cute123
אני עומדת לסיים טרילוגיית ספרים יפיפייה, "בני הנפילים", זה נכתב בהשראת הספר. כל הקטע פשוט נשפך ממני, אני נורא מקווה שתאהבו אותו. חוות דעתכם מאוד חשובה לי, אשמח לביקורות בונות. צהריים טובים :) (הפכתי את זה לסיפור קצר אתם מוזמנים לקרוא )

נבחרת, לעולם לא מרצוני.

cute123 10/04/2014 1037 צפיות 15 תגובות
אני עומדת לסיים טרילוגיית ספרים יפיפייה, "בני הנפילים", זה נכתב בהשראת הספר. כל הקטע פשוט נשפך ממני, אני נורא מקווה שתאהבו אותו. חוות דעתכם מאוד חשובה לי, אשמח לביקורות בונות. צהריים טובים :) (הפכתי את זה לסיפור קצר אתם מוזמנים לקרוא )

עוצמת האש לא משפיעה עליי, הכפור וויתר מזמן. אני מהירה יותר מכל דבר שעולה בדעתך.
כוחותיי גדולים משל אלים, אני היא כל גיבורי העל מהקומיקס שאתה כל כך מעריץ, רק שאני אמיתית.
אני נראית כמוך. אני מדברת כמוך, אני חיה בינכם, בני האדם. יש לי כוחות שרק תוכל לחלום עליהם.
יש לי את החיים שתמיד רצית ואני ישמח להתחלף. רציתי להמשיך לגדול, ללמוד, להתקדם, לעשות משהו משמעותי עם החיים שלי, להזדקן ליד מישהו שאני אוהבת.
אבל בגיל 18 הכל השתנה. אני זוכרת כאב, דם נשפך כמו מים. עשן, לחשים נזרקים לאוויר. ואז, בן רגע כל הכאב הפסיק, הראייה שלי היטשטשה, גבר נשא אותי בזרועותיו ומשם הכל שחור.
התעוררתי בחדר חשוך, ראשי הלם בחזקה. אמי רוכנת מעליי. "איפה אבא?", ניסיתי לדבר. כל שריר בגופי כאב, נדמה כאילו כל הכאב מהמאורעות הקודמים חזר לפתע. היא היססה, ולאחר כמה רגעים פצתה את פיה, "הוא מת", אמרה בפשטות. ניסיתי לקום אך ללא הצלחה, כל גופי התנגד לי. "את משקרת!" אמרתי כלא מאמינה, רציתי להדוף אותה מעליי, לצעוק, לקלל. היא ליטפה את פניי ביד אחת ובשניה הצמידה אותי למיטה, "הוא וויתר על חייו למענך. את תחיי לנצח אוליביה, לנצח".

אני בת אלמוות.

כיום השנה היא 2014, אני בת 157 שנים, מתגוררת בפראג.
בואו ואגלה לכם סוד. מכירים את האגדות? כל הסיפורים לפני השינה על מפלצות ושדים? הכל נכון.
הנה לכם דוגמא קטנטונת מהדבר האמיתי, מכירים את ה'אפל'? אתם מכירים אותו בתור עוץ לי גוץ לי החותם עיסקאות, אותו אחד שמקש טווה זהב, קפטן הוק מכיר אותו בתור התנין, אני מכירה אותו בתור ה'אפל'. כוחותיו חזקים אך לא משתווים לשלי, ביכולתו לשלוט במחשבות, להשפיע על רצונות, וכל דבר העולה בדעתכם.
העולם מלא בסודות שנחוץ לשמרם, אסור שבני האנוש יגלו את האמת על העולם, וכמובן, כיאה לכל חוק שנחקק ישנם האוכפים אותו, ציידי צללים.

אסור שידעו מי אני. אני יחידה מסוגי, אם אי פעם מישהו יגלה את זהותי, גורל העולם נחרץ.
אז מה כל כך מיוחד בי אתם תוהים?
לעולם לא תגלו.


תגובות (15)

תהפכי את זה לסיפור!!!

10/04/2014 16:48

    אני חשבתי על זה, אבל סיפור בדיוני צריך להתבסס על המון, כל הדעות הקדומות וסיפורי עם ישנים, כל המעשיות וכולי. אני רק כותבת מתחילה ואני חושבת שזה טיפה מסובך לי o_O
    אולי שאני ירגיש יותר בטוחה עם עצמי :)

    10/04/2014 16:53

    תנסי… לפחות תכתבי טיוטה לעצמך

    10/04/2014 16:56

זה ממש מרתק כדאי באמת שתהפכי את זה לסיפור בהמשכים

10/04/2014 16:52

    תודה רבה, אולי בהמשך :)

    10/04/2014 16:54

    את כותבת מתחילה?!? שקראתי את הסיפור שלך, הייתי בטוחה שאת מאלה שכותבות במשך שנים למגירה ורק עכשיו העזת לפתוח אותה, הכתיבה שלך מעולה ובטח שלא נשמעת כמו של כותבת מתחילה וזה נשמע באמת ממש טוב, אז רק תנסי

    10/04/2014 16:59

ואו אהבתי מאוד !
זה מעניין ומושך, הכתיבה שלך מעולה..!
את חייבת לעשות לזה המשך זה כתוב מש טוב !

10/04/2014 17:04

    וואו, אני יכולה לנסות להמשיך את זה בתור סיפור.. זה הולך לקחת זמן אבל, אני נורא ישתדל, תודה על הביקורות הטובות זה עוזר לי מאוד :)

    10/04/2014 18:55

וואו, זה כתוב בצורה ממש טובה!
מעניין ומסתורי, אהבתי מאוד (:

13/04/2014 04:16

וואו. זה הזכיר בהתחלה את אני מספר ארבע. לקח לי זמן להבין שזה על בני הנפילים.

13/04/2014 06:48

אומאייגד!
חסרים פאניפיקים לבני הנפילים.
ואת כותבת כל כך מושלםץ

13/04/2014 07:13

תודה רבה לכולם :)

13/04/2014 08:25

אני מתה על זה. פשוט מתה על זה.

13/04/2014 12:42

    חחחח תודה :) עשיתי מזה סיפור עם את מעוניינת לקרוא :)

    13/04/2014 13:07
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך