Rainbow hopes- פרק 1 ^_^

~איימי ג'קסון ~

"בנות זה הזמן להתעורר! " פקדה אדיסון שנכנסה בסערה . היא הסיטה את וילון הבד העבה וגרמה לקרני האור לחדור פנימה .
"אדי אולי עד כמה שניות אני כאילו באמצע חלום מדהים " אמרה מיקו ותמנה את ראשה מחת כרית הנוצות שלה . אדיסון כהרגלה התעלמה מהערה הלא יעילה של מיקו ומיהרה לכיוון חדרם של הבנים .
"אני לא רוצה לקום למשהי יש מדחום ?" שאלה רובי שהשתוקקה כבר לבצעה את טריק המדחום וישן וחרוש .
"את באמת חושבת שזה יצליח ?" שאלה רייני שהייתה בקטנה ביותר בין הבנות .
"לא . אבל שווה לנסות " אמרה רובי וחיטתה באחר המגירות של השידה שלה .
כל הבנות חשבו על דרך שבה אדיסון לא תכריח אותם ללכת לבית הספר . אך איימי ידעה שין טעם , זה לא שלא התחשק לה לעבוד על אדיסון . היא פשוט השתוקקה לרדת כבר על חדר האוכל שם היא תתקל בטעות בדילן , כל התוכנית כבר הייתה מוכנה .
איימי נכנסה לחדר המקלחת שהיה צמוד לחדר הבנות ונכנסה לאחד התאים .
"אני כל כך מאמינה לך רובי " איימי שמעה מתוך החדר את קולה הציני של אדיסון . "עכשיו תכנסי להתקלח " היא פקדה . איימי אף פעם לא הבינה איך משהיא שנראתה כל כך עדינה ואפילו יפה יכלה להיות קשוחה ואפילו טבענית כל כך .
לאחר חצי שעה שבמהלכה עמדה איימי תחת זרם הדוש נשמעה דפיקה .
"למה לעזאזל עד לא סיימת איימי " זה הייתה מיקו עכשיו היא נשמעה עצבנית מעט .
"מה קרה אדי הכריחה אותך לקום ?" שאלה איימי וגיחכה .
"כן ואני כאילו מאחרת אז תמהרי " אמרה מיקו , נשמע שאדיסון ממש הרסה לה את הבוקר אבל כזו הייתה מיקו היא שנאה ללכת לישון ושנאה באותה מידה גם להתעורר , מוזר אבל זה אחד הדברים שגרם לכולם לאוהב אותה כל כך .
"אני כבר מסיימת " אמרה איימי . גם היא איחרה וגם היא הייתה חייבת למהר . היא לא יכלה לזרוק לפח את כל ההכנות שלה ושל אדם , החבר הכי טוב שלה בכל בית היתומים .
היא ואדם התחברו בדיוק ברגע שהיא עברה בדלת האחוזה שהיא בית היתומים . הוא היה כל כך ומתוק והוא עזר לה להרגיש בבית הוא אקל עליה את המעבר למקום הגדול הזה , והיא לעולם לא תשכח לו את זה .
"סיימתי " החריזה איימי ויצאה מתא המקלחת שרק מגבת כרוחה תחת בית השחי שלה .
"נחמד עכשיו תתפני לי מהמקלחת " צעקה מיקו ונכנסה בריצה לתא . איימי רק צחקה ומהרה להתלבש .
זהו זה היום אני מתחילה ליזום , חשבה בליבה ודימינה את דמותו החסונה של דילן .