רק כש… | 1

" יואו, מה עובר עלייך?" אני כמעט וצועקת, בקול הצרוד הזה שלי. זה שרק כשאני שרה מסתדר.
זה שחורק, שאני לא אוהבת.
"מה עובר עלייך?" הוא עונה כל כך מהר ותקיף שאני לא מוצאת את עצמי בין המילים. בין עצמי.
"כלום. כלום!" אני עונה בעצבים ומפנה לו את הכתף, חצי גב.
"אז תעזבי אותי בשקט" הוא מניד ומסדר את השיער הבלונדיני שלו בשקט.
לא רוצה לעזוב אותך.
אל תעצבן אותי.
אני שוקעת בתסכול.
מפגר.
אידיוט.
הוא נושם עמוק.
נשיפות רועשות, כאילו… הוא רוצה שאשמע?
אני מעיפה בו מבט חטוף.
לפניי שאני מספיקה להסיט אותו הוא מושך אותי אליו ומצמיד את שפתיו לשפתיי.