הסיפורים של joni c
אני חושבת שאם הייתה לי בחירה הייתי מעדיפה להיוולד כגבר. לא כי הייתי רוצה להזדהות כגבר, אני מאוד אישה מכל הבחינות, פשוט קשה לי כבר מספיק, והקושי שמגיע עם היותי […]
גם הפעם זה הסתיים. לא דמעתי דמעה אחת, אבל הכנתי צלחת ענקית של פנקייקס בננה. תוך כדי שאני מועכת את הבננה חשבתי לעצמי כמה מביכים אנחנו יכולים להיות כשאנו חווים […]
לא אכפת לך שאתה לא רואה אותי? לא מפריע לך שלא דיברנו כמה ימים? איך אני אמורה לדעת איך אתה מרגיש? או איפה אני עומדת? או אתה? תגיד לי רגע […]
הגעת ואמרת לי בואי. ומה ציפית? שאבוא? אני חיים שלמים הולכת, מתחמקת ובורחת. איך העזת לצפות שאבוא? תגיד לי עוד רגע שאני יפה, ותקנח בזה שאתה תשמור עליי לנצח. חיים […]
הגוף כואב, כמעט כמו הנפש. וכבר זמן מה שאני לא מצליחה לשכוח. פעם הייתי שוכחת נפלא, נהדר, בלחיצת כפתור, היה אפשר להכתיר אותי כגיבורת על כשכוח העל שלי הוא היכולת […]
כמו אנשים גם הבדידות לובשת צורות שונות, האחת תולדה של מרחק, האחרת של קרבה, היא לא חייבת להיות יתרה אך עליה להיחוות ככפייה על האדם המבקש רק לא להישאר לבד. […]
כבר זמן מה שאת נראית אחרת, מעט עייפה, מאוד טרודה, אולי מובסת, מבעד לדלת חדר הממ"ד האטומה נשמע קול בכייך, קשה, כואב, משתנק כזה שמכיל בתוכו צעקה מחרישה. בכי של […]
הנוכחות הנעימה שהבאת איתך התפוגגה לעומת זריחתם של מחשכי הכאב. במלחמות השאול בראשך הקפדת להלך בזהירות בין רסיסי העלבון והפגיעה, שום צידה אינה מותרת מלבד השכחה המכלה, איבדת את התקווה […]
שיקרתי כשאמרתי שאני יושבת בחלון ומסתכלת על הרחוב, לפחות שיקרתי בזה שאמרתי שאני עושה את זה הרבה. תמיד רציתי לעשות את זה אבל לא עשיתי, קצת פחדתי מהגובה וקצת לא […]
אני נשבעת כאן, אלוהים והכוכבים עדי, לא אשכח, אלחם בכל כוחי, כדי שזה לא יהיה סיפורי היחיד.
אני לא מפחדת למות, אבל פחדתי להגיד את לאנשים, שלא יחשבו שאני משוגעת יותר ממה שנראיתי. אני זוכרת את הפעם הראשונה שדמיינתי את הסוף שלי, הייתי ילדה וחשבתי שאם אעבור […]
את החולצה העדפת צמודה, את הקפה חלש ובהיר עם שתיים סוכר, אני עדיין זוכרת אותך. היית מצמידה שפתיים וממלמלת בקול ילדותי מתוק כשרצית לכשף את מי שהעז לעמוד מולך, לחישתך […]
את שנת הלימודים האחרונה שלי אני לא זוכרת ממש, כלומר אני זוכרת רגעי צחוק מסויימים, כי משום מה כשרגעים הופכים לזכרונות הם הופכים לנעימים. הכל התחיל בתחילת החורף של אותה […]
אמא אומרת שצביקה מת, ושמותר להיות עצוב. אני זוכר שפעם כשסבתא רחל מתה, אבא אמר שהיא עולה לשמיים, ושהיא תשמור עלינו משם. אני לא רציתי לספר לו שהוא טועה, כשיונתן […]
תן לי עוד רגע של שכחה צלולה, כזאת שתפיג איתה את השגרה והאכזבות, שלא תיתן שמות למחשבות, בה מחוגי הזמן יתפתלו בין השעות לדקות לשניות, תן לי רגע מנוחה מהשאלות.
שכבתי בחלקה הימני של המיטה, מכוסה בשמיכת הצמר שאמי קנתה לי שנתיים קודם לכן, הדממה הופרה מדי כמה דקות בשמות הזוכים בשעשועון לילי בטלוויזיה. על הקיר ששרון אחי הבכור החליט […]
כשהשמש שוקעת אצלך, את תארזי לך בתיק קטן זיכרון. הדלת שנסגרה אחרי עשרות אנשים בעבר, תחכה גם לך שם. את תאחזי בידית הדלת והיא תיפתח בעדינות שתבהיל כל עצם בגופך […]
השמיים היו נפלאים כהרגלם, כחולים עד מאוד עליהם רוססו כתמים לבנים שהתפזרו כאילו ידעו כי כל המרחב הזה נועד רק להם. מהדשא הצהבהב עלה ריחו של הגשם הראשון. ההבנה שהכל […]
ילדי הזהב יוצאים בלילה. עטופים בנינוחות מטרידה, אור הירח מאיר עליהם והם מגששים בעולם שהוא הכל חוץ משלהם, תמיד רציתי לטייל איתם. אני זוכרת בצורה מפורטת עד כאב הכל, את […]
אצבעותיה מרקדות על הירך הימנית שלה, לא ריקוד פתייני שכזה, אלא ריקוד מוטרד, בו הקצב משתנה ולא אחיד ומכיל בתוכו צעקה נוראית שאלמלא והייתה האדם המאופק ביותר בעולם, עוד הייתה […]
כשסיבובם של הירח והשמש מתנגש, נוצרת הגאות וגם השפל. הגאות, מגיעה חזקה ומתפרצת מרעידה כל גרגר חול הדר בחוף המנומנם, היא מרשימה, שופעת כריזמה ונטולת כל דופי בעיניי עצמה, משתלטת […]
סבלנות לא קונים בשום חנות, וחבל שכך. היה נחמד לדעת שמה שמפריד ביני ובין רוגע מוחלט נמצא במכולת של יוסי. הייתי נכנסת למכולת, לוקחת סלסלה קטנה, ומחליפה כמה מילים עם […]
חתולים. אף פעם לא חיבבתי אותם כל כך, משום מה כל התמונות המסחריות של החתולים הקטנים והכביכול מתוקים לא הוציאו ממני אף רגש מיוחד. לא הפסקת לברבר מהרגע שהתיישבנו ב'פינה' […]
"והרגשתי נורא כי שרון מדהים, באמת מדהים וזה הכל התחיל בגלל השקשוקה.." גם ככה קשה לי להתרכז בסיפור המשמים הזה שהיא מספרת, והמלצרית בקפה בו התיישבנו פשוט מכירה את כל […]
"אם תעצמי את העיניים מספיק חזק כבר לא תראי אפילו טיפה קטנה של אור" היא מלמלה מחייכת, השמיים היו כהים, הירח עמד באמצע השמיים חצוי, והכוכבים פיזזו סביבו כמו הילדים […]
לאורך זמן גם המקום הנוח הופך לזר. הכל מפריע, הכל לא במקום. הרעשים, החפצים, האנשים. ואת יודעת, האמת שתמיד ידעת. היית אומרת פעם, "לא לכל דבר יש תאריך ייצור, אך […]
אני אוהבת הרבה דברים. את הקפה הבוצי שאני מכינה ואת הסיגריה המחזקת את הטעם המר ומתריעה על כך שכבר יום. את הצליל שמפיקים המים כשהם פוגעים בגופי. הערפל בשמי הלילה […]
את יושבת מולי, מרגשת כמו תמיד, עם העיניים הכי אמיצות ורכות שיש, ואני אוהבת אותך עד אין קץ, את שלימדת אותי לאהוב באמת. ואני יושבת מולך, חלשה מתמיד, מבט מזוגג […]
"זוכרת? את הלילות הארוכים, שהיינו נשארים ערים ומפציעים יחד על קרני השמש? זוכרת שהיינו נשכבים במיטה צמודים ומעשנים עד שכבר גרוננו זעק מכאב? זוכרת כמה דיברנו אז? ומה לגבי היום […]
את הפעם הראשונה אני זוכרת היטב. אמרת לי לבוא לבקר להכיר את הילדות שלך, אולי נהיה חברות. ואני, נענתי. כשהגעתי לקחת אותי אל מתחת לגרם המדרגות, נגעת בי, הפשטת אותי. […]