הסיפורים של storiesA
אני מפחדת שהחור השחור שבתוכי יבלע אותי לתוכו. ישאב ממני את כל הכוחות, יתעתע את המחשבה הבריאה ויגרום לי להרוס. כל מה שנקלע בדרכי. אני מפחדת להידרדר שוב לחוסר האונים […]
הצילו. איך אני יוצאת מכאן? איך הגעתי הנה שוב ולמה כל כך קר פה? ומדכא. הצילו. אין לי כבר לאן לברוח, ניסיתי את השורות, את הדמעות, את הפסנתר. הצילו. מלבד […]
חרדה יקרה. זה לא מעט זמן שאת תופסת מקום אצלי בגרון. שנתיים כמדומני. אולי וחצי, אם מחשיבים את הפעם הראשונה שהיה לי התקף, אך לבהלה הזאת לא היה שם וזהות […]
יש כוח למילים. אני יודעת זאת, כי כאשר אני אומרת את הנכונות, אני מסוגלת לייצר נחמה. זה מפחיד כמה כוח יש בי. בך. בנו. לדבר. להלביש במילותינו, להביש מנגד. וכשאני […]
אני רוצה לבחור בעצמי. קצת לשחרר את הרגש. קצת להוריד מטען. חופשי ומאושר. לא חופשי מקשרים, חופשי מן האובססיביות לטעויות שלי. רחמנות. אני צריכה. על עצמי. על היותי אנוש. על […]
כל כך קל להרים ידיים. רעש השמיטה ערב לאוזניי. ואני צוללת. ומדחיקה. רוצה מתוק. לא רוצה להרגיש את העולב. את העליבות. את העלבון. ברגעים שאני מרגישה קטנה אני רוצה להיכחד. […]
אני מפחדת ליפול. מפחדת מן המדרון החלקלק שאני מכירה כה היטיב. אין בו רחמים. הוא נותן לך להתגלגל עד שאת מגלה עוד חלק רקוב בסופו. חלק שלא הכרת. כאב חדש. […]
זה לא פשוט להודות שיש בתוכך מוות. חידלון של חיים. חנק של חלומות והוויה. זה לא נעים שבתוך החיים יש גם מוות. מוות. מעורבב עם חיים. זה מביא אותי לתהיות, […]
הוא מתחיל בטיפול פסיכולוגי. ואני דווקא רציתי קלילות. הוא חשב שאני רוצה מישהו שיכיל אותי. אני רק רציתי לצחוק. זה כבד לי. אל תיקח אותי ברצינות רבה מידיי. לא תמיד […]
היי. איך את מרגישה? בסדר. מה מספר תעודת הזהות? תקתוק על מקלדת. אז…בואי, ספרי לי מה יש? מה יש? כן. למה הגעת אלי? אה. סתם… פשוט כאבים בברך.. תקתוק נוסף. […]
לחמנייה חמה וטרייה מהתנור, פלוס כף דבש בצד. זה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו. חם ומתוק. שילוב טוב ורפואה לנפש. ואני אוהבת את השילוב הזה בכל הצורות. בכל הגדלים, בכל […]
זה מדהים איך למישהו יש את היכולת לשאוב מאתנו את כל האוויר. את כל השמחה. זה מדהים ומחריד כאחד. הפעם. אמרתי. הפעם יהיה שונה. הפעם אני חזקה. אני באמת חזקה. […]
ישנם מקרים בהם הכתיבה עומדת לרשות האדם. ישנן פעמים, בדיוק כמו הרגע הנוכחי, בהן אני צריכה לעמוד לרשות הכתיבה. המקלדת כמו אומרת 'תפרטי עליי מעט'. ולי אין שום רעיון, אף […]
הלב שלי כואב. וזה כואב להרגיש אותו. הלב הזה שחי ומזרים לי דם בפעימות. המתוק הזה, שמספק לי חמצן בריצה, מגביר אודם בלחיים כשההתלהבות עצומה. מתריע על סכנה, מתפקד במנוחה. […]
ימים נוראים. כשאני שומעת את תיאורם של אותם הימים, הימים הללו שאנחנו נמצאים בהם עכשיו, אני מתכווצת. נורא. נורא ואיום. נוראי. הבטן מתהפכת. בא לי להיכנס מתחת לשמיכה. הלסת כבר […]
זאת הייתה שעה מאוחרת. שעת חצות ליל מהפנטת. המנצח מצד ימין מולי בחליפתו הענוגה. ניצב עם גבו לווילון הארגמן היפיפה, מחייך חיוך רחב מתחת לשפמו עב השיער. יכולתי לחוש בליבם […]
אני לא יכולה יותר. את יכולה. אני יודעת. אבל איך אני שורדת את הרגע הזה? איך את חושבת? לנעול את הלסת. להחזיק חזק. לרסן. ואו זה קשה. כן. איך את […]
אני ריקה. הואקום הזה מתחיל לשרוף בגרון. הצריבה יכולה להימשך גם עד השעות הקטנות. אך אני עוצרת בעדה. לא עוד פעם. לא שוב. רק סרט ולישון. ומספיק. בלי התעללות. זה […]
מְחַכֶּה לְאֵיזוֹ עֶצֶם שֶׁתִּזָּרֵק לְכִוּוּנְךָ. שֶׁתְּמַלֵּא אֶת אֶת הֶחָלָל הַזֶּה. אֶת הַצְּעָקָה שֶׁמְּהַדְהֶדֶת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שְׁנוֹת קִיּוּם. אֲנִי אֲהוּבָה? אֲהוּבָה? הובָה? בָה? בָה? בָה. הַנְּשָׁמָה שׁוֹאֶלֶת וְהַנֶּפֶשׁ זוֹעֶקֶת. כַּמָּה אָהַבְתָּ […]
הכי פשוט הוא גם הכי עמוק. ואני תוהה אם העומק; הוא זה שמביא לפשטות. כשאתה צולל עמוק. והרעשים נכבים. והכל שקט כל כך. הכל טבעי. בלי יומרה של השכל. בלי […]
עומק היאוש כה רב, שלפעמים אני מרגישה שאני שוחה בתוך ים של כאב, והוא איננו נגמר. הכל מסתבך והכל כל כך מורכב. המחשבות מעורפלות. קשה לי להתרכז. מי אני? מה […]
אני תוהה מה היה קורה אם הייתי נותנת ללב שלי לטייל לבד, משחררת אותו לחופשי. אני מדמיינת אותו, חוצה מעבר חצייה, שחור לבן, והוא אדום עם נעליים שחורות מיוחדות ותיק […]
לחתיכת שדה אימונים, הוכנסתי. אם לא בכוח הרצון אז בכוח. עד שיתגלה הרצון, גם במחיר של הדחקתו לרגע. משוריינת או לא, זה לא משנה, המציאות דחפה אותי לשדה. אימונים מפרכים. […]
מגיע שלב בו הדברים הטיפשיים כבר לא נוגעים בך יותר כמו בעבר. לא מרעידים אותך. לא מספקים אותך. אתה יודע שהם שקר. אתה יודע שהם זיוף. אתה מחפש משהו אמיתי. […]
בא לי להקיא. כאילו כל כך הרבה דברים מונחים על הכף, זה מענה אותי, ולכן אני יודעת שזה לא בריא. יודעת שזה לא בריא לבחור בו כדי להציל אותו. שזוגיות […]
אני לא מהססת הרבה לפני שאני לוקחת עוד פרוסה. רק פרוסה אחת. כדי שטעם השוקולד שבה יהיה העיקר. לא הטעם היבש של הלחם המלא ההוא. המלא. כן. כי בכל זאת… […]
תקיאי ותכתבי הכל. תכתבי ותכתבי. תוציאי הכל. את כל ההברקות שלך. כל המחשבות. תשמחי. תהני מזה. תנצלי את כל השמחה. אל תשמרי אותה למחר. תתמלאי בה בכל הכוח. תכתבי הכל. […]
אין לי כבר ריכוז לטקסטים ארוכים. אין לי. פשוט תחליף ותחליף. עד שאחד ידליק. עד שאחד הגפרורים יצית בי משהו. יש לי רעב למשהו לא מוסבר. יש בי חלל עמוק […]
היא שאלה אותי אם הכל בסדר. אחרי חודש שהיא שכחה שהיא ילדה אותי. לא ידעתי מה להגיד לה. אז הבטתי בה בעיניים החלולות האלה שלי. רציתי שתדע.
זה קשה. להתכחש לחלק מעצמך. רק כי את לא יכולה. לא עכשיו. לא לבד. חכי קצת. כמה זה קצת? הגוף בוער. והנפש מייללת. עד מתי.