שיר המהללים
אני יודעת את כל הרע שעשית
כן אני יודעת
ואני קרועה
בין הרצון להיות האדם
שמוציא ממך את כל הטוב
לבין
להעמיד אותך לדין.
כי בראש שלי
בראש שלי יקירי
בראש שלי
שמור לך מקום בגהינום
אני רוצה להיות אדם טוב
אני חמודה עכשיו?
אני חמודה עכשיו?
אני חמודה עכשיו?
תגובות (22)
האמת שזה יכול להיות ממש מושלם אבל צריך קצת לסדר את זה אחרת .
ה "לבין" שיש לו שורה משל עצמו משגע לי את העין.
הצעה קטנה, את לא חייבת לקבל, אולי לסדר את זה ככה:
אני יודעת את כל הרע שעשית,
כן, אני יודעת.
אני קרועה,
בין הרצון להיות אדם טוב,
לבין להעמיד אותך לדין.
כי בראש שלי,
בראש שלי יקרי,
בראש שלי,
שמור לך מקום בגהנום.
אני רוצה להיות אדם טוב,
אני חמודה עכשיו?
אני חמודה עכשיו?
אני חמודה עכשיו?
זורקת רעיון.
אהה כן כמעט שכחתי, חוץ מהסדר שהפריע לי, זה כתוב דווקא ממש טוב וזה העביר לי את הרגש יותר טוב, אני חושבת שאני אישית, יכולה לקבל מהשיר הזה באמת נקודה למחשבה
זה נכון שמבחינה רעיונית דיקדוקית את אולי צודקת, אבל אני חושבת שהתקיעה הזו שעשיתי מוסיפה לזה דרמטיות ומשמעות. זה פשוט איך שאני קוראת את זה , שגורם לזה להרגיש כאילו השורה של להעמיד לדין היא מודגשת. היא מודגשת גם כי היא לא קלה. הרי למי שמור העמדה לדין? לשופט. ובכל זאת, קשה לנו לפעמים לא לשחק דמות במשחק הגמול. וזו שאלה מוסרית בעיניי. בקיצור תודה רבה על התגובה, הבנתי את דעתך , אבל אני תוהה כמה הבנת את מה שהתכוונתי וגם אם לא זה בסדר עניין של סגנון וטעם (: בכ"מ החמאת לי
אני דווקא חושבת שהלבין הנפרד מגדיר את צורת הקריאה, זה יפה בעיניי. החזרות בשיר גרמו לתחושה של אי ביטחון, של התלבטות, זאת ההרגשה שלי
גם לי. אהבת? ותודה רבה (:
אני זוכרת שכתבת באיזה שיר כלשהו את התבנית:
"כי …
… יקירי
…"
וזה הרגיש לי לא מתאמץ.
חוץ מזה, יש פה אהבה. לא אהבה-שנאה, אלא אהבה שהשנאה שבתוכה היא רק איזון.
גם אני זוכרת את התבנית הזו, וואו, ממש מצחיק לי שאת זוכרת גם. לא מאכזבת. אני חיבבתי את זה גם כן, זה מאוד כנה. מעניין מה שאמרת על אהבה. אני מניחה שזה נכון. תודה לך (:
חמדמדון… אהבתי את ה"3 השאלה האחרונה"
תודה רבה (: גם אני אהבתי
"אני חמודה עכשיו?" הרגיש קצת תקוע ולא במקום, אבל מצד שני זה העצים את ההרגשה שהכל מסביב צבוע. ממש אהבתי את הבית הראשוןן
אני יכולה להבין… בהתחלה התלבטתי אם הבית הראשון צריך להיות כל הקטע. שמחה שאהבת כי הוא מצא חן גם בעיניי
לייק. אנושי להחריד הקטע, ניראלי שלכולנו יש מישהו כזה….
(אהבתי ממש ממש את הפסקה האחרונה, והחזרות)
אה זה ממש מעניין. התגובות חלוקות בין מי שאהב את ההתחלה ולא את החזרות לבין מי שאהב את הסוף והחזרות. אתה מאוד מדוייק כשדיברת על אנושיות. אני מניחה שהפילוג הזה מצביע גם על משהו אנושי משום מה . *מבט חושב. תודה רבה על התגובה אריאל
*קוראת את זה שלושים פעמים*
*חושבת על שלושים אנשים שזה מזכיר לי*
*לא מגיבה*
כן הגבת
חחחחח רק עכשיו, אבל קראתי את זה לפני שעות
אין לי מושג אם זה רע או טוב , מקווה שלא הזכיר לך איזו פקאצה פנימית כי גם זה יכול להיות
אל תדאגי אוליב, הפאקצה הפנימית שלי לא יודעת לקרוא.
הבית האחרון הוא מן ניסיון לרצות את אותו אדם. השאלה היא, אם זה מה שהדוברת באמת רוצה? כי היא קרועה בין הרצון לעשות לו טוב, לבין להעמיד אותו לדין.
אבל מצד שני, מבחינתה שמור לו כבר מקום בגהינום.
אז מי ״הרע״ בכל הסיפור הזה?
היא- שמודעת לרע שעשתה,
או הוא- שמסיבה מסויימת נשמר לו אותו מקום?
אני לא חושבת שזו המטרה של הסוף. אני לא קוראת שם כניעות, גם אם בשיר יש אשמה מסויימת. אני קוראת שם גם הטרסה ומרד, גם תהייה אמיתית , גם תקווה, גם גועל וגם סוג של הצבעה באמת על צביעות, לאו דווקא שלה. אני לא חושבת שהיא מודעת לרע שעשתה. כמו שאמרת, היא קרועה בין הרצון לעשות טוב לבין להוות איזשהו תגמול מוסרי שהיא מאמינה בו. היא לא יודעת מה עדיף, מה היא אוהבת יותר, מה היא שונאת יותר, קצת כמו יחסה אולי אל המדובר . והוא אולי עשה דבר רע, אבל זו היא שמאמינה ששמור לו מקום בגהינום, אז רע זה אולי סובייקטיבי, אולי זה אנושי, כל הסיפור הזה נא לגמרי. כלומר לא נראה לי שיש פה רע ואולי זו כל הפואנטה בסוף. זה הכל אפור לא שחור לבן ממ , תודה רבה בייל! אוהבת את התגובות המעמיקות
בדיוק בגלל זה שמתי את הרע במרכאות כיוון שהרע הוא לא במובן הרע של המילה אלא ניסיון להבין את שורש הבעיה ומורכבות היחסים בניהם.
מבחינתי הבית הראשון עשה את השיר.
שאר הבתים הם נספחים בלבד.
לדעתי, הבית האחרון לא מוסיף.