הסיפורים של sunlight
אני יושבת בסלון, עטופה בסמיכה ורואה טלוויזיה. אני כל כך מומחית בלהתרכז בדמויות המרצדות במסך ובקולותיהן שהצרחות נהיות רק קולות רקע מעומעמות שהולכות אט אט ומתאדות. זה רגיל לי, שום […]
כשטיפות המים יוצאות מנברשת המקלחת ומטפטפות על גופי הערום אני מנסה להתנקות מכל הדברים של היום שעבר. הטיפות הקרות נופלות על גופי החם והמזיע ובכל ירידה שלהם הכול חוזר אלי. […]
הרבה זמן לא כתבתי, אם כך אבקש סליחה מעצמי. שלא לקחתי את כל רגשותיי המרחפים וקבעתי אותם על הדף. יש נקודות בחיים שאתה עוצר ואומר פה השתנתי, פה החיים כמו […]
בזמן האחרון אני מרגישה חלשה. הגוף שלי מרגיש חלש, משהו שברירי, חלוד. אני מנסה למצוא את המילים, לשים את האצבע על ההרגשה, אבל שום מילה לא עולה במוחי. אני צריכה […]
“את מרגישה תמימה?” היא מסתכלת עלי מזיזה את ראשה אל הצד, אני רואה את זה. את ההתעניינות הכנה שלה בסיפור שלי. אני מישירה לה מבט ועיני מתמלאות דמעות. הפה שלי […]
כשהוא כותב לי הרבה מחמאות אני נסגרת, אומרת לו להפסיק. מציבה חומות. אני לא יודעת למה אני שולפת סכינים וציפורניים. אני פשוט עושה את זה. אני שונאת את זה. אני […]
חיי האהבה שלי- אין כאלה. סיכום חיי האהבה שלי- מתיש! אני בימים אלה אומרת שלום לימי המבחנים ומקבלת את פניהם של ימי הכניסה הראשונה שלי בחיים לטינדר. האם כניסתה של […]
אני יודעת שהייתי צריכה לכתוב בשביל עצמי כבר ממזמן. אבל לא עשיתי את זה. אני מרגישה שבירה יותר מתמיד בימים אלא. אני נשברתי כל כך הרבה פעמים. ניסיתי להרכיב את […]
החלטתי שזהו שאני מפתחת שיחה אמתית עם בן אדם. הגורל רצה והוא התיישב לידי והיו לו עיניים ירוקות-חומות, ממש דומות לשלי והיה אפשר לצלול בהם. אבל במקום לצלול בהן צללנו […]
פסיעות קטנות מובילות אותי: שקולות, מדודות טיפה רועדות, מפחדות. אני בוחרת בעצמי, אני בוחרת בלב שלי שיוביל אותי בחיים האלה. אני בוחרת להאמין באנשים, בטוב שבהם, בכוח שלי. זה קשה […]
אני מתחילה מסע חדש ברחבי המוח שלי. אני מקווה שאצליח. הטיפול משתמש גם בסוג של היפנוזה לפתור טראומות. המסע הראשון שלי ברחבי המוח היה למקום טוב- כך ביקשה ממני הפסיכולוגית. […]
האסימונים יורדים כל פעם קצת, בכל יום הם מרשרשים על הרצפה. צליל הנפילה שלהם, גם אם הקטן ביותר מרעיד אותי ומטלטל את עולמי. אני שואלת את עצמי לא פעם האם […]
כל חיי חיפשתי מה לא בסדר בי? מה לעזעזל גרם לי להיות האדם המוזר הזה? המנתח הזה? אז אמא חשבה שאני אוטיסטית ואני חשבתי שאני משוגעת או חולת נפש. היו […]
כמה זמן לא בכיתי? כבר כמה חודשים טובים. אני מתפעלת מעצמי, גאה בעצמי שמחה בשביל עצמי. בזמן שאני ממרת בבכי וכאב. מבינה שכל השמח נגמר. אני מבינה שרק הכתיבה תעזור […]
בואו נודה באמת.. ויש הרבה אמת להודות בה. קודם בואו נודה באמת שכולנו חרא של בני אדם. תתכחשו כמה שתרצו, תגידו לכל היותר שתמיד בכל סיטואציה הייתם הקורבן. אתם יכולים […]
“נראה לי את צריכה לשלוח לו הודעה” היא אומרת לי ואני מרגישה את הדמעות מתחילות להיווצר ולעלות במעלה הגרון. אני מהנהנת עם הראש. מסמנת לה שזה לא זה. “זה נסגר,” […]
נראה לי שמתפתח לי רומן, סיפור אהבה. אני לא בטוחה, זה מוזר ואני קצת חוששת. אין אביר על סוס לבן בסיפור האהבה הזה. גם לא עוד אדם. זה סיפור אהבה […]
מה קורה אם בחרתי לסלוח ועכשיו התחרטתי? מה קורה אם הגיעו לי רגשות אליו ולא התכוונתי? מה קורה אם עכשיו יש לי גם רגשות אליו וגם כאס ועצבים וחרטה? אני […]
ברגלים יחפות היא צועדת על השביל, מלאת ביטחון עצמי, שיערה החום מתנפנף ברוח בשלמות. שמלתה הלבנה עשויה טלאים טלאים, חוטים, חוטים. שמלתה מתנפנפת ברכות. גבה זקוף, צווארה מורם וחיוך רך […]
איך עשיתי את זה עוד פעם? איך נתתי את הלב שלי על מגש של כסף? איך נפתחתי ונתתי לעצמי להרגיש? איך נפלתי שוב בין אינטואיציה וסיפורים על התקדמות? התקדמתי אבל […]
תקופה ארוכה לא אהבתי מגע. לא חיבוק , לא ליטוף , לא לשים ראש ואפילו לא מסאץ’. הנחתי שזה עוד שוני שלי עוד משהו שמבדיל ביני לביד אחרים. עוד משהו […]
“אהבה זה לא משהו שאת צריכה עכשיו. את לא אוהבת עדיין את עצמך אז איך תאהבי אדם אחר? זה לא פייר. מי שלא אוהב ושלם עם עצמו לא יזמן לעצמו […]
היה פעם אדם שאמר שלפני שהנשמה יורדת אל העולם הזה מציגים לה את כל סיפור חייה והיא קוראת וחותמת עליהם. לכן, הוא אמר: אין לי על מה להתלונן על חיי, […]
הדרך אל האושר רצופה מהמורות. האם אחרי שהגעת אל האושר פתאום הכביש נעשה חלק? או שבעצם אתה לומד איך ליהנות מהדרך ולא לספור את הבורות? בצפייה בנופי הטבע והפשטות אני […]
תמיד כשקיבלתי משהו שהסיכויים היו אחד ל… זה תמיד היה מה שלא היית רוצה לקבל. אז תגידו לי שאני פסימית, אני כבר רגילה. פשוט כשהחיים זורקים לך בוץ לפרצוף אתה […]
היום התחלתי לחשוב למה אני אוהבת להתחיל תמיד מהאמצע ולהגיע להתחלה רק בסוף. גם תהיתי מה יש במקום הזה שגורם לי לכתוב כל כך הרבה. או אולי זאת התקופה הזאת. […]
אני זוכרת את הרגע הזה בדיוק. כולם היו לבושים יפה אבל לא מוגזם. הכול היה מסודר כמו חתונה קיבוצית של פעם. כולם מכירים את כולם ושמחים בשמחת אהבתם של החתן […]
‘את גמורה מעייפות, קחי את הרגליים שלך ולכי’ אני אומרת לעצמי שוב ושוב אך לא זזה ממקומי. משהו מחזיק אותי במקום. ‘רגע,’ אני עוצרת ‘מה את רוצה כרגע לעשות?’ אני […]
לעזאזל עם ההסגר הזה! אני חושבת לעצמי כשאני חוזרת הביתה. מדיפה ריח של סיגריות ושחטאות שעוברים בין כולם באופן רגיל. אני מבינה שאני צריכה אותה, אני צריכה לשבת ולספר לה […]
אני יושבת על האבן החמה והרוח מלטפת את שיערי בקרירות. העור מצתמרר והעיניים נפעמות מהנוף שנגלה אלי בכל רגע שרק ארצה. אני נושמת את האוויר, את האווירה, את הרוגע. ממלאת […]