קאמבק- פרק 18-

פרק 18-
מנקודת המבט של אמבר-
התשוקה השתלטה עליי. המשיכה לאדם הזה השתלטה עליי.
הנחתי את ידי על פניו, מנשקת את שפתיו הנעימות בטירוף חושים. בלענו אחד את השני, ולא יכלנו לעצור אפילו לנשימה. ידיו ליטפו את כל גופי עד שהגיעו לישבני, ואז חזרו אל הסריג שלבשתי והורידו אותו במהירות.
״אני לא יכולה לעשות את זה״ מלמלתי והתנתקתי ממנו. שמעתי אותו נאנח.
״אמבר..״
״ככה זה היה אה?״ אמרתי בקול רועד.
״ככה זה היה עם הזונות ששכבו איתך כשהיינו ביחד״ מלמלתי בבכי.
״אני אוהב אותך אמבר״ הוא אמר והניח את היד שלו על הלחי שלי.
״אתה הבן אדם האחרון שנכון לי..״
״ואת הבן אדם הראשון שנכון לי״ הוא אמר.
״יש עוד מלא בחורות שברגע שאתה חרמן עליהן הן הנכונות לך, אז למה לא תמצא מישהי אחרת להגיד לה את המילים שלך?״
״כי אף אחת לא משתווה אלייך!״ הוא צעק.
״כמה שאני מנסה, ואני מנסה, שום דבר לא שווה לאהבה שלי אלייך..״
״אני לא מאמינה לשום מילה שלך״ אמרתי בשקט. הוא נשם במהירות ושתק.
״בלילה הזה, שאנון היא אני מלפני שנתיים, שמחכה לחבר שלה שהיא אוהבת יותר מהכל, ואתה עומד פה ומשחק איתי משחקים בידיעה שהיא מחכה לך״ אמרתי בבכי.
״זה לא אותו דבר״ הוא אמר ברוגע. לא יכולתי לעצור את הדמעות.
״אל תבכי, בבקשה אמ״ הוא לחש והתקרב אליי שוב.
״אל תקרא לי ככה״ אמרתי בשקט והבטתי בו.
״לך לשאנון, ותשכח מזה״ אמרתי ועליתי במדרגות.
״אני לא רוצה לשכוח!״ הוא צעק
״אני רוצה לשכוח!״ צעקתי בתגובה, מנסה להסתיר את הבכי. הוא לא בשבילי. למה אני לא קולטת את זה כבר וכל פעם נופלת לאותה טעות?

מנקודת המבט של דניאל-
נכנסתי לבר של הקולג׳ ביום שבת בערב, הזמן של המסיבות. מלא בחורות, מלא אלכוהול.. ושאנון אחת. אני מתרכז בשאנון. ובאלכוהול. וזהו. השתנתי, ואני צריך להוכיח את זה לכולם.
אבל שאנון נסעה לסוף שבוע למשפחה, אז נשארתי אני והאלכוהול.
״תביא לי משהו קליל״ אמרתי לבלייק, הברמן.
״בכיף״ הוא אמר בחיוך והלך. הסתכלתי לצדדים, וראיתי את נייתן ואמבר יושבים על הבר.
״תתעלם״ מלמלתי לעצמי והסתכלתי לצד השני, לבחורות אחרות. ואז נכנעתי, וחזרתי להסתכל עליהם. הוא נישק אותה וקם לכיוון השירותים. היא חייכה ואז קלטה אותי, והחיוך נמחק. אני חייב לסדר את זה, עדיף שהיא תצחק ותחייך ממני בתור ידידה מאשר תשנא אותי ותבכה בסוף כל שיחה שלנו.
״היי״ אמרתי והתיישבתי לידה.
״מה אתה רוצה?״ היא שאלה.
״שלא תשנאי אותי״ אמרתי. היא נאנחה והסתובבה.
״בלייק תביא לה משהו חם, היא קרחון״ אמרתי.
״אני עם נייתן פה״ היא אמרה.
״יפה לכם״ אמרתי. היא הסתכלה עליי.
״דניאל השיחה הזאת לא מתקדמת לשום מקום..״
״אז תחייכי״ קטעתי אותה.
״נודניק..״ היא מלמלה.
״תחייכי ואני הולך״ אמרתי בחיוך.
״איך אני סובלת אותך״ היא אמרה בחיוך.
״סוף סוף״ אמרתי בחיוך. היא צחקה.
״היה קשה?״ שאלתי.
״למה אתה חייב להיות כזה?״ היא שאלה בחיוך.
״כזה מה?״ שאלתי, מהופנט מהחיוך שלה.
״פספסתי משהו?״ נייתן הגיע והסתכל עליי.
״רק אומר שלום״ אמרתי ונעמדתי, מסתכל על היד שלו עוטפת את המותניים של אמבר.
״שלום״ הוא אמר.
״נייתן..״ אמבר מלמלה והסתכלה עליו.
״קח משהו חזק, אולי יקרה נס ואתה תשתחרר קצת״ קרצתי לו והלכתי משם. הוא זכה, לא יודע מה היא מוצאת בו, אבל הוא זה שאיתה עכשיו.

**
״זה נשמע טוב״ אמבר אמרה והצביעה על משהו. לא הייתי מרוכז, הייתי עסוק בלנשק את הצוואר שלה.
״איזה בחור התחיל איתי בדרך לבית שלך..״
״ומה אמרת לו?״ התעוררתי והסתכלתי עליה.
״שתפסיק להיות חרמן ותתרכז דניאל״ היא אמרה בחיוך והחזיקה בפנים שלי, וכיוונה אותם לחוברת הקולג׳ים שקיבלנו.
״לאיזה קולג׳ אתה רוצה ללכת?״ היא שאלה ודפדפה בחוברת.
״לקולג׳ שאת רוצה ללכת אליו״ אמרתי והסתכלתי עליה. היא חייכה והסתכלה עליי.
״דניאל זה חשוב, זה לעתיד שלנו״ היא אמרה והביטה בשפתיי.
״נדאג לעתיד בעתיד אמבר״ אמרתי וליטפתי אותה.
״אני לא כמוך דניאל, אני חייבת שהכל יהיה מסודר..״
״ובגלל זה את חולה לי על התחת״ אמרתי. היא זרקה עליי את החוברת.
״מה, זה לא נכון?״ שאלתי בחיוך וקירבתי אותה אליי.
״יותר מדי נכון״ היא מלמלה בחיוך ונישקה אותי.
״די אמבר, זה חשוב, זה לעתיד שלנו״ חיקיתי אותה בחיוך והחזקתי בחוברת. היא נאנחה ודחפה אותי.
״אני אומר זה״ אמרתי ברצינות והצבעתי על הקולג׳ שהיה נראה לי הכי מגניב והכי פתוח למסיבות ואלכוהול.
״הוא ממש נחשב״ היא אמרה ולקחה ממני את החוברת, וחזרה להסתכל עליי.
״חסר לך שאתה תשב בבר כל היום ולא תלמד״ היא אמרה. חייכתי.
״כמה שאת מכירה אותי״ אמרתי בחיוך והרמתי אותה אליי.
**

אז אני יושב בבר כל היום, יש מסיבות אלכוהול, יש את הקולג׳ הנחשב שלה.. אבל אין לי אותה, אז כל החרא הזה לא שווה כלום.