הסיפורים של עוד אחת שאוהבת לכתוב סיפורים
היא הלכה בצעדים איטיים ומהוססים אל הדלת שאמורה להוביל לחדר האמבטיה. היא פחדה להסתכל על המראה, פחדה לראות מי היא. עמוק בליבה ידעה שהיא לא אמורה לפחד, זו בסל הכל […]
"מה זאת אומרת… לא זוכרת כלום?" שאל מבולבל אף יותר ממקודם. "באמת קשה כל כך להבין…?" הרימה את מבטה אליו ואז הפנתה אותו בחזרה. היא הרימה את רגליה היחפות על […]
היא פוקחת את עיניה באיטיות, ממצמצת מספר פעמים כדי לטשטש פחות את ראייתה. כמה זמן ישנה? איפה היא בכלל? כעת גם לשמה לב לגופה, שכאב בכל מקום אפשרי. היא ניסתה […]
התעוררתי בבוקר שבת אחרי יומים שלא ראיתי עוד את דיימון. אני יוכל את עצמי אם פספסתי את ההזדמנות להגיד ולהבין כול כך הרבה דברים. אבל התעוררתי לתקתוקים בדלת הזכוכית. הסתכלתי […]
הוא חייך בעדינות ועמדתי שם קפואה. "היי" אמר בקול שקט ופני מלאך. היי? זה מה שיש לו להגיד? לא יצאו לי מילים מהפה, לא הצלחתי לזוז. עצרתי את הנשימה לכמה […]
"אחח לעזאזל הצלחת את התרגיל השני?" מייקל שאלה אותי כששנינו היינו בחדר שלי והתכוננו למבחן במתמטיקה. "אני בקושי מצליחה לפתור את המשוואה של עצמי" מלמלתי בשקט אחרי שנזכרתי שאני מתכוננת […]
החזקתי את הטלפון והמשכתי להסתכל עליו במבט אטום. ניתקתי אותו וחייגתי מספר קודם, הקשבתי לצלצולים, כול צלצול נראה לי יותר ארוך, בכול צלצול הלב שלי דפק חזק יותר. "הלו?" ענה […]
נכנסנו בשקט לבית של מייקל, מנסות לא למשוך הרבה צומת לב. מייקל הלכה לכיוון האמבטיה ואני אחריה בשקט, אחרי ששטפנו את הידיים וניסינו כמה שיותר להסתיר דקירות ושריטות, יצאנו למטבח […]
יום אחרי כול המהומה הזאת יש לי הרגשה כול כך כבדה בלב. עם כול ההרגשה המגעילה הזאת, וזיכרונות הרעים בזמן האחרון, אני לא מתייאשת. אז כרגע אני חייבת למייקל קצת […]
אני לא מתכוונת להרים ידיים. לא עכשיו. לא שאני יודעת שאתה בסביבה. קשה לי להאמין שתלך שוב בלי לראות אותי, מרחוק בלי שאני ידע העיקר לראות אותי. אז אני אסתכל […]
האוטובוס עצר בתחנה האחרונה וראיתי שאני האחרונה באוטובוס והיחידה שירודת כאן. ירדתי מהאוטובוס מהר, מנסה להתאושש מהחזרה למציאות. אני יודעת איפה היינו פעם קודמת, לא רחוק מכאן. אני נותנת מבט […]
הלב שלי הפריע לי לנשום אבל לא להמשיך לקרוא לו. "קיארה?!" אני צועקת בקול רועד ומסתכלת מסביב. "תראו, תראו מי היה מאמין שאת תקראי לי" אני מסתובבת ורואה את קיארה […]
אם אני יתחיל במחשבות שעברו לי בלילה זה לעולם לא הגמר. הראש שלי היה מלא מחשבות ולהירדם לא הצלחתי, לא ידעתי מאיפה הן צצות. דיאנה אמרה לי לדמיין אותך במקום […]
אני רצה בתוך היער השחור, שומעת רק את הצעדים המהירים שלי. מסתכלת למעלה. זה לא היה דיימון, אני בטוחה בזה. אבל אם הוא הכיר אותי רוב הסיכויים שהכיר גם את […]
התארגנתי לנשף עכשיו וכמובן שעלו לי הזיכרונות איתך. ושוב אני יעצום את העיניים והפלשבק יתחיל. עמדתי שם במרפסת מחכה לך עם השמלה התכלת שהבאת לי, שיער חלק, התאפרתי- פחדתי שהתאפרתי […]
אז ככה כנראה אני יעביר את השבת שלי לשבת ולכתוב ביומן כמו שעשיתי עד עכשיו. התכוונתי להמשיך את הסיפור עם ההורים שלך אבל..הנשף קפץ לי לראש. החליטו לעשות אותו גם […]
פגשתי את אבא שלך אתמול.הוא היה שונה, דואג נחמד, אכפתי. התנהג כמו אבא לשם שינוי. לפחות מהתנהגות שאני מכירה שאבות צריכים להתנהג. כן העבר שלנו לא ממש טוב. הפגישה הראשונה […]
לחשוב שכול מקום שאני כותבת בו יש היסטוריה איתך. פעם טובה פעם רעה. אבל עדיין היסטוריה. אני חוזרת לעבר הרחוק יותר שהייתי ילדה קטנה, בת 9, שנה אחרי שעזרת לי […]
אני יושבת בשיעור מאחורה וכותבת. אם הייתה יודע את זה הייתה הורג אותי. הלימודים שלי היו חשובים לך יותר מידי לפעמיים, זה הצליח לעצבן אותי. וגם אותך. העניינים רק מסתבכים […]
כבר שעה אני יושבת ומסתכלת על היומן, תוהה מה לכתוב ואיך, ואם בכלל. אני מודה, מה שקיארה אמר לי השפיעה עלי, למרות שאמרת אף פעם לא להקשיב לו. אבל גם […]
אני שוב כאן, בסופו של יום לפעמיים בתחילתו. עבר שבוע, והיה נדמה שנה שלמה.יש כאן יער חדש, נקי מסודר, שקט. לא אהבתי אותו. אני אוהבת את היער הישן, את היער […]
כול מה שנשאר לי הוא פשוט לרוץ. אז זה מה שעשיתי כשייצאתי מהמכונית של קאין. רצתי עד שלא ראיתי את המכונית והגעתי לטורנדו, הפארק הגדול שנהגנו להשתולל בו מדיי פעם. […]
אני נמצאת בעץ שלנו, אתה זוכר? העץ הריק הזה בין כול העצים המלאים בעלים, העץ הזה שאף פעם לא גדל עליו אפילו לא עלה אחד. אהבנו להיות כאן, הפגישה הראשונה […]
זה היה יכול להיות סיפור אגדה. זה היה יכול להיגמר בזה. אבל הרסת הכול. החור בלב שהשארת לי, הבור העמוק והשחור שנראה עכשיו שלעולם לא יתמלא חזרה. בינתיים נראה שזה […]
"את בוכה?" שמעתי את מאט מאחורי. "מה קרה?" "הבנתי..הבנתי מה הקולות ששמעתי היה לי סוג של פלשבק כשביקשתי משהו שחשבתי שיעזור למצב..אני הייתי שם בעבר במסדרון שהייתי תינוקת עם אמא […]
הרגשתי שמשהו תופס אותי חזק מאחורה וראיתי פתאום את האגם הסתובבתי וראיתי את מאט עם שריטות ומשופשף. "אני אפתח לך שער תיכנסי.."הוא אמר מהר. "לא! אני לא הולכת אני רוצה […]
אני יושבת בחצר בית הספר לידי אלכס, אדמונד, מאט, ומאייק. מחכים שהלילה ירד והזדמנות להיכנס לשם תבוא.יושבים בשקט בלי אף מילה, כולם בתוך המחשבות הלא ברורות שלהם. "תראו מי חזר" […]
יצאתי מהבניין אם התיק והלכתי לכיוון בית הספר, לא ישנתי כול הלילה, ואני לא עייפה בכלל.אני נכנסת לבית הספר ורואה את מאט ומנסה להתעלם. "אלה…" הוא אומר ואני פונה לאלכס."בוקר […]
"מה קרה כאן לעזאזל?!" אלכס מרימה את הקול. "אני לא יודע..אבל לפי איך שזה נירא חזרנו בזמן..וזה אומר שיש לנו 10 דקות לפני שהמנהל בא.." מאייק אמר מהר בקול שקט. […]
היא עפה ממני פתאום, לא הרגשתי מעלי כלום, הייתי מסוחררת לגמרי לא זזתי, היה לי בחילה וגול הגוף כאב לי. שמעתי דיבורים מסביב ולאט לאט חזרתי להכרה. ראיתי את מאייק […]