קאמבק- פרק 19-

פרק 19-
מנקודת המבט של אמבר-
חזרתי מדייט חלומי עם נייתן, מאושרת ומחוייכת, לא חושבת על שום דבר אחר. פתחתי את הדלת של החדר, וביי התנגשה בי.
״היי, סליחה״ אמרתי לה בחיוך, אבל היא התעלמה ורצה למטה. הסתכלתי על החדר, וחזרה אל דלת הכניסה הנטרקת. משהו עובר עליה, ואני חייבת להבין מה.
ירדתי למטה במדרגות, פתחתי את הדלת, וראיתי את המכונית שלה עוזבת את החנייה. רצתי אל המכונית שלי, והתחלתי לעקוב אחריה.
״מה יש לך לעשות באחת בלילה לבד ביי..״ מלמלתי לעצמי כשפניתי לאיזור שבחיים לא הייתי בו. כשעברנו ליד השכונה הזו דניאל תמיד מיהר לקחת אותי משם, ואמר שמשם לא חוזרים חי.
אני אעשה הכל בשביל חברה שלי.

**
״דבר״ הכרחתי את דניאל כשלא הסכים שנאכל במסעדה שחברה טובה שלי המליצה לי עליה.
״חבר טוב שלי היה מסומם, ושמה בשכונה מסתובבים נרקומנים שלא רואים בעיניים, והדבר האחרון שאני רוצה זה אותך מתה״ הוא אמר והעביר בי מבט, וחזר להסתכל אל הכביש.
״אז אתה רגיש״ אמרתי בחיוך. הוא חייך.
״רק כשמדובר באנשים שחשובים לי יותר מהחיים״ הוא אמר בקול קיטשי. צחקתי.
״אבל עכשיו ברצינות, אל תתקרבי לשם טוב?״ הוא אמר והסתכל עליי.
״אני אשקול את זה״ אמרתי בחיוך מתגרה.
״אם את שוקלת לא נכון, שימי אולר בכיס״ הוא אמר. גיחכתי.
**

החניתי את האוטו שלוש מכוניות מהמכונית של ביי. נשמתי עמוק, והוצאתי את האולר מתא המטען, והכנסתי אל הכיס. יצאתי מהאוטו, והתקדמתי ברחוב, רועדת ברמות. דניאל צדק, זה לא המקום הכי בטוח להסתובב בו.
״ביי?״ קראתי בקול, והתחרטתי מיד. תסתמי את הפה, את רוצה שיקפצו עלייך וידקרו אותך? מה לעזאזל היא עושה במקום הזה?!
הלכתי והלכתי, ואז שמעתי קול.
״זה לא עובד יותר ככה חתיכת שרמוטה! תביאי לי את הכסף שלי!״ שמעתי צרחות ובכי. הסתכלתי הצידה.
״היי, מה הולך כאן?!״ צעקתי והתקדמתי במהירות לביי שבוכה בזמן שבחור תופס את הכתפיים שלה.
״מה את עושה פה..״
״מי את?״ הבחור שאל ועזב אותה. הסתכלתי עליה, וחזרתי אליו.
״מי את?!״ הוא צרח וחנק אותה.
״חברה של ביילי!״ צעקתי ורצתי אליה. הוא עזב אותה שוב.
״יש לך כסף?״ הוא שאל והתקרב אליי. לקחתי צעד אחורה.
״סליחה?״ שאלתי בבלבול.
״כסף, שטרות, אל תשחקי אותה טיפשה״ הוא אמר בחיוך והתקרב אליי עוד.
״לא״ עניתי בקצרה, מניחה את היד על האולר שבכיס שלי.
״אל תשקרי״ הוא אמר בשקט.
״סליחה?״ שאלתי.
״אל תשקרי!!״ הוא צרח והצמיד אותי לקיר.
״אני נשבעת לך שאין לי כסף!״ צעקתי בלחץ.
״תראי לי״ הוא אמר והסתכל למטה.
״תעזוב אותה״ שמעתי את ביי ממלמלת בבכי, ויושבת בפינה.
״שתקי״ הוא סינן לעברה.
״אם היה לי כסף הייתי מביאה לך, תאמין לי״ אמרתי בשקט, מנסה להחזיק את עצמי שלא להתעלף מפחד.
״אז איך היא תשלם לי?״ הוא שאל.
״תשלם על מה?״ שאלתי בכעס.
״על הסמים מה על מה?!״ הוא צרח. הסתכלתי הצידה. ביי כיסתה את פניה. אני לא מאמינה.
״אפשר לסדר את זה אוקיי?״ אמרתי לו ברוגע, מרגישה דמעה יוצאת לי מהעין.
״את צודקת״ הוא אמר לאחר כמה שניות וקירב את פניו אליי. רעדתי .
ברגע ששפתיו היו מילימטר משפתיי, הכנסתי את האולר לכף ידו.
״בת זונה!!!״ הוא צרח והלך אחורה. הסתכלתי על היד המדממת שלו בבכי, ורצתי לביי.
״את בסדר, בואי״ מלמלתי בבכי וגררתי אותה למכונית שלי.

כל הדרך שתינו שתקנו. היא בכתה בשקט, ואני ניסיתי לחבר את הכל. היא מסוממת, מי יודע ממתי, ואני, האגואיסטית שכל מה שאכפת לה זה הבעיות שלי, לא שמתי לב.
״את יכולה בבקשה לא להגיד כלום?״ היא אמרה בשקט כשנכנסנו לחנייה של האוטו.
״ממתי זה?״ שאלתי, מתעלמת מהבקשה שלה.
״ממתי מה?״ היא שאלה.
״ממתי את על סמים ביי, זה מה״ אמרתי בכעס.
״כמה זמן״ היא הודתה בשקט.
״כמה?״
״כמה חודשים״ היא אמרה בבכי והרכינה את הראש. נשענתי אחורה והרגשתי את הדמעות יוצאות בלי הכנה מוקדמת.
״את מבינה שאם לא הייתי עוקבת אחרייך..״
״די אמבר זה קשה לי״ היא מלמלה בבכי ויצאה מהמכונית.

מנקודת המבט של דניאל-
הרגשתי את השפתיים של שאנון על שפתיי, והעליתי אותה מעליי בלי לפתוח עיניים.
״בוקר טוב״ היא אמרה בחיוך כשהתנתקה ממני.
״באמת טוב״ אמרתי והזזתי את השיער שלה מפניה. היא קמה ממני והלכה להתלבש.
״את צוחקת עליי? אמרת בוקר טוב והלכת?״ שאלתי.
״בוקר טוב יכול להיות גם בלי סקס״ היא אמרה וזרקה עליי את המכנס שלי.
״בטח״ מלמלתי לעצמי והתלבשתי. היא הסתכלה עליי.. במבט מוזר. לא מבט שובב או מאוהב, מבט שאף פעם לא ראיתי אותה משתמשת בו.
״מה יפה?״ שאלתי בחיוך.
״כלום״ היא אמרה ולבשה חולצה. הסתכלתי עליה.
״אני צריך עוד נשיקה״ אמרתי והתקרבתי אליה. היא התרחקה ממני.
״מה קרה פתאום?״ שאלתי והבטתי בה.
״לא בא לי עכשיו״ היא אמרה. נאנחתי וחזרתי לשידה ליד המיטה שלה, לקחת את הפלאפון שלי.
״אולי לאמבר בא״ היא אמרה.