החלוק.

החלוק שבעבר לבשת,
כשעוד הרגשת,
אותי,
את גופי,
וחום ליבי.
כששפתינו נפגשו,
גופינו התחבקו,
ומחשבותינו התחברו.
אתמול, היום, מחר ומחרתיים,
כל זמן היה מוקדש רק לך.
הזמן שנעלם כלא היה כלל,
הזמן שלקחת,
ביחד עם ליבי.
ליבי הצנוע,
שכעת לא רגוע.
כמו ספינה בלב ים סוער,
סוער כמו מריבותינו שאינן נגמרות,
כאלה ששוברות,
לא מתקנות,
נוראיות,
כמוך.