוא חסם לה את הדלת. "זה שקר."
"זה לא."
"זה כן. אחרת למה את דואגת לי?"
היא נעמדה במקומה,קפואה וסמוקה. "מה?"
"שאלתי," אמר בעדינות. "אם את טוענת שאת לא אוהבת אותי, למה את דואגת לי כשאני שיכור?"
היא נעמדה וחייכה חיוך. חיוך מעצבן.
חיוך מעצבן- אבל מושלם. "עליתי עליך. תפסיק עם המשחק."
הוא הסמיק. "איזה משחק?"
"אתה לא שיכור." היא אמרה. "שיכורים מתכחשים לזה שהם שיכורים."
כשהיא אמרה את זה, משהו בה זז.
הלב. החל לפעול שוב.
אם הוא לא היה שיכור.
זה אומר שהוא יודע מה הוא אומר.
זה אומר שהוא אמר "אני אוהב אותך."
והתכוון לזה.
"אתה צודק."
"מה?" הוא התבלבל.
היא חייכה חיוך קלוש. "אני שקרתי."
הוא חייך גם.
הם התקרבו אחד לשני, הוא לקח את היוזמה.
זאת הייתה נשיקה צולעת.
נשיקה צולעת- אבל מושלמת♥