קאמבק- פרק 9-

פרק 9-
מנקודת המבט של שאנון-
קמתי בבוקר, עטופה בידיו של דניאל. חייכתי והרמתי את המבט אליו.
״בוקר טוב״ לחשתי ונישקתי את הסנטר שלו נשיקה ארוכה. הוא התעורר והעביר את הפנים שלי לשפתיו. הפלאפון שלי צלצל.
״שנייה״ לחשתי וקמתי לשידה. נייתן.
״אני זזה, ביי״ אמרתי בחיוך והתחלתי להתלבש. הוא פשוט חיית מיטה, אבל מחוץ לזה, בשביל העתיד שלי, זה רק נייתן.

מנקודת המבט של אמבר-
״אמבר, יש חתיך בדלת שמחפש אותך״ ג׳נה נעמדה בפתח החדר שלי, והלכה. כיווצתי את הגבות וסגרתי את הלפטופ שהונח על רגליי.
״אם הוא ממש חתיך, תקראי לו לחדר, אני עייפה מכדי לרדת עד למטה״ נאיה אמרה.
״כן, החמש עשרה מדרגות האלה, יותר מדי קשה״ אמרתי בחיוך ויצאתי מהחדר. בדרך למטה קלטתי שזה כנראה נייתן, עם ההבטחה המשוגעת שלו שלשום בערב.
במדרגה אחת לפני אחרונה הרמתי את המבט לפתח הדלת.
״ג׳ונתן״ מלמלתי בחיוך ורצתי לדלת. קפצתי עליו בחיבוק, מודעת לזה שאנחנו באותו גובה בערך, אז כבר אי אפשר לגרום לו להקפיץ אותי על הגב.
״לא יכולת למצוא קולג׳ פחות מסובך? כל האותיות היווניות האלה..״
״בא לך לספר לי מה גרם לך לקום מהחיים הטובים ולבוא לכאן?״ שאלתי בחיוך, עדיין מחבקת אותו.
״אחותי הנזק״ הוא אמר וצחק.
״איך אני אוהבת לשמוע מחמאות ממך אח יקר״ אמרתי בחיוך והחזקתי בידו, וגררתי אותו לחדר.
״נאיה, יש מצב את יוצאת לעשר דקות?״ שאלתי את נאיה שבהתה בג׳ונתן. ביי לא הייתה בחדר, רציתי שהיא תפגוש אותו.
״שלום״ היא אמרה לו בחיוך ונעמדה. עם המכנס הקצר הזה וההתנהלות של הזנזונת, אני כבר מדמיינת אותה מתעלקת על אח שלי.
״תודה״ אמרתי בחיוך, מעירה אותה מהחלום. היא הנהנה, העבירה לו עוד מבט ויצאה מהחדר.
״נראית טוב״ הוא אמר והתיישב על המיטה של ביי. סגרתי את הדלת.
״שלא תחשוב על זה ג׳וני״ אמרתי והתיישבתי מולו, מקפלת את רגליי.
״נו, ספר משהו״ אמרתי בחיוך, בועטת בברך שלו עם כף הרגל שלי.
״די קיוויתי לשמוע ממך דברים, בגלל זה הגעתי״ הוא אמר בחיוך.
״מה יש לשמוע? קולג׳״ מלמלתי והסתכלתי לעבר החלון, קולטת את דניאל עם בחורה. ויותר קולטת שזה לא משנה לי.
״דניאל פה?״ הוא שאל. נאנחתי. הוא היחיד, אבל היחיד, מכל החברות, המשפחה, האנשים ברחוב.. שאהבו את הקשר שלי ושל דניאל. הוא ודניאל זה היה ממש אהבה ממבט ראשון, שני בליינים שכל מה שמעניין אותם זה ליהנות.
״כן״ אמרתי. הוא חייך.
״תפסיק להתנהג כמו בחורה מאוהבת, אתה נשוי״ אמרתי.
״אבל דניאל הוא המאהבת שלי״ הוא קרץ בחיוך. גלגלתי עיניים בחיוך.
״בקשר לדניאל, אני ממש אשמח אם לא תדבר איתו בביקור הזה, אנחנו לא כל כך.. במצב טוב אחד עם השני״ אמרתי.
״נייתן הזה גם פה״ הוא מלמל.
״זה לא קשור, וזה לא עניינך ג׳וני״ אמרתי בקרירות.
״זה כן, מזכיר לך שאני האח הגדול שלך״ הוא אמר.
״וכשאח גדול רואה את אחותו הקטנה עם בחור מטומטם שכל מה שמעניין אותו בחיים זה כסף ועבודה, וחיים מסודרים, אז..״
״מה רע בזה?״ קטעתי אותו בשקט.
״שזה לא כיף״ הוא אמר. ״את בת עשרים אמבר, את לא צריכה לחשוב על כל זה, לא עכשיו״ הוא אמר בעצבנות והחזיק לי את היד.
״אתה היחיד שחושב ככה״ אמרתי לו.
״אני היחיד ששיכור מספיק בשביל לקלוט״ הוא אמר בחיוך. חייכתי.
״אמבר..״ שמעתי קול מוכר מהדלת. שאנון עמדה שם, עם מבט עצוב בעיניים.
״אני צריכה אותך״ היא מלמלה והסתכלה על ג׳ונתן. הוא הסתכל עליי.
״אני אלך לטייל פה, אני אחזור אחר כך״ ג׳ונתן אמר, נישק את הראש שלי ויצא מהחדר. הסתכלתי על שאנון, שהתקדמה אליי.
״מה קרה?״ שאלתי.
״נייתן״ היא מלמלה עם דמעות. ״הוא עזב אותי״ היא אמרה והסתכלה עליי.

מנקודת המבט של דניאל-
יצאתי מהבית בבוקר, משחק אותה אדם בריא שאוהב לשאוף אוויר. את האמת, פשוט לא יכולתי להישאר בחדר, להעביר את הסוף שבוע עם בחורות מתחלפות. אני צריך משהו שיעסיק אותי חוץ מסקס, בסוף הפעלתן שלמטה יהרס.
״תראו תראו״ שמעתי קול מוכר מאחוריי. הסתובבתי אחורה.
״מה אתה עושה כאן אחי?!״ שאלתי בחיוך וחיבקתי את ג׳וני. אני לא מאמין שהוא פה, סוף סוף בן אדם ששווה לדבר איתו במקום לזיין.
״באתי לוודא שלא מתת בתוך שלולית של אלכוהול״ הוא אמר. חייכתי.
״לצערי לא״אמרתי.
״מה? צרות עם בחורות?״ הוא שאל. אחותך משגעת אותי.
״בעיקר״ אמרתי.
״אחותי?״ הוא שאל בחיוך.
״בעיקר״ אמרתי בחיוך. הוא צחק.
״תגיד, אתה גר איפשהו או שאתה משוטט מחדר לחדר?״ הוא שאל.
״אל תזלזל, אני מנהיג של אחווה״ אמרתי והתקדמתי לבית.
״מי השיכור שנתן לך להנהיג קבוצה של אנשים?״ הוא שאל. חייכתי.
״לא בדיוק שאלתי״ אמרתי ופתחתי את הדלת.

״למה אחותי לא קיבלה חדר לבד?״ הוא שאל כשנכנסנו לחדר שלי.
״היית אצלה כבר?״ שאלתי והתיישבתי. הוא התיישב על איזה שרפרף מולי.
״כן, אבל גורשתי על ידי דמעות של חברה שלה, ושיחת בנות על כנראה בחור שזרק אותה״ הוא אמר. לא כל כך התרכזתי.
״דיברתם על משהו חשוב?״ שאלתי במהירות. הוא הסתכל עליי.
״שיחה של אחים, לא משהו מעניין״ הוא אמר. הנהנתי. הפלאפון שלו צלצל.
״סיימתן?״ הוא שאל.
״אה.. אני מטייל פה, כבר בא״ הוא אמר.
״עלית עליי״ הוא אמר בחיוך והסתכל עליי. זה יישמע מטורף, אבל הרגשתי שהיא שואלת עליי.
״אני יוצא, תירגעי. ביי״ הוא אמר ונעמד.
״אמבר נלחצת שאתה מדבר איתי?״ שאלתי בחיוך.
״אתה יודע שאני תמיד בעדך אחי״ הוא אמר.
״אין כבר בעדך, נגמר״ אמרתי. הוא הסתכל עליי.
״אצל שניכם אין נגמר״ הוא גיחך.
״טוב אני עף, היא תסכול אותי באבנים אם אני לא אתייצב אצלה בחדר״ הוא אמר בחיוך, ויצא מהחדר.

״וואו״ הבחורה שהייתה מתחתיי עכשיו דקות ארוכות אמרה בחיוך.
״כן״ מלמלתי, לא היה לי כוח להחמיא לה, לא היה לי מה להגיד כבר. היא הניחה את הראש שלה על החזה שלי וליטפה את היד שלי. הפלאפון שלי צלצל. נאנחתי והחלטתי לא לסנן היום, זה כנראה יהיה יותר מעניין מהבחורה הזאת.
״צא לחנייה. זריז.״ קיבלתי הודעה מג׳ונתן. מה יש לו להגיד לי בשתיים בלילה?
״אני זז, תתלבשי ותסגרי את הדלת , טוב יפה?״ אמרתי בחיוך ונישקתי אותה. התלבשתי וברחתי מהחדר.
״אני מבלה איתך יותר מדי היום אחי, אתה נראה טוב אבל אני לא בקטע״ אמרתי בחיוך.
״אני נשוי״ הוא אמר בחיוך והרים את היד. מה לעזאזל?
״מתי הספקת ?״ שאלתי.
״לפני כמה זמן, באיטליה״ הוא אמר.
״יפה יפה, חשבתי שאתה לא בקטע של נישואין״ אמרתי.
״בגלל זה קראתי לך ״ הוא אמר. מה הולך כאן?
״הכרתי אותה לפני שנה, ג׳ניפר, מדהימה, הלב שלי קופץ כל פעם שהיא לידי. ומה, כמו שאתה מכיר אותי, לא נתתי לעצמי להתאהב, לא רציתי קשר רציני, רציתי ליהנות מהחיים ולהתפרע ורביעיות וחמישיות וכל מה שאתה לא מדמיין. אבל יצאתי מפגר. למה? כי איתה אני נהנה יותר״ הוא אמר.
״אתה ואחותי זה משהו נדיר דניאל. אני מכיר אותך אחי, לא אכפת לך משום דבר, אז למה כל כך אכפת לכם מזה שאנשים חשבו שאתה הורס לה את העתיד?״
״ג׳ונתן היא לא אוהבת אותי..״
״היא אוהבת אותך, היא שקופה. מפתיע שאתה לא קולט את זה״ הוא אמר ופתח את הדלת של הג׳יפ שלו.
״אני אומר לך, תתאמץ יותר, תוכיח לה שכל השאר קנאים״ הוא אמר.
״אני לא יכול להתערב יותר, אבל אני לא מסוגל לראות אותה עם הטמבל ההוא. אז תתחיל לזוז.״ הוא אמר ונכנס לאוטו, ונסע משם. מה?