היו לו גנומים בבית. גנומים אתם יודעים. כמו גמדי גינה, או טוב-טוב הגמד, אבל קטנים יותר. זריזים, פעלתנים, ומאוד מאוד טובים בלא להיראות. לא טובים בלהסתתר – זה דבר אחר […]
לא נודע, לא נודע… אני הולך אבוד אל הלא נודע האם בסוף אני אמצא מוצא? משוטט לי לבד בעיר אבודה מדמיין שאני נמצא על ידה אולי כבר מזמן היא ארזה […]
למה תשובה של הרבה אנשים לשאלה של למה הם לא עושים משהו היא כי לא נעים לי? למה צריך להיות אכפת לנו מה אנשים יחשבו על מה שנגיד? אתה תמיד […]
אתה כותב מילים בתוך מילים. כל מילה עם אישיות משל עצמה ואני מנסה לקרוא אותך במחברת הקטנה שלך והכל מבולבל כל כך שום דבר לא קשור לשום דבר ואני מנסה […]
סוף סוף נגמר הלימודים, מי לעזעזל החליט שיהיה לימודים למה פשוט לא לומדים מהאירטרנט? עזבו אני סתם מותשת עבר עליי יום פשוט נאחסססס קודם כל, כל השיעור סקאי שישב מאוחרי […]
פרק 19 – 'המנאייק~' "למה לא אמרת שיהיו כל כך הרבה אנשים?" מיכאל ניסה להשתחל בין ההמון עם כמה שפחות מגע באנשים. לא דבר קל, בהתחשב בעובדה שהוא הלך מאחורי […]
טוב, יאללה. אני נרדם עם "פולטרגייסט" על עצים שאוכלים ילדים קטנים וטלוויזיות שבולעות ילדות בלונדיניות קטנות שבעתיד יהיו שרמוטות, אבל יחזרו בתשובה. ואיכשהו אני מתעורר עם הזריחה והטלוויזיה כבויה ואין […]
הוא שוכב על המיטה בתחתונים קרועים. הביצים שלו נשפכות והוא מקשיב למוסיקה ומעשן, ונחנק. בתוך ראשו משתולל שד קטן, דומה לתולעת אדומה. מזיז שם דברים, וחופר. בתוך ליבו יש אש […]
בקולנוע אני מוצץ גבעול ונשפך על המושב. מעליי קרן הקסם שולחת את התמונות אל הסדין הלבן. לא הרבה אנשים. ריח סיגריות פשוטות וגראס. ציקצוקי מסטיק מתפוצץ. כל הרכבות פוסחות על […]
אז לפני שבוע סיימתי סוף סוף, אחרי מספר חודשים של כתיבה בהפסקות, את הסדרה הראשונה שלי כאן, "פיית פורים". קודם כל, רציתי להגיד תודה לכל מי שעקב והגיב. מחמם את […]
האם האמנות משנה את פניה ? האם התרבות משנה את פניה ? האם הקהל ששוחר אמנות משתנה ? האם המוזיאונים מאבדים מיוקרתם ומהפופולריות שלהם ? האם אמנים יוצרים היום בצורה […]
נוף ירוק משתקף מן החלונות הפתוחים, שקיעה בצבע ורוד אפרסק ושמיים בהירים ללא סימן לגשם. בית ב': היום חוגגים בכל מקום אפשרי אומרים כולם אל תוותרי, כרי דשא שוקקים ופרחים […]
תמיד חשבתי שאנשים אמיצים הם כאלה שנראים אמיצים, יעני שיש להם שרירים והם כאלה גדולים וחזקים, חשבתי שאומץ זה משהו שרואים באופן חיצוני על הבן אדם. עם הזמן, ככל שאני […]
חייך דרכך מסעותייך נתיביך מובילים לריק. אספוך יא יוסף מן הבור לקחוך אל ארץ נכר דמיך נעורייך השלכת אל תוך נפשך יא יוסף שיירה שלמה לקחה אותך אל מאבק יסורייך. […]
אודם נמרח כמו שעווה על סדין קטיפה עוד כמה דקות אני יוצאת, ברחבת הריקודים אני כמו כוכב נוצצת. טנגו, הלב מטיל פצצת אטום על התדר הכול יהיה בסדר. טנגו , […]
"דביר!" צועק לו דני שעובד איתו, הוא מבקש שינקה קצת את הדלפק כי הוא מלוכלך, מלא בכתמים של קפה, ופירורי מאפים. הוא עושה את זה ברצון, תופס מטלית ומיד מתחיל […]
אני עוזבת את האפיקציות, זהו. כן, כן עכשיו ממש בתחילת החורף. אני עוזבת את האפליקציות כי הבנתי שלא בא לי אף אחד. אף אחד אמיתי שיכול לבוא לפגוע ולעזוב. בא […]
דווקא בימים כאלה, בימים שאנחנו לא מתראים ולא מדברים כל היממה, דווקא בימים כאלה תחושת הגעגוע רודפת ולא מניחה. דווקא בימים כאלה אני דואגת לך יותר ומבינה כמה שאני אוהבת […]
אבי ביקש ממני ללכת ולחפש את אחיי בני יעקב גררתי את רגליי דרך ארוכה הלכתי לכיוון היעד " היכן הם אחיי?" שאלתי את המלאך גבריאל. ויען המלאך ויאמר: " זאת […]
שפתיו על שפתיה של אחרת, האם אהיה שוב מאושרת ? גופו בתוך גופה , האם לא ארגיש יותר בודדה? ידיו מחזיקות את שלה, ועד איפה תזלוג לי הדמעה? חום גופו […]
בס"ד אני מנסה סיפור בהמשכים חדש שהתחלתי לכתוב בסגר האחרון. אשמח לתגובתכם. — "תענו! תענו! תענו כבר!" קרא האיש במכונית והקשיב לדיבורית. אין תגובה. הלב שלו פעם בחוזקה. מה זה […]
שוב התקשרת ואמרת שאת צריכה לדבר איתי. את בכית,התחננת,לא הפסקת, ואני? אני הבטחתי לעצמי שלא,אני רוצה לחיות את החיים להיות חופשי,לעוף כמו פרפר,הרי אני צעיר אני כבר לא מסתכל אל […]
תחנת השידור של הישות המיקרובית, "פיקולנו", דווחה בחדשות הבוקר (אור ליום א' העשרים ושמונה בנובמבר שנת 2021) כי מועצת חכמי הקורונה – הסמכות העליונה של קהיליית הוירוסים מזן קוביד, הכחישה […]
הרבה אנשים ממציאים סיפורים. חלקם עובדים בזה, כמו סופרים, חלקם כותבים סיפורים בשביל הכיף ולחלקם סתם מופיע רעיון שהם כותבים. אבל בסיפור הזה, הסיפורים קיימים. אדון המאנה הושיט את הספר […]
יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה מַגִּיעַ. כָּל הַמִּשְׁפָּחָה מִסְתּוֹפֶפֶת אֶל מוּל הַחֲנֻכִּיָּה הַיְּשָׁנָה שֶׁל סַבָּא הַנִּמְצֵאת עַל עֵדֶן הַחַלּוֹן הַמְּלַוֶּה אֶת הַמִּשְׁפָּחָה זֶה שָׁלוֹשׁ דּוֹרוֹת, . עַל הַחֲנֻכִּיָּה נֵר אֶחָד לְיָמִין […]
פעם, בעירה אחת, חיו להם איש ואישה. זה כבר שמונה שנים שהם מבקשים להביא ילד לעולם, דבר שלא זכו לו כל שניסו. והוא אהב אותה מכל אישה ומצא בה כל […]
כואב לי, כואב לי לחשוב, כואב לי לחייך, כואב לי ללכת לישון ולקום באותה המחשבה. פשוט כואב לי. כמות האנשים שאמרו לי שזו רק תקופה עצומה, תקופה די ארוכה הייתי […]
"אותך אני רוצה". מתי הוא אמר לה את זה? נדמה שחלפו אלף שנים. והיא באה אליו. היא עזבה את החבר שלה, עם האדישות שלו כלפיה, והסתגרה איתו בבית הקטן. חלון […]
