עיירה מלאה באנשים, מכול הסוגים אך בעיה אחת נמצאה בהם. רגשות הן דבר שהם סוחרים בהם. מוזר היה לבקר במקום הזה. השוק שלו היה מלא בכל יום ומדיי יום באו […]
אז לפני הכל, יש שיר שהוא ההשראה שלי לפרק הזה, בין היתר, ומי שמעוניין לשמוע: ^^ נואר לא יכלה להמשיך בלי אנג'י. היא הייתה חברתה הטובה ביותר, והיא נעלמה לפתע, […]
כשהיא תקועה בתוך תא אטום, חשוך, קר וחסר חיים, הדבר האחרון שציפתה שיקרה הוא שמישהו יקרא לה מעבר לדלת. קודם כל, נשמעה דפיקה חלושה שנדמה היה כאילו הייתה חלק מהדמיון […]
פייר פרץ את דלת הקרקע של הבית בזריזות חזקה ומיהר לצאת החוצה. נשימותיו לא נראו באוויר הצונן. אלו של אנג'י דווקא כן. כשיצאה אחריו לרחוב הבינה מיד מה הדבר שהסתיר […]
מסדרונות ארמון הזהב נראו חשוכים מאוד בלילה. איב מעולם לא חשבה שתודה בזה שהמראה אפילו די הלחיץ אותה. היא רגילה לבית שלה, שהיה אפל וסגרירי, כפי שהוא נראה תמיד, ביום […]
"קדימה, תשפשפי את זה." רפאל הגיש אל נואר את המנורה שהחזיק בידיו, זו שלפני רגע ניצבה על עמודי התצוגה שבתוך החדר הכמעט ריק אליו פרצו. בהסכמה. "מ-מה?" היא התבלבלה. "מה- […]
"רגע, רגע, רגע," כריס עצר הכל, ופנה אל ואזירי בנוקשות. "אתה אומר שרג'י, סלוון ופאריס הם הילדים שלך ושל ג'יני?" "כן." הוא השיב לו. "אבל- אבל- איך?" הוא נהיה מבולבל. […]
אז… הבית של רג'י לא היה ריק אחרי הכל. האדם שישב על כסא העץ המפואר, זה שבירך אותם רגע קט לפני כן והסתכל עליהם בעניין, היה מבוגר, אבל לא זקן. […]
המלך ארתור לא היה חכם במיוחד. החומה שהורה לבנות ניצבה במרחק מטרים ספורים מארמון הזהב שהיה ביתו. ממגדליו הגבוהים היה אפשר להשקיף בבירור על המתרחש בצד הנבלים, הצד שנמצא מעבר […]
המנהרה בה הובלו אנג'י והאחרים בכדי לצאת מההר התגבשה תוך כדי שהמשיכו והתקדמו. פייר, הבחור שפרצו ללא כוונה לביתו, בנה של מי שנקראת "מלכת השלג", הוביל אותם בראש השיירה והיה […]
לפתע היה שקט. לא ציפורי השחור המנקרות בצווחות צרודות, לא קולות הפיצוח של הקרקע מהקיפאון שתקף אותה, לא דבריה החלשים של איימי כלפיה, אף אחד מהם לא הצליח לעורר את […]
"תסלחי לי, עלמתי." קולו של הבחור שפנה אליה היה רך ונעים. "אבל את בסדר?" הוא שאל כשהיא עדיין עצמה את עיניה והרגישה מטושטשת מהנפילה המזוויעה שכמעט עלתה לה בחייה. כמעט. […]
היה היה, לפני שנים רבות, אגם כחול וצלול כבדולח. והאגם היה מתנוצץ בשמש מדי יום ביומו, כקצה מדחום כספית המבצבץ מתוך חדקו של פיל לבן, במדבר אדום. והאגם הגדול והעמוק […]
~(אז לכבוד שבועות ולכבוד זה שמשעמם לי, החלטתי לפנק אתכם בפרק האחרון של החלק הראשון של הסיפור ^^ מוזמנים להגיב!)~ חבורת הגיבורים-נבלים המשולבת עלתה במסעה לפסגה של ההר הקפוא. הקור […]
לא ידעתם קור מעולם עד שלא הגעתם להר הקפוא בצד הצפוני של הממלכה בו חיו הנבלים שבה. קור, זו הייתה מילה זעירה מאוד כדי לתאר את האווירה שהייתה שם. החבורה, […]
מעשה בנסיכה שדרה בארמון בארץ רחוקה. משאת נפשו היחידה של אביה, הלוא הוא המלך, היה אושר בתו. כל מבוקשה היה ממלא, וכל גחמה שמצאה לה היה מיד שולח משרתים לרוב […]
"בצפון הארץ ניצב הר. הגובה שלו בלתי ייאמן, אי אפשר לצפות לפסגה, ואף אחד לא יודע מה נמצא שם למעלה. הוא מכוסה קרח ושלג קפוא וישנה אגדה שהקסם שם מסוגל […]
מותו של ג'ון שחר חדש עולה אט אט, קרני השמש החמימות מאירות ברוך את חדרי, ששוכן אי שם בכפר נפטון הקטן. אני מתרוממת באיטיות ממיטתי ומביטה סביב ביעף. מבטי נח […]
בין עצי הארז הרבים, קרוב לקרחת יער רחוקה, ניצב לו בית קטן. בעל גג רעפים חום וצמחייה גדושה סביבו, ושביל אפר נעלם שפונה מדלת העץ ממנו הלאה. ילד, נער צעיר, […]
אני יכול לצאת מכאן, אבל תמיד חייב לחזור. כאילו מחובר אליי איזה גומי, שנמתח ונמתח עד שמגיע לשיא המתיחה, ואז אני עף אבן מרוגטקה ישר אל ארץ לעולם לא. "פיטר," […]
הוא מצא את עצמו ביערות החוץ פעם נוספת. אדוארד החזיק בשתי ידיו את ספר הסיפורים הגדול כאילו היה הדבר היקר לו ביותר בעולם. מה שהיה די נכון. הספר הזה היה […]
היא דוחפת אצבע נוספת לתוכי ואני נושכת את השפתיים. "בבקשה תצאי," אני מייללת. היא מבחינה בסומק על-גבי הלחיים שלי ונרתעת בהפתעה. "מצטערת. לא חשבתי ש-" "זה בסדר." אני משנה תנוחה […]
לאדוארד כבר היה נמאס מההמתנה חסרת המעש הזאת. הוא לא היה יכול להודות שדווקא לא נרגע מעט כאשר ישב בתוך המעיין המחומם הזה, אבל זה לא היה מספיק. הוא דאג, […]
"האוקיינוס יכול להיות די יפהפה." הבחור הצעיר בעל אוזני השדון והשיער השטני, הבהיר והפרוע הביט אל אופק המים בזמן שישב על חוף האגם החולי והצהוב שלכלך את רגליו היחפות והמכנס […]
"תתפשט." איב פקדה על כריס לאחר שהגיעה לחדר בריכת המרחץ המחוממת אליו נכנס בעצמו. היא מעט הפתיע אותו, אך הוא הניח שהוא כבר רגיל להפתעות מהסוג הזה. הרצפה שסבבה את […]
(בדיוק עברתי ושכתבתי בווטפאד את הסיפור הקצר על מצוד האגדות, "מה שקסם יכול לעשות בעולם האגדות", אם מישהו הספיק לשכוח חחח ויצא לי להיזכר שכריס ונואר הלכו למשימה כלשהי מסיבה […]
"כריס?" עיניה הבהירות נפערו בתדהמה, ושמו היה הדבר היחיד שהצליחה לומר. שררה שתיקה רגעית. מאחוריו שמע את צעדי חבריו המתקרבים כאשר הגיעו לשם אחרי הריצה המתישה אחריו, אך הקולות היו […]
לפעמים אני רואה יונה. לא לבנה.סתם יונת רחוב כאילו. עומדת לה על המעקה במרפסת שלי. ואני מדמה כאילו היא כאן,באה לתת לי מסר.היא לא סתם עומדת שם,הומה. אני לא מבינה […]
צלילי מוזיקה יפיפיים החלו להתנגן ברקע הליכתם. זה היה מוזר, מוזיקה באמצע היער? וכזאת? אחת שגורמת לך להרים רגליים ולרקוד כאוות נפשך עד שלא תוכל שוב לעמוד, ולא יהיה לך […]
"לא את זאת." "מה איתה?" "אמממ… לא." "הסגולה?" "סגול לא מתאים לך." "אוי מה עם זאת?" "בתור פיג'מה… כן." "גדולה מדי. קטנה מדי. רחבה מדי. צרה מדי. בולטת מדי. משעממת […]
