חיי האהבה שלי

חיי האהבה שלי- אין כאלה. סיכום חיי האהבה שלי- מתיש! אני בימים אלה אומרת שלום לימי המבחנים ומקבלת את פניהם של ימי הכניסה הראשונה שלי בחיים לטינדר. האם כניסתה של התקופה הזו צריכה להיות מקבלת פנים? או עם מבטים מזלזלים? חברות שלי אמרו לי שהטינדר זה היום בקורונה אתר הכרויות לכל דבר. חברות שלי פשוט שכחו לציין שכל בחור שני שואל אותך במקרה הטוב שתי שאלות על עצמך ואחרי שהוא מוודא שאת מספיק קרובה הוא שואל אותך באחת עשרה בלילה מה את עושה היום? אז תודה רבה על האזהרה.
כמו בחורה נורמלית הלכתי להתייעץ עם ידיד לפני שנרשמתי לאתר. הוא אמר לי שבנים לא באמת יודעים מה הם רוצים אז החלטתי גם לא לדעת מה אני רוצה וגם להגיד את זה. פשוט לזרום עם הרגע- אבל לא לזרום עם הרגע של אותו יום באחת עשרה בלילה. כאילו באמת? גם אם ארצה איזה משהו רגעי בוא נשאיר קצת מהקסם נגיד בוא נדבר איזה שלושה ימים לפני, תבקש את המספר שלי, כאילו בוא תיהיה נחמד לפחות אם לא בעל איזשהו קסם. בואו נזכיר לעצמינו שפעם מזמן היה דבר כזה חיזור. אבל אולי אני מיושנת אין לי מושג. שכל אחד יעשה מה שטוב לו פשוט ואני באלגנטיות פשוט יסנן לפחות חצי מהגברים.
אבל היה בחור אחד, לא שונה או מיוחד, הוא רוצה איזה משהו רגעי ואני באותו לילה לא עניתי רק למחרת בבוקר כשהוא עזב. זה שהחלטתי לא לדעת מה אני רוצה הציב אותו במקום קצת מבולבל:) המשכנו לדבר לא יודעת למה.. הוא אפילו אמר לי שסתם נחמד לו לדבר ומאז אנחנו מדברים יומיים כל היום שיחות עמוקות. כל מה שעובר לי בראש זה תבקש כבר את המספר יא חרא!
אין מה לצפות יותר- הרומנטיקה גססה כבר לפני הקורונה אבל הקורונה היא זו שרצחה אותה סופית, צריך לעשות הפגנה רק לשם זה..