סיפורי ערסים :) אביאל ולורן , פרק 34

פרק 34 :)

נכנסתי הביתה , אני חייבת לציין שאביאל בזמן האחרון מתנהג מוזר ,
הוא לא אמר פעם שאני לא הטעם שלו ? שאני ילדה טובה מידי בשבילו ?
אז מה פתאושיו הוא לא מפסיק לחשוב עלי ? אסור לי להאמין לו!
הוא אומר את זה לכולן..
יצאתי מהמקלחת ועליתי לישון , הייתי גמורה.

– נקודת המבט של אביאל –
– " אני אוהב אותך " שלחתי ללורן הודעה.
אני חייב לשגע אותה , אני חייב לגרום לה לחשוב עליי.
עבר עשר דקות והכלבה עוד לא ענתה..
מרשה לעצמה לסנן אותי אחרי דבר כזה הבת זונה ?
עבר חצי שעה ועדיין אין תשובה.. מעלה לי את העצבים זאתי.
*
– " למדת לסנן הא ? " שאלתי את לורן בהפסקה , לא ניתפס לי שאחת כמוה תסנן אחד כמוני.
" מה ? " היא שאלה. שונא אנשים עם ראש קטן , יותר מעלה לי את העצבים.
– " מה ? " חיקיתי אותה.
" טוב מה אתה רוצה ? " היא שאלה.
אוקי אביאל עזוב את העצבים בצד שנייה ותתרכז במטרה ,
– " אותך " אמרתי לה.
" בסוף אני עוד יאמין לעצמך " היא גיחכה.
– " למה את לא מאמינה שאני אוהב אותך כוסעמק ?? " צעקתי.
" טוב די להגיד את זהההה " היא צעקה.
– " מה יש לך ? " התעצבנתי. חולת נפש נישבע לכם.
" כלום , ביי " היא אמרה ובאה ללכת ,
תפסתי לה את היד.. אף אחד לא הולך לי באמצע השיחה.
– " אני אוהב אותך .. באמת. " אמרתי.
היא נשמה נשימה עמוקה.
בדיוק היה צלצול.
" אני צריכה ללכת לכיתה " היא אמרה.
היא משגעת אותיייי , למה היא חייבת להיות כזאת קשה ???

– נקודת המבט של לורן –
נכנסתי לכיתה והתיישבתי במקום , לין לא באה היום.
הייתי בפייסבוק עד שהמורה הגיעה.
דיפדפתי בדף הבית ונעצרתי על תמונה שרון העלה,
תמונה שלו ושל נוי מתנשקים ,
תמונה של אהבת חיי ושל החברה שהייתה חברה הכי טובה שלי מכיתה ז מתנשקים ,
וזה לא הכל .. הוא כתב בתיאור , ' אישה שלי אני אוהב אותך ' ותייג אותה.
אבל הוא היה קורא לי ככה !!! צעקתי בלב , בכל זאת אני בתוך הכיתה.
ניסיתי נישבעת שניסיתי לעצור את הדמעות אבל לא יכולתי יותר ,
לקחתי את הדברים שלי מהר והלכתי לשירותים ,
ישבתי עם הגב לקיר ורגלים מקופלות ופשוט התפרקתי..
למה אחרי הכל אני עדיין אוהבת אותו ???
למה אחרי שניפגעתי ממנו כ"כ הרבה אני עדיין אוהבת אותו ??
הסתכלתי שוב בתמונה ובכיתי יותר ,
איך יכולת לעשות לי את זה ???? צעקתי בלב , כאילו אני צועקת על נוי.
איך הוא יכל להמשיך הלאה ??
איפה כל ה'אני אוהב אותך ותמיד יאהב' ? איפה כל המשפטים היפים שהוא היה אומר לי ?
זאת הסיבה שאני לא מאמינה לכל בן שזורק אני אוהב אותך , כולם שקרנים ,
כולם אותו דבר !!!
כולם בסופו של דבר יפגעו.. זה רק עניין של זמן!
ולמה אני עדיין תקועה על התמונה של שניהם ??
יצאתי מהתמונה שלהם ואחרי כמה שניות ניכנסתי אלייה שוב.. למה לעזעזל ?
הדמעות התחזקו יותר ויותר , למה הוא היה חייב לשתות יותר מידי באותה מסיבה ?
למה הוא לא יכל להשתלט על עצמו ? למה הוא היה חייב להרוס אותי ?
למה הוא לא היה יכול לקיים את כל ההבטחות שלו ?
למה הוא לא יכל להגן עליי כמו שהוא תמיד הבטיח ?
למה האמנתי כמו מטומטמת לכל ההבטחות המזדיינות האלה שלו ?
קמתי והסתכלתי על עצמי במראה שבשירותים ,
תראי מה נהיה ממך מטומטמת , בוכה על ילד שממזמן שכח אותך ,
על ילד שממזמן המשיך הלאה .. עם החברה הכי טובה שלך..
התחלתי להרביץ לעצמי בראש , האשמתי רק את עצמי בכל זה ,
האשמתי את עצמי בזה שסמכתי על נוי ועל זה שהאמנתי לכל המילים של רון..
הראש שלי התתחיל לכאוב , ראיתי את השירותים פעמיים ,
הדמעות שהתחזקו כל שנייה ושנייה תישתשו אותי..
הרגשתי חלשה , שכל רגע אני עומדת ליפול , הרגשתי בדיוק מה שהרגשתי ביום אחרי מה שהוא עשה לי , הרגשתי מנוצלת , הרגשתי תמימה..
ושנייה אחרי זה התעלפתי..