האהבה כואבת

אומרים שאהבה אמורה להיות נהדרת
אומרים שבסך הכול, היא עוזרת
במובנים מסוימים, היא בהחלט מיוחדת
הבעיה הגדולה היא, שהיא באמת עיוורת

למדתי שאי אפשר לבחור אהבה
היא הרבה מאוד דברים, אבל היא לא יציבה
היום הראשון הוא תמיד נעים ומרגש
את כל שאר הימים כואבים יותר מאש

כואבים, לוהטים, משאירים בי כוויות
הן לא רק אכזריות, הן כל כך אנושיות
כי האהבה שלי היא תמיד בלתי אפשרית
היא לעולם ועד פשוט לא תהיה הדדית

וכל יום מחדש הוא עינוי כואב אך מתוק
זה כל כך קשה עד שאני חייבת לזעוק
לצעוק אל השמיים את כל הייאוש הכואב
זה שמאז ומתמיד, הגיע אך ורק מהלב
זה שגורם לי לכעוס על עצמי, כי אני מקווה
משום שעם כל הכאב, הדבר שתמיד נשאר הוא התקווה

למרות ההיגיון, ליבי עוד פועם
אף על פי כל הייאוש, הוא עדיין מתקיים
מנסה להוכיח שזה בסדר לאהוב
שאולי זה כואב, אבל זה כאב טוב

כי לפעמים יש אהבות שמצליחות
אך בתוך כל הכישלונות, הן נשכחות
נשכחות, כי הן כל כך נדירות
בתוך ים של אכזבות, הן נקודות זעירות

וכל יום מחדש הוא עינוי כואב אך מתוק
זה כל כך קשה עד שאני חייבת לזעוק
לצעוק אל השמיים את כל הייאוש הכואב
זה שמאז ומתמיד, הגיע אך ורק מהלב
זה שגורם לי לכעוס על עצמי, כי אני מקווה
משום שעם כל הכאב, הדבר שתמיד נשאר הוא התקווה

אבל אולי אהבה נועדה להיות מין דבר שכזה
דבר שכמו יצא מאיזה סוג של מחזה
דבר שיודע להכאיב כשצריך
ובסופו של דבר, זה הכול תהליך

כי כל יום מחדש הוא עינוי כואב אך מתוק
זה כל כך קשה עד שאני חייבת לזעוק
לצעוק אל השמיים את כל הייאוש הכואב
זה שמאז ומתמיד, הגיע אך ורק מהלב
זה שגורם לי לכעוס על עצמי, כי אני מקווה
משום שעם כל הכאב, הדבר שתמיד נשאר הוא התקווה