עשן

גם כשהיא הולכת, היא תמיד חוזרת
גם כשהיא עם אחרים, היא בודקת מה איתי
גם כשהיא עסוקה נורא, היא מפנה זמן לבקר את האדם שאני
גם אם אני כועס, היא תמיד סולחת ומבינה דברים שאני לא מבין

היא האישה שלי לטוב ולרע ואני אוהב אותה
מתכרבלים בחורף בתוך שמיכות עבות
טובעים זה לזו בעיניים, ורואים את עצמנו
היא פתוחה לאהבה, ואני פתוח לאהבה שלה

יש לה את כל הזמן שבעולם להתחמק ממני,
ולהיות עם גברים אחרים, לצחוק עליי איתם
יש לה את כל הזמן לעשות דברים לא חשובים
עסוקה מאוד ב-לצפות בטלוויזיה כשהיא מניחה לי לשכוח אותה

ואני שוכח, ואני שוכח היטב
ואני שוכח במקלחת, ואני שוכח במטבח
ואני שוכח מול הדף, ואני שוכח ליד החלון
וכל מה שהיה כאילו לא קרה,
וכל מה שהרגשתי כאילו לא הרגשתי,
וכל מה שהבטחתי כאילו לא הבטחתי,
וכל מה שאהבתי כאילו לא אהבתי
כי היא נעלמה כמו עשן, שמתפוגג במשב רוח.