לפעמים אני תוהה עם דיכאון יכול להרוג...

שיר זה כתבתי בעקבות זה שתהיתי עם הבגרות גרמה לי לאבד את התמימות.

"חיוך"

19/12/2013 677 צפיות 12 תגובות
לפעמים אני תוהה עם דיכאון יכול להרוג...

שיר זה כתבתי בעקבות זה שתהיתי עם הבגרות גרמה לי לאבד את התמימות.

נזכרת בחיוך האמיתי,
אך עתה ידוע לי על המציאות, עתה הוא חיוך מציאותי.
היה לי חיוך מלא בתמימות,
אך עתה הוא עגום, ובלבי אני חשה הלמות.

נלכדתי בתוך מלכודת הנקראת בגרות,
ובעקבות כך איבדתי את התמימות.
מחייכת חיוך מזויף מלא בעצבות,
ולחיוך כבר אין חשיבות.

רגילה לחייך חיוך עגמומי,
חשה שאיבדתי את החיוך האמיתי, איבדתי את עצמי.
אף אחד לא רואה את הזיוף שבחיוכי,
שבתוכי אני דומעת בבכי.

שחכתי איך מחייכים נכון,
פעם חשתי ביטחון.

בתוכי סערת רגשות,
כשהכול מלא חששות.
אך אף אחד אינו רואה, כשבפניי חיוך.


תגובות (12)

הזדהות עמוקה חלפה בי כאשר קראתי את השיר. אומנם אני די קטנה, אך אני מתחילה להרגיש שהתמימות איננה עוד, נעלמה מין העין. זה שיר מדהים שאני פשוט… כל כך מזדהה איתו.
אהבתי מאוד.

19/12/2013 07:24

תודה רבה :)

19/12/2013 07:27

כתיבה יפהפייה ומלאת עצב

19/12/2013 07:32

תודה :)

19/12/2013 07:41

יש בשיר שלך משהוא מאוד מרגש… באמת! זה נורא פנימי כזה וריגשי :)
נ.ב
אהבתי ממש את התמונת פרופיל שלך חחח :)

19/12/2013 08:00

רוב תודות :)
תודה, חחח לקח לי זמן לבחור את התמונה, בגוגל אין הרבה תמונות יפות של מלאכיות…

19/12/2013 08:19

אני…אמ…ממש מזדהה עם השיר עד כדי כך שבכיתי כשקראתי אותו, אפחד לא יודע מה עובר עליי והשיר הזה תיאר בידיוק אותי…
את רושמת ממש יפה :)

19/12/2013 08:26

ואוו, תודה.

19/12/2013 08:32

ממש ממש ממש יפה. מיליון יצירות יש על כך שהבגרות עשקה אותנו. זה כל כך נכון בהרבה מובנים. החיוך, המסיכה, תמיד על פנינו ומותירים את הרגשות חבויים אך את המציאות הגסה חיה. מאוד מאוד יפה.

19/12/2013 10:27

תודה רבה :)

19/12/2013 12:45

יפיפה.
אין לי מילים.

21/12/2013 02:51

תודה =)

21/12/2013 03:49
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך