בית ספר לערפדים פרק 21

"טוב מתכוונים לפתוח את זה?" מאייק שבר את השתיקה והסתובב אלי.
"כן.." אני אומרת בקול שקט.
"אתם רציניים? אתם לא יודעים מה יש שם!" אלכס אמרה והסתובבה גם היא אלי.
"בגלל זה אנחנו רוצים לפתוח את זה אלכס" אמרתי לה והתקרבתי אליה. "אני יבין אם את רוצה ללכת" אני אומרת לידה בקול שקט.
"לא זה בסדר" היא אמרה ונתנה חיוך קטן.
"איך גילתם את זה?" אדמונד שאל פתאום.
"אני.." התחלתי ולקחתי אוויר. "אני שמעתי..אלכס זוכרת שאמרתי לך שאני שומעת משם רעשים?"
"כן.הבכי הזה לפני חודש יותר.." היא אמרה מבולבלת.
"אז לא הפסקתי לשמוע את זה, שמעתי עוד ועוד וזה והפריע לי לא הפסקתי לחשוב על זה, הבנתי שאני שומעת את הרעשים מאחורי הארון ולא מתוך הארון הוזזתי את הארון וראיתי את הדלת הזאת..מאט ומאייק תפסו אותי.." אמרתי והשפלתי מבט.
"את באמת שמעת מישהו בוכה?" אלכס שאלה והסתכלה עלי.
"אני..כמעט בטוחה שכן, אבל..במעורפל כזה" אני אומרת מבולבלת.
"ועכשיו? את שומעת?" אדמונד שואל.
"עכשיו לא..אני לא שומעת כלום"
"את יודעת להגיד אולי..באיזה גיל נשמע לך הבכי ששמעת?" מאט שאל והסתכל עלי, ראיתי עכשיו שהייתי במרכז.
"אין לי מושג"
"אני לא חושב שהיינו שומעים" מאייק אמר פתאום אחרי שתיקה ארוכה.
"מה זאת אומרת?" שאלתי לא מבינה מסתכלת עליו.
"גם עם היית שומעת עכשיו בכי, או כול דבר אחר, אנחנו לא היינו שומעים את זה" הוא אומר ומעביר מבט בכולם.
"אתה רומז שאני משוגעת?"
"לא…ממש לא" הוא אומר בקול שקט ועדין.
"אז..מה היא שמעה?" אלכס שאלה לא מבינה כלום.
"קולות מהעבר" אדמונד אומר ומסתכל על מאייק, אני מסתכלת על מאייק ומאייק מהנהן.
"בדיוק" מאייק הוסיף.
"איך? זאת אומרת..איך זה עובד?" שאלתי.
"לא כולם יכולים לשמוע קולות מהעבר זה דבר מיוחד שדורש..כוח מיוחד" מאייק אומר ומסתכל עלי.
"יש לך איזה שהו כוח שהוא לא מהביסים שאת יודעת עליו?" מאט שאל ובוחן אותי. אני משפילה מבט.
"אלה..אנחנו כולנו כבר בסיפור הזה, אני חושבת שאת יכולה לסמוך על כולנו, אנחנו מן..חברים כאלה?" אלכס אמרה וצחקקה.
"זה לא זה, אני סומכת עליכם זה פשוט ש.."
"את לא חייבת לספר זה בסדר" מאייק אמר. "אבל יש נכון?"
"יש משהו.."
"אז המשהו הזה כנראה גם נותן לך את היכולת לשמוע קולות מהעבר."
"שהיו קשורים אלי?"
"זה אני לא יודע" מאייק אמר ועיקם את הפרצוף.
"טוב אנחנו פותחים את זה?" מאט שאל והתמתח.
"מה כבר יכול להיות שם..זה רק דלת" אני אומרת בחצי חיוך וראיתי את אלכס מחייכת אחרי.
"אין לזה ידית או מנעול איך פותחים?" אלכס שאלה.
"ככה" מאט אומר נותן ביטא בדלת ועף קצת לאחור, והדלת לא זזה. אני ואלכס צחקקנו ואדמונד חייך.
"זה היה חכם" אדמונד אמר בחיוך.
"לפחות ניסיתי" מאט אמר והביט הצידה.
"בוא ננסה ביחד" מאייק אמר והתקדם לדלת ואדמונד אחריו. "ב3 מוכנים?"
אדמונד שספר עד שלוש ושלושתם נתנו ביטא ונטו לאחור, והדלת לא נפתחה.
"איזה ג'נטלמנים" אלכס אמרה בשקט לידי וצחקקנו.
"תנסו אתן!" אדמונד אמר ופינה לאלכס את הדרך.
"אתם פשוט חבורת אדיוטיים אתם יודעים את זה?" אלכס אמרה וצחקה והסתכלה עלי. כנראה חשבנו על אותו דבר שהדלת לא נפתחת לפנים היא נפתחת לבחוץ שצריך למשוך ולא לדחוף.
אלכס הסתכלה עלי שוב במבט שואל. "כחי את הכבוד" אני אומרת לה ומחייכת. אלכס הלכה לכיוון הדלת והכניסה אצבע לחור שהיה בדלת ומשכה אותה אליה, מהדלת נשמעה קול חריקה קטן והיא זזה מעט, אלכס דחפה שוב והיא נפתחה כמעט לגמרי. היא הסתובבה והסתכלה על שלושתם וצחקה.
"אתן ידעתם את זה?" אדמונד שואל.
"אחרי הפעם הראשונה שמאט ניסה לפתוח וזה לא הלך לו כן.." אני אומרת בחיוך.
"עזוב..מה שלא תגיד עכשיו יצאנו סתומים" מאט אומר ושם יד על הכתף של אדמונד. אני ואלכס צחקנו. ומהמסדרון בא רוח חזקה וקרה שתפסה את צומת לב של כולנו.
"נכנסים?" אלכס שאלה בהיסוס והסתכלה עלי. המסדרון נראה בדיוק כמו שראיתי בפעם הראשונה היה מואר קצת בהתחלה ואבל בהמשך רואים רק חושך.
"אני חושבת שכן" אני אומרת אחרי שתיקה קצרה של כולם.
"מי נכנס ראשון?" אלכס שואל ומסתכלת על שלושתם.
"אני" שלושתם אומרים ביחד ואני ואלכס גלגלנו עיניים.
"טוב..באו נכנס בן בת, אנחנו שלוש בנים שתי בנות, מאט תכנס ראשון אלה את אחריו אחר כך אני, אלכס ואדמונד" מאייק אמר מהר לפני שנגיד את דעתנו.
"טוב זה רק מסדרון, בסוף נגלה שזה חדר שסגרו ונגיע לקיר בלי מוצא!" מאט אומר ומתקדם. ונכנס למסדרון. אני נותנת חיוך קטן לאלכס ונכנסת אחריו, המסדרון היה צפוף והיה מקום רק לאחד להיכנס, הקירות היו מלוכלכים לגמרי.
"אדמונד סגור את הדלת אחריך" מאייק אמר ונתן מבט לאחור. שמעתי את קול הסגירה של הדלת והבנתי שכולם בפנים, ונהיה חשוך לגמרי במסדרון.
"יופי גאונים אין אור מה עכשיו?" אני שומעת את אלכס אומרת מאחור.
ראיתי פתאום נצוץ של אש מאחורי ונהיה אור קפצתי קפיצה קטנה לקדימה וראיתי שמאייק עם היד קדימה ויוצאה מכף היד ..אש?
"מה יש לך מה את קופצת?" מאייק שאל אותי שהסתובבתי אליו.
"יש לך..אש ביד!!" אני אומרת בחצי בלחץ.
"תודה שעדכנת אותי את יכולה להתקדם..אנחנו תקועים בגללך.."
"אתה אחד מהיסודות?" אני שומעת את אדמונד מאחור.
"כן.." מאייק אומר.
"מה זה יסודות?" אני שואלת.
"יסודות..מים, אש, אוויר ,ואדמה" מאט אומר ומתקדם ואני אחריו.
"רגע ויש רק 4 כאלה שיש להם את הכוחות?" אני שואלת את מאט.
לא..אבל יש מעט.."מאט אומר וממשיך להתקדם.
"ו..איך מקבלים כוח כזה?"
"כמו כול כוח רגיל… מאט אומר בקול משועמם.
"אבל זה מיוחד לא?" אני שואלת ומסתובבת את מאייק ועדיין ממשיכה להתקדם.
"לא.." הוא אומר ואני מסתובבת חזרה. המרוח במסדרון נהיה מרובך יותר ומאט הלך הצידה, הגענו לחדר קטן שכמעט כולנו נכנסנו בו ביחד. מולנו היה מדרגות שהובילו למעלה לתקרה, בתקרה היה פתח ללמעלה.
"נו נפלא עוד דלת?" אלכס אומרת ובאה לידיי.
"זה נהיה ממש הרפתקה הדבר הזה" אדמונד אומר ומתקדם עולה במדרגות ודוחף את הפתח ומצליח לפתוח בקלות. נהיה אור שמש פתאום, ומאייק כיבה את האש של עצמו? הסתבכתי.
אדמונד יצאה וכולנו אחריו ההינו בקרחת יער היא הייתה מלא בדשא בריא, מסביבנו הכול היה יער שנראה שחור בפניים, השמיים היו בהירים וכחולים.
"איפה אנחנו?" אני שואלת ומסתובבת סביב עצמי.
אף אחד לא ענה כולם שתקו. "בדומינו" מאייק אומר ובוחן את היער בצורה רצינית שהצליחה לעשות לי צמרמורת.