את.

את יושבת מולי,
מרגשת כמו תמיד,
עם העיניים הכי אמיצות ורכות שיש,
ואני אוהבת אותך עד אין קץ,
את שלימדת אותי לאהוב באמת.

ואני יושבת מולך,
חלשה מתמיד,
מבט מזוגג שאומר הכל וכלום,
בשברי צעדים אפסע אלייך בפעם האחרונה,
את שלימדת אותי לאהוב,
כל שאני מבקשת זה שלא תשכחי,
כמה אהבתי,
תשנאי אותי,
בבקשה.
כי אני הולכת.
אני חייבת ללכת.