אהבה שהייתה תלויה על הקיר משמש לאומר משהו, אבל עכשיו זה לא אומר כלום ההדים נעלמו באולם אבל אני עדיין זוכר, את הכאב של דצמבר אה, אין דבר אחד שאפשר […]
שוב לשקר, שוב לאיים. שוב לפחד, שוב חרדה ענקית שמרעידה את כל גופך הקטן. שוב להרגיש חסר אונים, חסר ישע, ותלוי באחרים. כזה סמרטוט שמנסה להיות מנהיג. לפעמים נגמרים לו […]
מרגישה שמתעלמים, מרגישה שמזניחים, מרגישה שמכבידים, מרגישה שלא מניחים. מרגישה שמזלזלים, מרגישה שפוגעים. פוגעים כך סתם ולחינם. אין לי כוחות להיות מי שאני באמת, שוב לזייף ואלי לא, להיות מי […]
העולם עצום, העולם גדול. העולם קסום, העולם עגול. העולם,העולם. הכל סובב סביבו, ומתי יפסיק להסתובב סביב עצמו? סוף העולם קרב ובא, מרגישה זאת כל נפש וכל […]
השעון הכה אחת, כשעלה בלי הפרעה אל מדינה במצוקה החליטנכי יהיה מנהיגה. וכך הגיעה השעה שתיים, כשהודיע בעצלתיים היתנגדות אינה חוקית אין זוהי דמוקרטית? שלוש הגיעה חיש מהר, וגם עליה […]
אף אחד לא באמת רואה את הדמעות שיורדות בלי מעצורים את הצרחות הפנימיות שמהן אני מתפנה ובמיוחד את הכאבים אף אחד לא רואה מה אני עובר ולאן אני פונה אף […]
שחור ונוצץ נראה כזכוכית עם שמי מתנוסס כמו תפירה על כרית. מספרים שם כתובים מספרים של שנים מספרים שאומרים את שנות החיים. הרעפים האדומים שמתחתי יושבים הם רק מחכים שאגמור […]
קול מגף על חצץ באחדות כרעם, קול סורר אותו שובר \"לאן הפעם?\". ויצאו אל השדות מגפיים מצוחצחות, יעקבו אל ההרים אל צרחות ובהלות. ועוד כדור אל הרובה וקול ילד אשר […]
אסור לדבר אסור לחייך אסור לזוז אסור להיראות אסור להישמע אסור לנשום. כך כולם היו בשעות אלו רואים ואינם נראים, נשמעים מי יהיה זה שיקום ויקריב את חייו למען כלום? […]
רוזי תמיד הייתה לבד . כשאמא נפטרה בבית חולים היא הייתה לבד . במסיבת סיום בגן רוזי נשארה לבד כי אבא היה צריך לעבוד . כשנפלה לה השן הראשונה היא […]
היא שם עומדת, יפה אך חסרת יכולת. עיניה, ירוקות כמו גבעול, אך שחורות כמו השאול. ליבה שבור. גופה מנופץ. נשמתה קרועה, כמו איבר מרוצץ. שיערה כמפל זהוב, מסתיר את פניה […]
נהר של בדידות חוצה את ליבי לשניים, נחל של אומללות חוצה אותו לרבעים. כמה ליבי יוכל לשאת? לכמה חלקים הוא יוכל להישבר? גל מגיע ושוטף את ליבי בדידות, סערה מגיעה […]
אני מביטה בו מחלוני,בשקט,בשלווה, הוא מביט בי,טהור ודומם כתמיד. אני מביטה בו מספסלי,באושר, הוא נופל עלי,טהור ודומם כתמיד. ולפתע זה הגיע. הבטתי בו,שלווה ורגועה,ואז… הם הגיעו,זועמים וגורסים מתמיד, ריטשו אותו,דרכו […]
היה זה יום רגיל במיוחד הם קראו לזה -"שגרתי". אבל לא! הם לא הבינו שכל יום הוא יום חדש אבל הם! חשבו שאשאר בבית. במה חטאתי, שלא קיבלתי מאה? למה […]
פעם זה היה קטן אינטימי ושקט והוא היה טוב רציני מושקע מעניין כל סיפור ופרק ומשפט ומילה ואות מקום מנותק המציאו חידשו כתבו מהלב והיום נותרו מעטים והם מזעריים צבא […]
אני מסתובבת סביב. מחפשת את היציאה. לא מוצאת את הלב ולא מוצאת את המחשבה. חושבת על העבר, מסתכלת סביבי. רואה את עצמי בתוך מישהי. מנסה לצעוק, מנסה לצרוח. אך הכל […]
עוד סיפור מיותר אל הערימה מושלך, ומיד הוא נקבר כנזרק אל הפח. עוד סיפור על להקה, מי היה מאמין?! כמותו צצים כאן כול דקה, על שמאל ועל ימין. גם סופרת […]
לעצום עיניים ולנשום עמוק. להשפיל את הראש ולבלוע את הרוק. לספוג את כל הרגשות הרעים ולהרגיש את הלב הכואב מבפנים. דמעה קטנה, נוצצת ועגולה. דמעה קטנה יורדת לאיטה. דמעה קטנה, […]
ומה יקרה אם יום אחד אקום ואלך ומה יקרה אם אני אחייך זה בטח יגרום להם לכעס וכמו תמיד אני לא אעשה שום מעש אני מרגיש לבד רחוק ומבודד אפילו […]
כמה שזה כואב, וכמה שלי נשבר הלב, אני אוסף את הכל לצד, ובכל זאת אזכור לעד, הכאב שלא מרפה, בכל הכוח אני בוכה, למה היית צריכה ללכת, דווקא עכשיו שהתחילה […]
אין טעם לנגב את דמעות הגורל המר, אין טעם לנעוץ מבטים בגשם הקר, אין טעם לחיות תחת השמש החמה, אין טעם לרוץ כשאין למה, אין טעם לשמוח, אין טעם לצרוח, […]
אמרו לי שהית יותר מידי טובה אז האל לקח אותך למעלה. אמרו לי שאת נמצאת בגן עדן משכנם של המלאכים. אמרו לי שהית מלאך על האדמה ומקומך עם כל המלאכים. […]
זה סיפור קצת מוזר בין אריה לעכבר עכברה, יש לומר וזקן קצת ממורמר היו יוצאים הם לבלות רק אחרי חצות כדי שלא יוכלו לראות ולשקר על הבגידות הייתה אהבה, אין […]
מי מוכן להסביר לי איך עוצרים את השעון המזדיין הזה הזמן שלי כמעט אזל עוד מחשב תצעדים בלי לדעת לאן אני הולך בכלל כי תכלס, במירוץ אחרי אושר אני כבר […]
בין אלפי החרציות לא צמח אף פרג, בין אלפי החרציות לא גדל דבר. רק אדמה וקצת זבל ממלאים את החלל שנוצר ביניהן, אף פרג לא יפרח שם, לעולם.
הוא ארג עוד מימי ידלותו, על נול קטן משלו. הוא ארג כל חייו, עד מותו, סיפורים שלא שלו. היא עברה מחוץ לסדנא, שמלתה באוויר מתעופפת. הוא ראה אותה כך ומיד […]
עם הכאב, אתה חושב, עם הכאב, אתה דואב, עם הכאב, אתה שט בעולמך, ולא חושב, מה יהיה לטובתך. כשהעולם קורס אל תוך עצמו, עם הכאב, של הפחד, עם הכאב, של […]
פינת החדר עטופה בדמעה שקופה, מעלימה כאב (שנעלם) בנגיעה מלטפת. פינת החדר שבורה עם שמלה (כחולה כמו ים) קרועה מדקירות מלח. פינת החדר חשוכה ומלאת אפלה שקטה. ומילים (דוממות) נישאות […]
המלכים מלמעלה בוכים על עצמם מזילים דמעה לעבר גופתם אתם אולי חושבים שלכם קשה אבל מסתבר שלמעשה כש אתם מאבדים מישהו אחד בעולם הוא מאבד את כולם המלאכים מלמעלה מתגעגעים […]
כי מה שהיינו זו זכוכית שבורה. לא התכוונו להישאר. נזרקנו לרצפה. תעזבי אותי כאן, לפני שתחתכי גם. כי מה שהיינו זו זכוכית שבורה. נמרחנו על הרצפה, שרוטות. פגומות. אותך עוד […]
