"בקיצור אני יודע מה את צריכה לעשות בשביל שגיא ישים לב אלייך"?. אלה: מה? ירון: "טוב אז ככה…. עוד מעט יש את הבת מצווה של שובל נכון?" אלה: נו? ירון: […]
כשהפגמים שלי והפגמים שלך פרוסים על השולחן חלקות של שלמות בבלאגן שיצרו שוב ושוב נתייסר בגללן כשהפגמים שלי והפגמים שלך שוכבים כך יד ביד את חלקם ירשנו, כמה נלמדו, עוברים […]
התהלכתי ברחבי המסדרון, עוקפת מאות תאים בדרכי. מחפשת את האחת- הגיבורה שאני צריכה. אני משתהה לפני תא בו ישנה פיה קטנה בעלת שיער שטני גלי. לא, היא לא האחת. יש […]
אמא,תישארי איתי עוד קצת,אפילו אם זה בחלום אל תלכי…תישארי עוד. יש לי כל כך הרבה לספר לך,להתעייץ איתך,ללטף אותך,לנשק אותך,לגעת בשיערך… אמא אל תלכי,אני רוצה לשתף אותך בפחדיי.. את יודעת […]
עד היום לא ידעתי באמת מה זו המסכה של השמחה. זו לא צביעות, לא עצב, זו מסכה שמסתירה את כל מה שבאמת קורה בפנים. את כל הסודות הכי כמוסים, את […]
“אז אני מבינה שלירז וגל עשו אתכן,” בחורה אחת צחקקה שם כשנכנסנו לחדר. “ומי את?” כריס שאלה אותה. “אני האחת שלא סובלת גם את יזראילוב ברוכה הבאה למועדון.” היא אמרה […]
אף אחד לא מדמיין שהוא רוצח. כולם מדמיינים שהם גיבורים, לפחות משהו כמו שוטר, אבל בדרך כלל זה איזה גיבור על, שמציל את העולם פעם אחר פעם. גיבורי על לא […]
"אמא..האוטובוס עומד לצאת..אמא.." "כן..כן..מצטערת" מחייכת ומנגבת את השפתון מלחיי היא אמרה. "ביי" חייכתי אליה ופניתי לחבק את בר,שמאז אותו מקרה לפני שנתיים אנחנו בהפסקת אש, ואת עידו ורן שעכשיו אנחנו […]
זה אני-פרק 2 ״סיימתי אנטוניו יש עוד חדש לסדר״ אמרתי מיואשת ״לא זהו משוחררת קחי לכי תיקני בגדים את עם אותו שמלה מאתמול״ענה והגיש לי את הכרטיס אשראי שלו ״לאלא […]
מה היה קורה עם היה כפתור "מחק", שהיה אפשר פשוט ללחוץ עליו, ולמחוק משהו מהזכרון שלנו? האם הוא היה מועיל? אנשים רבים רוצים לשכוח מאירועים טראומתיים שקרו להם, מפני שגרמו […]
פרק 23 – "האוכל מעולה!" אמרה אלה בהתלהבות והכניסה לפיה עוד מזלג עמוס באורז. "קאפקייק הכינה." דניאל אמר בחיוך גאה והניח את ידו על ירכי. "קאפקייק?" אמר ירין בקול מלא […]
וואו כמה זמן לא הייתי באתר הזה, כלכך התגעגעתי אליכם ובמיוחד לכתיבה . חחחח אני מקווה שמישהו ביכלל עדיין זוכר אותי :)
התעוררתי בבוקר עם חיוך ענק על הפנים. לבשתי טוניקה כחולה, טייטס שחור ומגפיים כחולות. סידרתי את השיער. כשבאתי לצאת אמא שלי קראה לי. "אני רואה שהתחלת להשקיע במראה שוב." אני […]
פרק 4-שאלות שאין להם תשובות! יומיים עברו מאז שראיתי את הילד הזה,מאז שבעצם באמת דיברתי אם מישהו. מאז אותו היום אני לא רוצה לצאת לרחוב אבל אמא שלי מכריחה אותי […]
בנות חובה לכן לישמוע את השיר הזה בלי השיר אין טעם לפרק אז תהנו:) נ.מ טוהר עמדתי רגע ליפני שהאחות יוצאת וקוראת בשמי להיכנס ולהרוג לירצוח את התינוק חששתי שיקרה […]
כן שוב פרישה זמנית. אין לי מחסום כתיבה או משהו כזה בכלל לא כתבתי את הפרק השני של במרכז אנטרקטיקה בשיעור ספרות. מה שקורה זה שאני ועוד ילדים עובדים על […]
"סנדי!" אמרתי ורצתי אליה "מה קרה? את חיוורת!" "אני.. אני… אני לא יודעת איך להגיד לך את זה…" היא אמרה והשפילה את מבטה. "את יודעת שאת יכולה להגיד לי הכול!" […]
היא חוזרת הביתה, אחרי יום מתיש של לימודים ארוכים. זה אף פעם לא קל ללמוד עד ארבע. היא פותחת את דלת הבית החורקת וקרני השמש האירו את הבית הנקי. ריח […]
אם רק ידעת .. אם רק ידעת איך הלב שלי פועם כשאני איתך . אם רק ידעת כמה אני משתוקקת לשפתיים שלך כשאני לידך . אם רק ידעת שכל פעם […]
היא צופה בו בשתיקה, בזוית העין. עיניו נעולות עליה במשך כל ההופעה, לא מזזות ממקומם לשנייה. שאר הקהל מוחה כפיים וקורא קריאות התפעלות בכל פעם שהיא מציגה את אחד מהקסמים […]
מוקדש לhalf a heart שעוקבת אחרי הסיפור הזה, מגיבה, מתקנת ונותנת לי את הדבר הכי יקר- סיבה להמשיך להעלות. מקווה לא לאכזב (: אגב מי שקורא: תגובות ככלללל כךךךךךך מתקבלות […]
התעוררתי במיטה של ירין ערומה "מה זה מה הולך פה!?" מילמלתי לעצמי קמתי לילבוש את בגדיי הרגשתי כאב ראש סחרחורות ובחילה לא ידעתי מה לעשות וכשהרגשתי שאני לא יכולה יותר […]
תגידי משהו, אני מוותר עליך! אני אהיה האחד, אם רק תרצי. בכל מקום אני אהיה איתך! תגידי משהו, אני מוותר עליך. ואני מרגיש כל כך קטן, כי זה היה מעל […]
כשאתה מנסה את ההכי טוב, אבל זה לא מצליח. שאתה מקבל את מה שאתה רוצה, אך לא מה שאתה צריך. כשאתה מרגיש כל כך עייף, אבל אתה לא מצליח להירדם. […]
פרק 5 נ.מ פיטר "אימא!" צעקתי וניסיתי לפתוח את הדלת, הצלחתי לפרוץ את המנעול ולפתוח את הדלת, "אימא!" אמרתי אבל היה רק חור ענקי בקיר וסימני דם, פחד עלה בראשי. […]
האין את רואה? הם שם ,ממש מעבר לפינה אינך צריכה להסתתר בעצם ,אינך יכולה הם שם, והם לא מתכוונים לעזוב הם מחדדים את קלשוניהם בלהת מחקים לרגע הדקירה לרגע ההזכרה […]
צרחות מקפיאות דם, גופות מפוזרות על הרצפה, ועל הצוק עומד סבא שלי ומסתכל על כול הגופות והדם שמפוזר. ואז הוא מבחין בי עומד באמצע הקרב ומסתכל עליו. הוא מגלגל את […]
נקודת מבט אליאן: ״כולנו סובלים כי אנחנו לא מושלמים, ובמקום לראות את הדברים הטובים שלנו אנחנו נתפסים בחסרונות ובדפקטים. כולם רואים את מה שאין לנו במקום להתבלט במה שכן יש […]
קוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקו
אנחנו מביטים אחד בשני, אני מביטה ומביטה. ניב! אני צועקת באושר. ( ניב הוא חבר שלי, הוא עבר דירה ) מה קרה לך ? כל הפנים שלו בשריטות ודם. אני.. […]
