לחיות עם בנים ~ פרק 14

נכנסנו למועדון מהר, הודות לבראיין שמכיר את כל העולם ואישתו. או יותר נכון הם מכירים אותו…כי אני לא חושבת שהוא זכר את כל מי שאמר לו שלום.
ישבנו על הבר. בתור התחלה. בראיין וריק ישבנו משני צדדי ולוק..לוק נעלם.
"אוקיי, תסתכלי כאן טוב טוב..תזכרי, הדבר היחידי שאת רוצה זה זיון, לא יותר מזה" אמר לי ריק.
"בדיוק, תדבקי לאיזה מישהו. תדברי איתו שתי מילים וחצי והופ, אתם במיטה..זה קל" אמר בראיין.
"א..אני לא יודעת אם אני מסוגלת" אמרתי להם.
"טוב, בתור התחלה את צריכה לשתות" אמר בראיין וריק הסכים איתו.
בראיין קרא לברמן.
"תביא לחמודה הזאת משהו חזק" אמר לו בחיוך.
"אם עוד פעם אחת תקרא לי חמודה אני כבר אדאג להראות לך מה מסתתר מאחורי החמודה הזאת" אמרתי בתוקפנות לבראיין.
פחח, חמודה הוא קרא לי.
"הוו, תוקפנית החמודה שלך. קחי קחי תשתי משהו שתחררי קצת" אמר הברמן ומזג לי שוט.
"בכיף" אמרתי ושתיתי במהירות את השוט, האלכוהול עבד בגרוני וגרם לה לצרוב מעט, עכשיו אני מבינה למה קוראים לזה משקאות חריפים.
הוא מזג לי עוד אחד. וגם אותו שתיתי.
עוד שניים. וגם אותם שתיתי.
ועוד איזה ארבע..אוקיי , איפה אני?
"ניראלי שזה מספיק, בואי נרקוד" אמר לי בראיין.
הוא משך אותי לרחבת הריקודים. התחלנו לרקוד, מליוני אנשים צפופים צפופים.. נדבקים נדבקים.
הרגשתי נשימות על עורפי, הסתובבתי . הוא היה גבוהה, שיער חום , עיניים כחולות. חתיךך.
"היי בייב" לחש לאוזני.
צחקוק קטן חמק מפי, אולי בגלל שהייתי שיכורה.
הוא צחק גם.
"רוצה להתרחק קצת מכל..הרעש?" שאל ותפס בחוזקה במותניי.
"לא, דווקא כיף לי כאן" אמרתי לו והורדתי את ידיו ממותניי.
"אז בואי נרקוד" אמר ומשך אותי אליו שוב, מצמיד אותי אליו.
"לא באלי לרקוד איתך" אמרתי לו בישירות והלכתי רחוק ממנו , רוקדת שוב, עם אנשים אחרים ופחות מציקים.
"היי" שוב ראיתי אותו מול עיניי.
"אמרתי שאני לא רוצה לרקוד איתך" סיננתי לעברו ושוב הלכתי ממנו.
אבבל הוא עקב אחריי.
"מה אתה לא מבין??" צעקתי עליו, מנסה לגבור על הרעש.
"את קשה, את יודעת?" אמר בחיוך.
"לא קשה פשוט לא מעוניינת" אמרתי לו.
אם כבר סטוץ, אז סטוץ פחות..מציק.
"אז את תתענייני" אמר ושוב התקרב.
"עוף ממני" העפתי אותו ממני.
למה אין תרופה נגד נגיפים כמוהו..גאד, שישחרר.
"הוו זרמי מותק" אמר.
הראש שלי התחיל לכאוב, האלכוהול התחיל להשפיע עליי.
פשוט התחלתי לברוח ממני. מנסה להיעלם בין כל האנשים הרוקדים.
מפלסת את דרכי. רחוק, כמה שיותר רחוק מהאידיוט הזה.
בראיין נעלם, וגם ריק.. ולוק, אותו בכלל בלעה האדמה.
התיישבתי באחת הספות שהיו ריקות בצד.
הראש שלי התפוצץ, פשוט תפסתי בו בלי לעזוב..
הרמתי את ראשי, מחפשת פרצופים מוכרים.
עד שמצאתי אחד. האידיוט ממקודם. שיט איך הוא מצא אותי?
הוא נעמד מולי עם חיוך פרוס על פניו.
"מה אתה לא מבין, ב'אני לא רוצה?'" שאלתי אותו בכעס.
"הוו מותק, את קצת עצבנית, זה יעבור לך" אמר והתיישב לידי.
נצמד אליי, שוב.
"תעוף ממני" ניסיתי להרחיק אותו ממני, אך זה לא הזיז לו.
הוא הניח את ידו על רגלי, מה שגרם לי לקפוץ ממקומי, היד המחוספסת והמגעילה שלו, איכס . ולחשוב שחשבתי שהוא חתיך..
הוא התקרב אליי, מנסה לנשק אותי אך הסטתי את מבטי בזמן.
"דיי" אמרתי לו בשקט. לעזאזל שיעזוב אותי כבר. כבר אין לי כוח.
הוא התקרב שוב. עצמתי את עיניי, כבר לא היה לי כוח וסבלנות להעיף אותו ממני.
הראש שלי התפוצץ!
ישבתי. רק מחכה ששפתיו המגעילות והיבשות יגעו בשפתיי ונגמור עם זה..אני מקווה.
"היי, עוף מחברה שלי" שמענו קול.
בשנייה הבחור קם, פקחתי את עיניי. בראיין עמד שם עם מבט כועס.
יש אלוהיייים! נשמתי לרווחה.
הבטתי בשניהם, הבחור שהציק לי נראה פתאום כלכך קטן, כלכך מכוער וכלכך חסר ביטחון ליד בראיין.
"מה אתה עושה לה? למה אתה מציק לה??" צעק עליו בראיין והפחיד אפילו אותי.
"א..אני ל..א.. אני לא ידעתי" הבחור התחיל לגמגם, בקושי הצליח להוציא משפט מהפה.
"עוף מכאן, ואם אתה פונה אליה שוב זה הסוף שלך!!" אמר לו.
"כ..כן" אמר הבחור וברח משם.
בראיין התיישב לידי.
"הוא הטריד אותך?" שאל פתאום בשלוווה, כאילו לפני שנייה הוא לא כמעט הרג את הבחור ההוא.
"לא..אני בסדר, תודה" מלמלתי אליו. סחרחורת קלה תקפה אותי אך בשנייה התאפסתי על עצמי.
"זה לא היה ניראה ככה" אמר בחיוך. ונשען לעברי. נצמד אליי, משום מה זה לא הפריע לי..
"לא ידעתי שאתה זה..קשוח.." העברתי נושא.
הוא צחק.
"אני לא. אבל אני מרשה לאלכוהול להשפיע עליי כמו שצריך, אם הוא לא היה הולך הייתי מכסח אותו" אמר.
"אתה לא ניראה כזה שיכור" אמרתי לו.
"מעולה, אז אני אוכל לנהוג הביתה" צחק.
"הוו ממש לא" אמרתי לו.
"יו ריייק" צעק בשמו של ריק.
סובבתי את ראשי להיכן שהסתכל, ראיתי את ריק עם איזו בחורה. היא שלחה אליו מבטים וכל שנייה צחקה, אך בשנייה שבראיין קרא לריק שניהם התקדמו לכיוונינו.
"או לה לה, מי זאת?" שאל בראיין את ריק. מבלי אפילו להעיף מבט בבחורה.
"זאת איימי, ואנחנו הולכים" אמר לו ריק כשהבין לאן הוא חותר.
"רגע רגע, לא הכרת בינינו" אמרה הבחורה ורכנה לבראיין שישב. נושקת לו על לחיו נשיקה ארוכה מאוד יחסית לנשיקה על הלחי.
"נעים מאוד, איך קוראים לך?" שאלה.
"בראיין בייב" אמר לה.
בחילה עלתה בי, לרגע הוא הזכיר לי את הבחור השיכור ההוא. קמתי משם במהירות , לכיוון השירותים.
נכנסתי לשם מהר.
הבטתי במראה, אני ניראת נורא. ואני גם מרגישה ככה. עמדתי ככה כמה דקות שלמות…פשוט לא יכולתי לזוז.
"אשלי" שמעתי את קולו של בראיין, הוא עמד בכניסה לשירותים
"בראיין, זה שירותי נשים" אמרתי לו.
הוא הביט בי, עדיין במבט השיכורי הזה שלו.
זה שיגע אותי, חירפן אותי והוציא אותי מדעתי!!
"תפסיק עם זה, למה אתה חייב להיות כזה מגעיל??" שאלתי אותו לפתע.
"מגעיל?" שאל במבט מבולבל אך עדיין עם חיוך מרוח על פניו.
"תפסיק להיות חרמן מסריח, הוא כבר השיג מישהי, למה להרוס לו?" שאלתי אותו בכעס. התכוונתי לריק ולאיימי הזאת שלו.
"אני מגעיל? אני מסריח? הוא זה שאתמול ניסה לזיין אותך לא אני!" אמר לי בכעס ויצא בסערה מהשירותים.
מה?