מסיחי הדעת

מה רבים הם מסיחי הדעת,
המבלים ומבזבזים הזמן.
קם בבוקר, כבר שמשי שוקעת.
שוב חלף עוד יום, לא יאומן.

והזמן חולף. עובר עוד יום.
לא נשאר לי זמן ולא מקום.
הולך ומזקין, אולי היום.
אנצל כבר את יומי עד תום.

מחפש לי שוב תכלית ומעש.
רץ צועד הולך, לאן היכן.
הימים קצרים אני רב כעס.
לא ערוך מספיק ולא מוכן.

והזמן חולף…