הסיפורים של sunlight
חודשים וקצת לפני שחרור. יש אווירה שלא נותנת לך להיות מאושר. מושג גדול כזה עף לאוויר וכולם אומרים לך “אזרחות זה החיים האמתיים- כשיוצאים מצה”ל. החיים רק נהיים קשים יותר..” […]
דיסני הכניס לי הרבה חיים לחיים. הרבה מחשבות על איזה מין דברים הגורל מתכנן על אהבת אמת ועל החצי השני שנמצא איפושהו ויום אחד בזמן הנכון וברגע הנכון אני אמצא […]
אני עוד מישהי, עוד אף אחת כזאת. וכמו כל הילדים כשהייתי קטנה חיפשתי היגיון בעולם הזה. בגן בחגים ובבית הספר כשלמדנו תנ”ך חשבתי שיש אדם כזה או ישות כזאת הנקראת […]
שלומית יושבת במיטה, ככה עם המדים המלוכלכים. היא בוהה במחשב. והוא בוהה בה באור בוהק. היא יודעת המכתבים האלא לא יגיעו ליעדם. הם ינוחו פה ואולי יישארו פה עד הקבר. […]
לפעמים זה נדמה כאילו יושב שם מישהו למלה בשמיים שכותב לנו תסריט. הוא כבר יודע מה יקרה ואת סדר ההשתלשלויות. הוא מסתכל בעיניים בוכנות. מביט בנו וברגע אחד טורף את […]
אני מחכה לו על הדשה של מרינה הרצליה. מסתכלת על הים, אל הגלים. הרוח פורעת את שערי, אני נשענת אחורה. הוא בטח יגיע בשלוש. קבענו בשתיים אבל היה לו פנצר […]
דמיינו שאתם על אי בטוח ומבודד מכל שאר העולם. החיים שם ידועים מראש. כל יום הוא כמו הקודם לו, כל יום אפשר לצפות מה יקרה, ואם הוא לא קרה עדיין […]
תנשמי. יופי. תנשמי לעט. תתרכזי. עזבי את כל המחשבות האלא. תני להן לעוף במוח ולצאת במהירות שהן תכנסו. יופי. שאיפה. נשיפה. אל תבכי. בבקשה. אני מתחננת. אל תתני להן לראות […]
כל חיי רק רציתי לתרום. מאז שאני ילדה קטנה זאת לא הייתה שאלה בכלל אם אני אתגייס או לא. התשובה הייתה ידועה לכולם ולי במיוחד. לא קיבלתי חינוך צבאי מהבית. […]
הייתי בת ארבע כשהגעת ומאז שהגעת רציתי להיות אחות טובה בשבילך. אבל זה לא עבד. אף פעם. בקשר היה כמו קצר כזה משהו בלתי מוסבר. גם כשחווית חוויות דומות לשלי […]
בזמן האחרון גיליתי על עצמי שבתקופות קשות שבהן אני מרגישה בודדה או חסרת אונים בחיים . שאין לי שליטה או שאני מיואשת. שאני מתחילה ללכת לאיבוד או כשאני מתחילה לא […]
הרבה זמן פחדתי להעלות את הפוסט הזה. להגיד את המילים האלא שישקפו את העצבים שמחלחים בי כבר הרבה זמן. העצבים שגורמים לי לדמעות בעיניים ולחסור הבנה. אז נמאס לי מלחשוב […]
“את מוכנה לספר לי עכשיו את מה שרצית?” אני מפצירה באימי להגיד לי את הדבר ממנו חששה כל הדרך חזרה הביתה מבית החולים. עד כדי כך שהיא פשוט התעלמה מההפצרות […]
“פחד מציף אותי. לבי הולם בחוזקה בתוך החזה שלי. שיורד ועולה במהירות. אני מרגישה חנק מרוב מהירות הנשימות. לחץ. חרדה. רעש חזק כמו צפירות רועמות של מכוניות, נשמע לידי. והוא […]
חשבתי עלייך תמיד. תמיד רציתי אותך. היית בגדר חלום ואז הפכת פתאום למציאות. מציאות מדוברת. התחלנו להתכונן לזה שתבוא. התרגשות הציפה אותי. חלמתי עלייך מאז שהייתי ילדה. הלכנו לחניות רבות […]
הכרתי אותך שהייתי מובסת ופגועה. את כבר הצהרת שאני “הנפש התאומה שלך” שאנחנו דומות בכל כך הרבה דברים. אבל האמת היא שאנחנו לא דומות בכלום. נהיינו חברות מאוד טובות. אבל […]
בשעת לילה מאוחרת אני רק חוזרת מהעבודה. בעוד כולם ישנים אני יושבת על המיטה ובוהה בקיר. אני מתחננת אל הגוף שלי שלא ייזכר בזה שייתן לי רק עוד כמה שעות […]
כשהבנתי שהולכים להיות לי שכנים חדשים ושיש להם בת בגיל שלי אני נמלאתי שמחה ותקווה. החיבור היה מהיר, היינו עושות הכל ביחד. בעיקר שטויות. זה מוזר אבל אהבנו להיעקץ מסרפדים […]
לזה שאהבתי אתה זוכר את התקופה הזאת כשהיינו קטנים? היינו אז בני ארבע בערך. זאת הייתה אהבה תמימה. אמרנו שנחיה ביחד בבית יפה. דיברנו רק על כמה כיף יהיה לנו. […]
אנשים אמרו לי הרבה דברים. אנשים אמרו לי שאני רגישה מידי. הם אמרו שאני תינוקת וילדותית. הם אמרו שאני לא יודעת להבחין בין סיטואציות חברתיות. הם אמרו שאני חנונית. שאני […]
כשהלב דואב מעצב, כי התקווה כבר נעלמה. נדמה שאין לאן לברוח וכל מקום הוא שממה. כשהיאוש תופס במוח פינה כל כך גדולה, החיים נראים קשים מלאים באכזבה. אתה צריך להרים […]
“האמת.” אני אומרת למר הורוביץ “כשמאדי סיפרה לי את זה לא האמנתי. הייתה לי הרגשה והיא הייתה נכונה. יום למחרת החלטתי שאני הולכת בעצמי לכריס. צד אחר צד הרגשה מוזרה […]
אני פותחת בזהירות את דלתו של מר הורוביץ. שוב פעם החדר המפואר נגלה אלי. אני מהרהרת לעצמי ‘אני עושה טעות? אולי בכלל לא הייתי צריכה ללכת אליו. אולי הייתי צריכה […]
“סיפור תמיד מתחיל כשהכול משתבש. אני יכולה להבטיח לך שהכול השתבש עוד הרבה לפני זה..” העיניים שלי שקודם היו מושפלות הישירו מבט לתוך עיניו המתעננות של מר הורביץ. אני מחכה […]
כבר עברה כמעט שנה. וזה קשה. קשה להכיל יותר מכל דבר אחר בעולם. אתם העדים הראשונים. לא כתבתי על ההרגשה הזאת באופן כל כך ישיר ונוקב. אני זוכרת את היום […]
אני מופתעת מעצמי. אולי יותר מאוכזבת או כועסת על עצמי. יש עוני והוא נמצא בכל פינה כאן. הייתי בטוחה שאני ארגיש איזה רגש סולד או עצוב בשבילם אבל אני לא […]
הדלת נפתחת. אני יורדת בזהירות. זאת הייתה הבחירה שלי ובכל זאת אני מתמלאת פחד. אני יורדת מהמטוס במדרגות שמחוברות אליו. הולכת על כביש של המטוסים יחד עם עוד 200 אנשים […]
בספטמבר לפני בערך שנה- שולחן, שלוש כיסאות. שתי בנות מבולבלות ומנהלת אחת שיושבת למולנו. בצידו השני של השולחן. היא מחייכת אלינו מן חיוך מאולץ. אני מנסה להחזיר לה ומשפילה את […]
הקדמה: מי אני? לא יודעת מי אני? כדי שלא תשאלו. יש כאלה שאומרים שאדם נמדד לפי האנשים שסובבים אותו. יש כאלה שאומרים שאדם נמדד לפי איך שחושבים אליו בחברה. ויש […]
בכיתה י’ הצטרפתי לכנפיים של קרמבו. תנועת נוער לילדים מיוחדים. הצטרפתי מחוסר ברירה. הצטרפתי כי לא היה לאן ללכת. רציתי מקום שיקבל אותי כמו שאני, מקום שאני אהיה מי שאני […]