קרניים של אור חודרות לך אל תוך החדר, נמתחות על הקיר ממש מולך. בוקר. אתה פוקח עיניים, והדבר הראשון שקופץ לך לראש זו שירה, חברה שלך. אתה נזכר במרמור שאתמול […]
ברחבי החדר מהדהד השיר 'זכיתי לאהוב' של עברי לידר, חלש, כמעט בלתי נשמע על רקע רעשי המכונות מבחוץ והרדיו שמתנגן בחנות. הוא עומד "במשרד" שלו, הידוע גם כ- המחסן וניגש […]
16.05.2022 08:00 "… יודע מה? תישאר לישון, לא אכפת לי. אני הלכתי" היא צעקה. נראלי. אני לא בטוח. היינו בדיוק באמצע המשחק ורמי עמד לנצח. קמתי בערך בעשר. זה לא […]
יצאנו לטייל ערב אחד, הלב שלי ואני. לא רציתי שיבוא, אבל הוא התעקש אז הסכמתי שיבוא. צעדנו ברחובות הריקים, בין בתים עם אורות כבוים. רוח קרה נשבה, הרעידה אותי מעט. […]
החופש נמצא כאן. ואני לא יודעת אם הוא סתם אשליה, או שזה הפחד שגורם לי לחשוב שהוא כאן, להתבלבל. כבר ניסיתי את שניהם, כאן- שם. ולמרות שכבר ניסיתי, עדיין, שוב […]
רציתי לבכות אתמול, כשהקריאו את השמות, רציתי לבכות, כשהאנשים על הבמה דיברו מילים עצובות, רציתי לבכות, כשהסתכלתי סביבי, וראיתי אנשים, כל כך הרבה מהם, עם עיניים נוגות. כל כך רציניים, […]
מפגש עם אנשים, לא תמיד מטעין אותי. הרבה פעמים, הוא דווקא מרוקן אותי. אני לא רוצה להתרוקן, אני רוצה להתמלא, באנשים שמטעינים אותי, בדברים שאני אוהב, בעצמי. כן. אני אוהב […]
אני יושב על החול, ממש על יד הגלים, אם איישר את הרגליים, הם יגעו במים. רוח חמה נושבת, עוטפת אותי ברוגע בזמן שאני מביט רחוק, אל הנקודה שבה הים והשמיים […]
אם להסתכל לבני אדם בעיניים אפשר לראות את הנשמה שלהם. אם להסתכל בזריחת השמש אפשר לראות את ההשגחה הפרטית של השם. אם להסתכל בירח והכוכבים אפשר לראות בגדולתו של אלוהים. […]
בואי הלילה, שבי איתי ספרי לי קורותייך, מי אחז בידך וניגב דמעותייך במקומי. ספרי לי על אהבותייך החדשות, על געגועייך הישנים- אליי. בואי, בבקשה. אינך חייבת להשאר, אם תרצי, לכי […]
לפעמים אני האויבת הכי גרועה של עצמי, עוד לפני שאחרים חובטים, אני כבר נותנת את המכה הראשונה. ולאחרונה, שמתי לב- כבר לא בא לי לחבוט, לא בא לי שאף אחד, […]
"תסריטאי?" היא כמעט צועקת, ומניפה זוג זרועות בשרניות מעלה אל האוויר, השיער הארוך והגלי שלה שזרוע באפור מתנדנד אחריה עם כל תנועה שלה והווריד הבולט במצח שלה ממש מתנפח עד […]
חזרנו מאיזו יציאה שלנו מאוחר בלילה, זוכרת? חנינו מול הבניין שלך, כמעט כבר יצאת מהרכב אבל פתאום רציתי שתישארי. משכתי אותך קרוב לחיבוק, ואת חיבקת בחזרה תוך כדי צחוק. שאלת […]
נורית צעדה בשבילי פארק הירקון, נהנתה מהדשא הירוק ומהפריחה הצבעונית. לפתע עצר אותה עומר, תלמיד מחטיבת הביניים בה היא לומדת. "בא לך ללכת לסרט" "טוב, בעצם למה לא?" יצאו לסרט […]
היי אייס , עבר זמן רב מהפעם האחרונה שהתכתבנו .. מה שלומך ? את בטח מופתעת לשמוע ממני . אני גם מופתעת למצוא את עצמי כותבת לך שוב. אני לא […]
היא לא מבינה כלום. היא חושבת שכסף זה הכל בחיים, "את צריכה כסף" היא אומרת לי. מי קבע שאני צריכה כסף? את? למה את קובעת לי מה אני צריכה? מה […]
זוכר את הערב ההוא באגם כשפגשנו את חבר שלך? זה שכל הזמן סיפרת לי על השטויות שהייתם עושים יחד. אמרת שהייתם בנתק תקופה, ועכשיו חזרתם לדבר. הגענו לשם לפניו, ותפסנו […]
לא טסתי אף פעם. לא הייתי בהודו, או דרום אמריקה, ואפילו לא בסיני. מישהו שאל אותי פעם איך יכול להיות, ואם לא בא לי "לחוות" ולגלות עולמות. וכששאל, הבטתי לן […]
אם רק היית יודעת, לא היית חושבת ללכת. אם היית יודעת, כמה אני אוגר בלב, לא היית הולכת. אני יודע, היית נשארת. אבל את, את לא יודעת. ואני לא מסוגל […]
יצאתי החוצה הבוקר, פגשתי ציפור. היא סיפרה לי על מדינות רחוקות, נופים עתיקים ואנשים בודדים. הקטנה, אמרה שאני כזה. "האור בעיניים, חלש. כמו אצלם." עמדתי שותק, מנסה להדליק שוב אור. […]
בקולנוע אני מוצץ גבעול ונשפך על המושב. מעליי קרן הקסם שולחת את התמונות אל הסדין הלבן. לא הרבה אנשים. ריח סיגריות פשוטות וגראס. ציקצוקי מסטיק מתפוצץ. כל הרכבות פוסחות על […]
תמיד חשבתי שאנשים אמיצים הם כאלה שנראים אמיצים, יעני שיש להם שרירים והם כאלה גדולים וחזקים, חשבתי שאומץ זה משהו שרואים באופן חיצוני על הבן אדם. עם הזמן, ככל שאני […]
"דביר!" צועק לו דני שעובד איתו, הוא מבקש שינקה קצת את הדלפק כי הוא מלוכלך, מלא בכתמים של קפה, ופירורי מאפים. הוא עושה את זה ברצון, תופס מטלית ומיד מתחיל […]
נסיעה רגילה באוטובוס בדרך הביתה, האוטובוס חצי ריק, והעיניים שלי סורקות אותו בשעמום. פתאום, הן נתקלות במדבקה המרובעת על החלון שמודיעה שאסור להשליך פסולת מרכב זה. אני מחייכת, נזכרת את […]
הוא ישב על הבמה, רגעים לפני ההופעה. האולם עדיין ריק. הוא שואף נושף. נו הטקס הרגיל שעוזר לו להירגע. תוהה בינו לבינו, האם הטקס מנציח את הפאניקה המתחוללת בקרבו, האם […]
כשהייתי ביסודי, אח שלי נהרג בצבא והבנתי שלאף אחד אין יותר זמן בשבילי. לא אמרו לי את זה, הנחתי ככה. הנחתי שלהורים שלי אין זמן כי הם עסוקים בלהיות עצובים. […]
אני שונאת את זה כשאנשים מתחילים לדבר על עצמם. שונאת את זה, שונאת סדנאות ומפגשים כאלה שבהן כל מה שאנשים עושים זה לדבר על עצמם בלי הפסקה ובלי לתת לאף […]
אני צופה בו שובק חיים לאט לאט. כל השנים שלנו יחד מתחילות לחלוף בראשי. הזיכרונות, החוויות, כל אותם ימים שנשענתי על עזרתו, כל הדברים החדשים שגיליתי בזכותו. כל יום שעובר […]
בסנדלים ובכפות רגליים מאובקות היא חוצה את כל מדבריות הסלע כדי לשאול, לדעת, מה שלומי. ואני לא יודע. המים המתייבשים על כפות ידיה סודקות אותן, שריריה כואבים והיא לא תגלה […]
בבריכה משתכשכות להן הבנות בביקיני שני חלקים ומבליטות את שדיהן בעוד הבנים זוקרים זין בגאווה ומנפחים לפחות בראשם את שריריהם בעוד השמש נכנסת לעיניהם ומפריעה להם ללטף בעיניים הקטנות שלהם […]
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.
