סיפורי ערסים :) אביאל ולורן , פרק 56

פרק 56 :)

קמתי בבוקר , יום חדש אנרגיות חדשות (:
התארגנתי לבית ספר וקיבלתי הודעה , לין.
" צאי אני בחוץ "
– " יוצאת " שלחתי לה. שמתי בושם ויצאתי.
" אזזזזזזז " היא אמרה שהיא ראתה אותי.
– " אז ? "
" לא יודעת , יש לי היום אנרגיות , אני מאושרת.. לא יודעת למה יש לי בוקר שמח היום " היא אמרה.
– " אמרתי לך להפסיק לראות תמונות שלי כל הלילה ? "
" נו מה אני יעשה , לא עמדתי בפיתוי "
– " אז אל תבואי אלי בתלונות "
" טוב , שכחי ממה שאמרתי " היא אמרה וצחקה.
נכנסנו לבית ספר , רק נכנסנו וראינו את אביאל ובן. אחלה פתיחת בוקר לא ?
לין הבהמה משכה אותי אליהם , היא נתנה לבן נשיקה.
אביאל זרק אליי מבט קטן , לא יודעת אפילו להגיד איזה מבט זה היה , ובא להסתובב ללכת.
בדיוק לירז התקרב לכיווננו ונתן לי נשיקה , אביאל הסתכל עלינו והדליק סיגריה.
– " מה קורה חייםשלי ? " שאלתי אותו. רק לאביאל מותר להשתמש ב'חייםשלי' שלנו ?

– נקודת המבט של אביאל –
כוסעמק לא יודע למה באותו רגע רציתי לפוצץ את לירזזז , מה הוא נוגע בה כל שנייה.
הסתכלתי עליהם , לא יכלתי שלא.. אני צריך להשגיח עליו שהוא לא יעשה טעויות.
הדלתי סיגירה , הייתי עצבני.
– " מה קורה חייםשלי ? " היא שאלה אותו. אינעל החיים שלו אנחנו אומרים את זה רק אחד לשני.
" מי שראיתי אותך נהיה מצויין " הוא אמר לה. פלרטטן מניאק.
היה צלצול , הוא נתן לה נשיקה והיא ולין הלכו.
כוסעמקקק עוד נשיקה?????
– " אז מה , הצלחת איתה בסוף הא ? " שאלתי אותו.
" כן " הוא אמר וחייך.
– " אל תשכח שהיא ילדה טובה , בלי יותר מידי נגיעות " אמרתי לו.
אפילו טמבל היה מבין את הרמז.
" אל תדאג " הוא אמר. אז למה אני כ"כ דואג ??
*
" למה אמא שלך זונה ? " בן שאל אותי.
– " מה אתה רוצה יהומו ? "
" למה אתה עושה את זה ? "
– " עושה מה כוסאמא שלךךךך " שונא שעונים לי בשאלות.
" אתה עדיין אוהב אותה ובכל זאת אתה נותן לעצמך לפספס אותה "
– " אני לא אוהב אותה , ואם היא החליטה להמשיך הלאה מי אני שיעצור בעדה ? " שאלתי.
" יבן זונה מה אתה חושב שאני לירז שאתה מוכר לי תחארטות האלה ? "
– " הגעתי למסקנה שאני לא בשבילה " אמרתי.
" נו באמת , אתה אוהב אותה היא אוהבת אותך.. עזוב אותך מהמסקנות המזדיינות שלך "
– " זה לא כ"כ פשוט סעמקקקקקקקק " אמרתי והדלקתי סיגריה , העצבים התחילו לעלות.
" אז תפסיק לסבך לשניכם תחיים " הוא אמר.
ואז היה צלצול , ילדים התחילו לבוא לכיווננו.
" מתי תחליט לעשות משהו , שתאבד אותה לגמרי ? " הוא סיכם את השיחה והדליק סיגריה.
המחשבות התחילו לעלות , העצבים עלו עוד יותר איתם.. שונא מחשבות , לחשוב זה לא בשבילי!
הלכתי הביתה , אין לי זין לבית ספר הזה עוד.
שכבתי מתחת לשמיכה , בתיכנון שלי היה לישון.. עד שהמחשבות המזדיינות האלה התחילו לקפוץ.
'מתי תחליט לעשות משהו , שתאבד אותה לגמרי ?' המשפט של בן קפץ לי.
זה הגיוני לאבד משהו שהוא חצי מהלב שלי ?
אולי הוא צודק ? אולי אני באמת צריך לעשות משהו ולהחזיר אותה אלי ?
נכנסתי להודעות , קראתי את השיחות שלנו.. עלה לי חיוך לבד.
יצאתי מי זה ומחקתי את החיוך הדפוק הזה.
הדלקתי טלוויזיה והגבהתי על הכי גבוה.. קיוויתי שזה מה שיבריח לי את המחשבות.
לא עזר. כיביתי את הטלוויזיה בעצבים וזרקתי תשלט.
נכנסתי להודעות והתחלתי להקליד הודעה ללורן.
– " התגעגעתי אלייך " כתבתי , לא זה לא טוב.. מחקתי הכל וכתבתי משהו חדש ,
– " אני אוהב אותך " באתי ללחוץ על שלח וכוסעמק מחקתי את זה מהר ויצאתי מההודעות.
נכנסתי לאינסטגרם , לראות תמונות להעביר את המחשבות.
לירז העלה תמונה , שלו ושל לורן.. עשיתי לייק , להראות שזה לא מפריע לי.
היא חייכה בתמונה.. היא מאושרת איתו , חיוך קטן אבל עדיין חיוך.
אם הוא גורם לה להיות מאושרת , אז מי אני שיחבל באושר שלה ?

– נקודת המבט של לורן –
הייתי באינסטגרם , ראיתי את התמונה שלירז העלה , שלי ושלו.
חח איזה חיוך מזוייף יצא לי , קטן כזה.
החיוך הזה אפילו לא משתווה לחיוכים שהיו יוצאים לי בתמונות עם אביאל,
שם היה יוצא לי חיוך גדול ואמיתי בלי להשים לב בכלל.
אוף , אני מתגעגעת לתקופה הזאת , אני מתגעגעת אליו..
אולי אני צריכה להוריד טיפה מהאגו ולשלוח לו הודעה ?
נכנסתי אליו להודעות והתחלתי להקליד הודעה.
– " אני אוהבת אותך , למה אתה אוהב לסבך תמיד את הכל ? "
שנייה לפני ששלחתי מחקתי את ההודעה ויצאתי מי זה מהר.
ההודעה לא תזיז לו במילא , אני סתם יצא דפוקה!
הוא שכח אותי ממזמן…