(אביעד) הפרמידה הייתה המבנה המרהיב ביותר שראיתי בחיי. היא הייתה מעוצבת בסגנון יווני עם פסלים בדמות מלאכים. מהמעגל שעליו עמדנו אני וזואי התמשכו קווים זהובים אל דלת זהב ענקית. הדלת […]
שערה היה ארוך ובלונדיני. היא הייתה גבוהה ויפה , אפילו יפה כל כך , את כל הלבבות של הבנים מסביבה היא שברה. כבר לא היה בן בשכבה שלא טעם את […]
אין הבדל גדול בין מוחשי למופשט כל עוד דבר קיים אצלך בגוף הוא חי לך בתוך המוח
היא מחכה לראותו כאילו שעברו שנים מאז הפעם האחרונה. היא מדמיינת את פניו, את החיוך העדין שבו התאהבה, את הסומק שצובע את לחייו באדום מן הקור, את קולו הציני והשנון. […]
אני לא זוכרת מתי ראיתי אותו בפעם הראשונה. אני לא זוכרת מה חשבתי עליו. אני רק זוכרת שלאט לאט, זה קרה. מה קרה- אני לא ממש יכולה להסביר. כל דבר […]
פרק 2 התעוררתי לקול של אמי, אחותי הגדולה (קוראים לה אמילדה על שם סבתא שלנו אבל זה הביך אותה אז ביקשה מהמשפחה ומהחברות לקרוא לה אמי) שאומרת "ג'ק, ג'ק תתעורר […]
הוא נתן לה את הלב, עטוף במרשמלו ומרציפן, והיא אמרה לו 'לא תודה' והשאירה אותו בדיוק באותה נקודה אשר ייחל להימלט ממנה. "תהני מההפקר" יעץ חברי הטוב ביותר, כששמע את […]
אני חי עם הפחד שלי, את הפחד שלי. פחד המלווה אותי ביום יום. פחד הנצמד אל עורי וממרר את עצם קיומי, הצובע את חיי בצבע החשכה האינסופית ממנה אין מנוס. […]
אחרי מותי אני מבטיח לחזור אליכם לספר לכם הכל! לספר לכם איך זה לא לנשום לספר לכם איך זה לא לחיות לספר לכם את מי פגשתי שם לגלות לכם צבעים […]
אביטל שברה כל כך הרבה לבבות של בנים מסביבה, כולם נהנים להביט בה. היא יפהפייה בצורה שעוצרת את הנשימה. האם בבית הספר ירשו לאביטל להמשיך בדרכה?
אולי ניפגש מתישהו, איפשהו. למשל, בבר. כמו בסרטים. אתה תשב לידי, ותביט לי בעיניים. תבעיר מחדש את האהבה שהייתה על להבה קטנה אצלי בלב. אתה תחייך את החיוך שלך, שהזמן […]
מבוא אני הייתי ילד רגיל לגמרי עד שמקדיק בא והרס לי את החיים. אם אתם קוראים את היומן שלי אתם בטח תוהים מי אני ומי זה מקדיק, אז לי קוראים […]
באדן הלב אנקה לא מובלגת מצר אני על זרה החרון אנא נוח דעתך אך אבין אם שטנה עליי תרעומת מרגיש אתה ואני מורא סך נא את נפשי כי תחינה בפי […]
את… את היית במחלקה פסיכאיטרית, עם המשוגעים שקשורים למיטות, שמתהלכים במחלקות ומדברים לדמויות דמיוניות, אלו עם הטירוף בעיניהם\", שואל מישהו והם נועצים בי מבטים נדהמים, מתקשים להאמין. הרי אין לי […]
הייתי חולה כשזה קרה. לא ידעתי, לא אמרו לי, לא חשבו אפילו לומר לי. אני שכבתי בבית חולים, מחוסרת הכרה, ואף אחד לא חשב, לגלות לי מה קרה. כאשר התעוררתי, […]
בערב, אצל סבתא, הבטתי על התמונות של הקיר בחדרה. כל בני משפחתי הסתכלו עליי וראו איך גדלתי. אבי ואמי הסתכלו עליי, אחי, אחותי, דודי ודודתי. סבא וסבתא, בת דודה ובן […]
תמיד שכאני אראה חיילים עם כומתה חומה של גולני אני אנסה לחפש אותו בין ההמון … כי אולי , סיכוי קלוש אבל אולי הוא אחד מהם ,וזה יתן לי סיבה […]
הוא משחרר אותי בעדינות משלשלותיי ובדילוגים נמהרים אני נישאת אל עבר צבעים שמעולם לא ראיתי ועיניו מבשרות בי שהגענו לעת וכל נשמתו וכל מאודו ממלאני וקול נשימתו ויצריו המסוקרנים הולם […]
עכשיו, אחרי 15 שנה, היא כבר לא לבד. לפחות מבחוץ. יש לה בעל ושני ילדים שלא יודעים מה קרה לה אז, כשהייתה צעירה. הם לא יודעים שהיא איבדה את היקר […]
פרק 3: שקרים וריבים "זה כמו לחפש מחט בערימת שחט," מלמל קאי כשהוא מעביר את האצבע שלו על הספרים הרבים שעמדו זה ליד זה בארונות הגדולים והגבוהים. הוא היה בספרייה […]
אין הועיל בניסיון אין טעם לתקווה אין רצון למניע טהור אין טעם ברצון אין קיום שמחה אין חיזוק לביטוי אין.לא.אל.תפסיק. זוהי מהות בתי הספר
אַנְטִילִיָה נבנתה על מי הנהר, על-מנת להשקות את שׂדות הכפר. חמורו של ג'מיל אל המתקן נקשר, הסתובב ומשך עד שהיום נגמר. אל צוואר החמור קשר ג'מיל פעמון, ובעוד זה מְדַנְדֵן, […]
עוגה של קומות, קרמבו וסוכריות צבעוניות והמון המון מתנות בלונים ונרות ועיניים נוצצות ופרפרים של התרגשות. שנראה את הזריחה ושנצפה בשקיעה ושביל של כוכבים ברורים ונוצצים ובית קטן מוקף בגדר […]
אתה לא יודע כלום. אתה מסתכל עלי, כמעט ורואה הכל. עיניים מאירות,חיוך מסנוור ידיים מחבקות. ולא רואה את מה שבתוכם. איך העיניים מלאות בדמעות ובחושך פנימי. איך החיוך מלא בעצבות […]
"מה הפחד הכי גדול שלך"? היא שאלה, "אני לא יודעת" עניתי. ידעתי, מאז ומתמיד פחדתי שלא יאהבו אותי, פחדתי מלהיחשף. מלספר מה באמת חוויתי, מה עובר לי בראש, מה אני […]
אנשים יוצאים לטייל עם הכלבים שלהם אנשים יוצאים לרחוב הם לבושים ברדס במלואו הכובע על הראש ומכסה גם את פניהם כלבים יוצאים לטייל עם האנשים שלהם כלבים יוצאים לרחוב הם […]
