וזה הזמן שלי לזרוח לשאת כנפיים עם הרוח במדבר שממה לפרוח וזה לא הזמן לנוח וזה הזמן שלי, עם ים של כאב לשחות בלי ידיים ורק עם הלב ולא להתאהב […]
היא ישבה שם. עמוק בנבכי הגיהינום דמעות דם נופלות מעיניה וכאב ממלא את ליבה במעמקי הגיהינום היא ישבה שם ילדה קטנה שאינה רואה את עתידה ילדה קטנה שאיבדה את דרכה […]
אתם שיקרתם לי, כן, אתם, החיים. במשך כל השנים הללו, חייתי בשקר, שקר שהיה גלוי למול עיני, ואני כתמימה, הכחשתי הכל, שקרתי אני, לעצמי, ואין את מי להאשים הפעם.
הדיו מכתים את ידי בשחור, הדף כבר שחור מרוב מילים, ידי כואבת מרוב כתיבה, אך אני ממשיכה. אני מנסה לכתוב, אך שום דבר לא נכתב, היד כבר לא נראת מבעד […]
לברוח מין המציאות , לשחרר , לפרוק משא . לדבר אל הפנים , הנעימות , לקבל תגובה . לחזור מדרך ארוכה , עם בשרות . וסוף סוף להיות מה שאני […]
מקום חשוך, מבודד מכולם, לרגע נדמה, אשאר כאן לעולם. קריר ואפל, קור שחונק. והתקווה אוזלת, מרגע לרגע נשאבת. איש לא שומע, איש לא רואה זה אבוד, אני אמות כאן, לבד, […]
מקשיבה ליבבות לבך שבוכה, זה לא בגללי, אהובי, זה אתה שהרסת לעצמך. אל תפחד להוציא את מה שבך, הדמעות חונקות אותך. זו הייתה אהבה לכמה רגעים, לא לעולמי עולמים, אהבה […]
היא הלכה ולא הקשיבה, צעקתי ובכיתי, אבל היא פשוט התעלמה. אולי היא תבין שהיא הפסידה, אולי היא תבין שבאמת אהבתי אותה, אולי היא תבין שאני היחיד שלא שיקר לה, אולי […]
מכירים את ההרגשה הזאת , שאין ? שאתם לא קיימים ? מכירים את זה שאתם מרגישים כמו אוויר , בלתי נראים ? כאילו כל צעד שתעשו , אפילו הגדול ביותר […]
אני כל כך מתגעגעת, אני מתגעגעת למגע המלטף, לריח הנעים והכל כך חמים, אני כל כך מתגעגעת שאפילו הדמעות כבר יצאו לאוויר העולם וחדשות אחריהן רק מתפרצות החוצה בלי הפסקה. […]
מחייכת למצלמה, ידו מחבקת אותי, ואני צוחקת, נוצרת את זה לנצח. עכשיו נזכרת בהכל, מזילה דמעה קרה, השמיים בוכים אמי, והתמונה נשרפת באוויר. אני מסתכלת במראה, כבר לא רואה את […]
לא, זה לא יתכן. כך הקורבן נפל במוות כך נפצע, נחבל, נורה. לא, זה לא יתכן כי כך זה נגמר כי משפחה שלמה קורסת. ומי יציל אותם מהרעה? מי יושיט […]
יונת שלום עפה סביבנו, בכנפיה מסמלת עדינות ותמימות. לבנה היא, וברורה. את סמלנו ענפי זית מקשטים, יונה קטנה, מה היא יכולה מול אויביה הרבים? כולם בה יורים, ואת נוצותיה תולשים, […]
היי, תגידי, הכל טוב? הכל טוב. אני אומרת וחותכת עוד חתך בידי המצולקת הדם זורם, וזה כואב. אבל, היי, זה כאב של שליטה. זה כאב טוב. הכל טוב. אני אומרת […]
נתתי לעצמי להיפגע נתתי לעצמי להאמין נתתי לך להיכנס ולא לצאת ועכשיו אתה שובר אותי אתה הבטחת לי!! הבטחתלי שאתה לא כזה!!! שאתה אחר!! שיקרת לי!! אני אמנתי שזה נכון […]
תמיד הייתי בעיניכם אחרת, מיותרת. חשבתי שיש אנשים טובים, אבל אפילו אחד מכם לא הושיט יד. זה היה תחביבכם להשפיל ולהקניט, אתם ניזונים מכך, ואני נגעלת מכם עד היום. אז […]
לבכות כשכועסים, לבכות כשעצובים, כשמרגישים רע, ולא יודעים למה. לבכות מרוב צער, לבכות מהרבה כאב, לבכות כי כבר שחור בפנים, הרבה נאגר. לבכות מחוסר דעת, לבכות משיגעון, לבכות מרוב פחד, […]
בין מילים צעירות של זמנים ישנים, ומכחולי צבעים של אלפי פנינים, הכל נראה כשדבר חלול ומוזר, שמנסה לכסות את החיים. משפטים עשויי טעמי מרירות, ניסו לפרוץ חומות מחשבה. הם ניסו […]
אולי אנסה, אנסה לגעת בעזרת מכחול שהיה טבול בצבע לבן, צבע לבן נקי, חלק ומבריק, אולי אנסה לצבוע את העולם השחור שבו אנו חיים, בצבע לבן? ואחרי שאעשה זאת, האם […]
לפעמים הוא מאושר, רוב הזמן עצוב, קר לו, הוא לבד נשאר, כבר הרבה זמן שמחפש עם מי להיות. עכשיו, החליט רק לחכות. מזיל דמעה, אך הוא לא בוכה… 'רק דומע' […]
הם היו שם, החתכים. הוא אמר לי, את האחת שלי, אחת מבין החוחים, אבל לא. לא הייתי שייכת לו, ולא להם, שניהם, גרמו ללבי להזדהם. הוא אמר לי, הנה את […]
כשהלב מדמם אין מי שיופיע לנגב את הטיפות האדומות והקרות. כשהלב מדמם מי רואה זאת, מי מרגיש? הוא כזה רגיש, שריטה אחת, והוא נהיה פצוע. כשהלב מדמם, פגוע וחשוף. הוא […]
עם השנים שחלפו, עוד טיפות נוספו, והכאב רק גבר, לא השתנה שום דבר. כמה שאלחם, כמה שאנסה, כלום לא יעזור, הם לא ימחקו. טיפה ועוד טיפה, הן מתערבבות ויוצרות צבע […]
אבוא, ואנסה לשכנע. אנסה לשכנע שתחזור ושוב תהיה שלי, כי אינני מצליחה לעבור הלאה. הימים עוברים והדמעות הן אותן דמעות, והמחשבות המכאיבות הן אותן מחשבות מכאיבות, ואינני מצליחה להתרגל אליהן. […]
אני בורחת מן העבר, לא רוצה לזכור דבר כי זאת הרגשה שתקעו לך מחט בלב, וזה מאוד לליבי כואב. תמיד רוצה לברוח מן הכלא, ויותר טוב לא לדבר על זיכרונות […]
בבית הספר, ילדים למדו עליך ובטקס גדול אותך הזכירו כל שנה אין אחד מהם שבאמת הכיר אותך אדם טוב לב, בעל מחשבה נחמדה בבית הספר, רק אתמול שיחקו כדורגל והיום? […]
״ גוש קטיף״ איש אחד הוא אב לשניים, וליבו עכשיו הלום, פי שניים. אל החייל גוער, מתחנן, יהודי, יהודי, הוא צועק. יורק, מקלל, האיש כועס. אך לפתע מתעייף, האיש מתעלף. […]
לא מאוחר קבעת כאן קבר של מישהו שבעולם אחר יכל להיות חבר שלך לא נורא, תשכח ותסלח מאמין באלוהים או שמא נדמה שאלוהים זה אתה
כשאמרת שאת רוצה לקעקע אומץ על זרועך הימנית ופיזרת את רעמתך החומה ונהיית לאריה והרוח ניגבה את דמעותייך שבכו על האמת ולא יכולתי לחוש עוד את העצב שלך כשלחך הייתה […]
הרוח שממיסה אותי, עוצרת נשימה, לא חושבת לדקה מה יקרה מחר. שנים חולפות מולי בלי שאשים לב, השמש מסנוורת, לא רואה שום דבר. האם יחלוף הזמן? מה היה אתמול? זיכרונות […]
