׳אף אחת לא תתפוס את המקום שלי בלב שלך׳- פרק 14-

פרק 14-
מנקודת המבט של דניאל-
״דני״ שמעתי את הקול של בועז כשעברתי במסדרון הראשי של בית ספר לכיוון הכיתה.
״דני״ הוא צעק שוב, המשכתי ללכת.
״דניאל קיבינימט!״ הוא צעק ותפס ביד שלי. כולם שתקו והסתכלו עלינו.
״בועז יש לי ביולוגיה״
״מעניין לי תזין, תסתכלי עליי״ הוא אמר והחזיק בפנים שלי עם יד אחת.
״תתרחק ממני״ אמרתי, הזזתי את היד שלו ממני ונכנסתי לכיתה. הוא מפגר? מול כל העולם ואשתו שרק מחכה לסצנת סקס?
הוא נכנס לכיתה. הוא אפילו לא לומד איתי בשיעור הזה.
״בועז, אתה לא בקבוצה הזאת״ המורה אמרה.
״שתי שניות אני בחוץ״ הוא אמר והתקדם אליי. גלגלתי עיניים.
״בסוף השיעור את מדברת איתי, בלי משחקים דני״ הוא אמר בשקט ובעצבנות ויצא מהכיתה. שתקתי כשכל הילדים הסתכלו עליי.

מנקודת המבט של בועז-
ישבתי בפינה בבית ספר וחיכיתי. אף אחד לא היה בחוץ, חוץ מחברים שלי, אז ברחתי למקום שהם לא מסתובבים בו, הפינה שליד הספרייה.
דניאל קלטה אותי מרחוק והתקדמה אליי.
סאמק מה אני אומר לה עכשיו? לא תכננתי את השיחה..
״בועז אני אעשה את זה קצר״ היא אמרה ונעמדה מולי. הסתכלתי עליה.
״הנשיקה הוכיחה לי משהו שכבר הייתי צריכה להבין ממזמן״ היא אמרה. חייכתי.
״אני כבר לא נמשכת אליך״ היא אמרה. מה?
״טוב שהנשיקה קרתה, היא סידרה לי את הראש, ואני מקווה שגם לך״ היא אמרה והסתובבה בחזרה לבית ספר.
״אני לא מבין״ אמרתי. היא נעצרה וסובבה את הראש שלה אליי. נעמדתי.
״שנייה אחת את בוכה לי בשירותים של מועדון שאני מחרמן לך תחיים ושנייה אחרי זה את קופצת עליי בנשיקה ואז אומרת שהבנת שאת לא רוצה אותי?״ אמרתי בעצבנות והתקדמתי אליה. היא התחילה ללכת אחורה.
״דניאל אל תחרטטי, לא לי״ אמרתי והחזקתי ביד שלה.
״עזוב אותי״ היא אמרה בעצבנות. קיללתי ונתתי בוקס לקיר שלידנו.
״אתה בעצמך אמרת..״
״דני אל תזייני תשכל את יודעת שאמרתי את זה בשביל שתפסיקי לבכות!״
״וואלה אז אתה פספסת את ההזדמנות שלך. כי אני באתי למועדון של נתי בשבילך! אתה אמרת לי ללכת!״ היא אמרה ופלטה דמעה.
״את באת בשביל סקס ?״ שאלתי.
״אתה כזה תינוק״ היא מלמלה והלכה.
״כרגיל את באה בשביל לזיין אותי וחוזרת לאלה שלא תינוקות אה?!״ צרחתי. היא התעלמה והמשיכה ללכת.
״כוסאמק!״ צעקתי ובעטתי בספסל. היא נהנית מזה יא ראביייי
היא נהנית שכולם רוצים אותה, זה בנשמה שלה ושום דבר לא יעיף את זה ממנה קיבינימט
היא יודעת שלי אף פעם לא ירד ממנה, אז היא נהנית לשמור אותי בצד. שתלך לחייל שלה ולכל הבסיס ושתעוף מהחיים שלי

מנקודת המבט של דניאל-
רצתי לשירותים, נכנסתי לאחד התאים ופרצתי בבכי. למה כשהוא אומר משהו זה חייב לחדור לי ללב? למה אני נותנת למילים המזדיינות שלו לפגוע בי?!
ועוד אני חשבתי שלהגיד לו שירד לי ממנו יגרום לי להרגיש יותר טוב.. אני רק עושה את אותה טעות כל פעםם!
״בן זונה״ מלמלתי בבכי ובעטתי בקיר התא שהיה מולי.
הרמתי את עצמי בלי כוחות ויצאתי מתא השירותים, מסתכלת על הפנים העצובות שלי, ועל העיניים החומות והרטובות.
״תפסיקי״ אמרתי לעצמי בכעס ובקול רועד.
״תשתלטי על עצמך מטומטמת״ לחשתי לעצמי, בזמן ששטפתי את הפנים. הסתכלתי שוב על עצמי. ראיתי בחורה שנראית טוב, עם בגדים צנועים, עם עיניים אדומות ולחיים סמוקות מבכי. לא יותר מזה. אני לא מה שבועז אומר, הוא פשוט תקוע על סטיגמות. הוא כלום, ואני השתניתי.

הדבר היחיד שלא שונה זה הצורך המזדיין שלי בו.