לפעמים אני תוהה אם אני יהייה לבד בסוף, לפעמים אני מדמיינת את הדימיונות שלי עפות רחוק. לפעמים אני מביטה בעצמי, בתקווה שיום אחד יהייה לי מישהו שבו אני יוכל להאמין. […]
אז מה נשמע? המחשב טופל והכל סודר. אז אני יכול לחזור לכתוב! יאיי! מחר יום חמישי – אני אשתדל לכתוב מחר עד שאצא לעבודה, עד כמה שאספיק. או אולי לפחות […]
מי אמר שלהיות בלי שיערות זה אסתטי? מי אמר שלהיות שמנה זה רע? ומי אמר שלהיות נמוכים זה מכוער וסתם לא באופנה? מי אמר ששיערות ברגליים זה לא נשי? אנחנו […]
We are all compelled to do our best to live, dont pretened like you have a choice, dont think as a spoiled kid We are all compelled to do our […]
הוא תמיד חלם על שם, איפה שמאושר. תמיד רצה להגיע הספרים חבריו הם הבינו חלומות חלומות לאנשים גדולים, כאלה שמצליחים וגם אם קשה ותחנות הרוח משפילות לרגעים בטוח הוא שיגיע […]
איש יהודה צופה מהר הרצל אל יערות ירושלים שלפי זכרונו נטעו לא מזמן. בלי מחשבה, לפטע רואה את שעונו ובועודו עוד לא נשף קם ומרים את גופו הכבד לעבר ביתו. […]
ישנם מילים שנשמעות בעולם, אשר מפעילות אצלנו מחשבות שקשה להתמודד מולם. ישנם אנשים שנותנים עצות, אשר גורמות לנו לשנות החלטות שלנו בראש רצות. ישנו אחד הנקרא תיסכול, אשר מגיע מראש […]
"יא זבל, מה נרדמת?" סבי אמר לי. מולי דמותו של סבי, היינו ממוקמים במשולש שהיה דומה למשולש שהיה בחלומי. "איפה אני?" שאלתי בפעם האלף אולי. הוא הסתכל עליי ואמר: "התעלפת […]
בית1 לבד רק חושב איך להיעלם ואותך רק לשכוח היום לא עובר ולא יודע איך מרגיש לא בנוח חלמתי שאני מפליג לתוך ליבך כל כך רוצה שוב לראות את עורך […]
דוכנים דוכנים מכסים מדרכות וכיכרות. דוכנים של חנויות. ככה הכרתי את שבוע הספר. דוכנים בירוק ודוכנים בכחול. עד שנה שעברה. שנה שעברה הלכתי לשבוע הספר הגדול, האמיתי. שבוע הספר בתל […]
את יודעת שאם אי פעם אהיה סופר , אני לא אהיה אחד כזה, יומרני, שהרוג את כולם בסוף למען רעיון פילוסופי. לא. אצלי כולם יקבלו סוף טוב! סוף מושלם! אני […]
בית1 פגשתי אותה במדבר הקסום נטול רגשות ורגעים של דמדום הבטחתי לה שאשוב במהרה ולפתע הייתה בי עוד מגבלה פזמון הנסיכה הקטנה והאהובה אל תדאגי אני מאושר אני מבטיח הקרב […]
כשאני צוללת עמוק מתחת לפני מי האוקיינוס ידיי, מלבד תנועות מעגליות, נודמות פי נעמד דום כנגד עצמת המים אזניי נסתמות, כרויות לדממה עיניי הפיקחות עיוורות כדומם אפי מנוע נשימה, פותח […]
ניק הפיל את גופו על הדשא הרך ועצם את עיניו. הוא פרש את ידיו לצדדים וניסה להרגע מהשמש החמימה של אותו יום בהיר. היה לו יום גרוע, והוא היה להוט […]
אנשים לא מבינים את זה. הםחושבים שהם צריכים סדר יום עמוס כדי להגיע להצלחה. משהו שנראה כמו סדרות טלויזיה. הרגע ההוא שהאיש הרע נלכד, שהאיש הטוב עושה לעצמו את הקריירה, […]
אמא אני מצולק נפשית הימים נהיו יותר קשים ואיתם המחשבות, הזמנים לא זזים וכאב גדל הוא נורא עמוק הוא חודר לעצמות ומכאיב בכל הגוף הוא איתי בכל מקום ועם זה […]
'פלורנסססיה…' לחש קול מסתורי. 'מי זה?' תקפתי לדעת. 'מי אני זהו לא משנה, מה שמשנה הוא שאני צריך אותך כדי לצאת…' השיב. הקול נשמע מוכר, הסביבה נראית מוכרת, אבל אינני […]
ויקטוריה היתה בת זקונים יפיפיה למישפחה מיוחסת שאז נקראו ס"ט (ספרדים טהורים צאצאי מגורשי ספרד) שהיום הס מלהזכיר , כי זה לא פוליטיקלי קורקט… ויקטוריה היתה נערה מפונקת , האחות […]
"קדימה, מתוקי. גש לאחד הדוכנים ובחר לך ספר". – "אני יכול ללכת לדוכן של האיש הזקן?". "לא". – "למה, אמא?". "הסברתי לך כבר בבית". – "אבל כל החברים שלי בכיתה […]
אני לא אמור לבכות אני יודע, זה לא ככה. ובכל זאת אני חושב על אתמול כששכבנו אחד ליד השנייה בחשיכה. השעה הייתה כבר ארבע וציוץ הציפורים זלג מבעד לחלון. התעצבנת. […]
בתוך צמחייה עמוקה מצאתי את רוחי. כאן ציפורים שחורות על צילי שלי תווים רחוקים מזייפים את הקשר הנישא וילדים זרוקי שיער מוצאים פינות פחד חבויות בעולם של מרבדי עלים וקצוות […]
יש לי שלושה חידות, סידרתי אותם לפי רמת קושי (מהכי קשה להכי קליל). הנושא של התשובות של כולם נמצא בכותרת: 1. שתיים יוצאים למלחמה מול חמש, והשתיים ינצחו. 2. איזה […]
דמעה זולגת הנפש מתנפצת דרמה זו היא מהחיים. גם אם תגיד לי די אני לא אפסיק להרגיש, להגיב, לצעוק, לבכות. כי אלו החיים. אני אדם כמו כולם רק קצת שונה, […]
בית1 התגייסתי לצבא.. והרגע שאת כבר בלעדיי מחפש כאן את הכל אך לא כדאי.. רואה מעלי רחפן- צובע את החלומות שלי בדם.. רוצה שוב לדמיין אותנו שם.. פזמון: רק אם […]
Would you go down the lowest staircase, where the edges are marked golden to tell them apart from the darkest dark, where the walls are crumbled softly into unconscious, spiraling […]
בתחתונים מגושמים וחולצה כחולה ישנה, נעלי בית קרועים ושיער לבן. קופסת סיגריות על השולחן ומאפרה ליידה. עיניים עייפות, שינה טובה. יד על הראש כמן מגננה, ועיניים עצומות- אבל לרווחה. קצת […]
במקום בו שורפים ספרים ישרפו בני אדם, ואצלי אני שרפתי ילד שסבל ממקצועות הומניים ברגע ששרפתי את כל החומר שימח שמו.
'אני צריך להזכיר לך במה זה תלוי? חייו של אביך תלויים בזה, יש לך 15!' המספר היה לא מזוהה. אלכס בלעה רוק בעוד הרגישה שארוחת הצהריים שלה עושה את הדרך […]
.gif)
