החוקר, אדם קשוח בשנות החמישים לחייו, פתח את דלת התא. המראה שבפנים הפתיע אותו – הוא ציפה לנתזי דם על קירות הבטון, או לסימנים מעוותים על הקירות, אבל כל שראה […]
"אתה לא אמיתי." אני אומרת בעצב, דמעות זולגות במורד עיניי. אני לא יודעת מה היינו, מה היתה משמעות הקשר שלנו, והאם בכלל היה משהו בינינו, הדבר היחיד שיכולתי לקוות הוא […]
צעדתי בצעדים כבדים במסדרון בידיעה שאני מאחרת לשיעור היסטוריה ואסור לי לקבל עוד הרשמות אחרי כל מה שקרה אחרת אני יסולק סופית מכאן . משתדלת בכל יכולתי לא להיתקל בכת […]
אני שונאת אותך, אני שונאת אותך כי אתה לא עונה לי להודעות. אני שונאת אותך כי אנחנו כמעט ולא מדברים. אני שונאת אותך כי אני עושה הכל כדי ש״תיתחרמן״ מימני. […]
שבת שמורה שמירת שבת מפאת קדושתו ,כי כך ציווה האל במשנתו. כי ישמרה שבת כן ישמרהו..נשמור עליה והיא תשמור עלינו,כך נאמר. אז כל אחד בדרכו שומר ונשמר . ושמירת חפצים […]
זרמי מחשבה בדמות סילונים של מים מתוקים ניתזים מאצבעותייך היפות כשאני מוצץ אותן את נותנת לי להרוות את עצמי מעצמך מעצם קיומך ונשיותך ואני אוהב אותך על כך כשאת מנשקת […]
שוב, פורים שמח לכולם :) אני הרגשתי שהזנחתי אותכם הרבה זמן, ומגיע לכם פרק חדש של אהבה זו לא אגדה (שאגב קיבל רק תגובה אחת :( באסה) וגם פרק של […]
בפרק הקודם: "שירות חדרים" נשמעו דפיקות על דלת חדרי. "בשעה כל כך מאוחרת?" שאלתי. "זה משלוח מהמשטרה, הם ביקשו שתקבלי את זה" ענה לי הקול מעבר לדלת. פתחתי את הדלת […]
כבי את האור, הנמיכי את המיטה, כבי את הקולות שבתוך ראשי, שכבי איתי (הכוונה היא לישון) אל תספרי לי שקרים, רק אחזי אותי קרוב, אל תתנשאי, אל תתנשאי מעליי. כי […]
ג'ניס רואה דברים משונים, אפילו מעבר לכך. היא מתחילה לחזות בנער מסתורי שמקיף אותה וצופה בה, ובזאבים המשוטטים בחופשיות ברחובות קליפורניה. כשהיא נאלצת להבין את האמת, שהיא הופכת לזאבה, היא […]
הקפה השכונתי היה הומה אדם בשעה בה נכנסתי אליו כדי לפגוש את ג'יימס טאקר.הוא התעקש במשך חודשים לפגוש אותי אך סירבתי באלגנטיות. הפעם כבר לא היו לי תירוצים. הוא ישב […]
•אריאל• הנחתי את הארגז האחרון וניגבתי את הטיפות זיעה שעל מצחי ״עובד קשה?״,חייכה אלי אור והושיטה לי בקבוק מים ״תודה..״,לקחתי את הבקבוק והתיישבתי על הארגז,שותה בשלוקים גדולים. ״אמ…נעשה משהו הערב?״,שאלה […]
היי. התחלתי את הסיפור החדש באתר warrpad שם המשתמש שלי הוא -tehilasiani ושם הסיפור הוא -זה אפשרי -it's possible אני ממש ממש אשמח אם תקראו את הסיפור הזה או את […]
הוא מתנקז לתוך החזה שלי במחט ענקית, מנפח לי את השריר פורע את שערותיי ועיניי וכולא בי צרחת אימה קשה וחדה, כמו חצץ בתוך הראש שלי כמו הסכינים בקצות אצבעותיו […]
ישבתי על גג הבניין וקיוויתי שהוא יגיע. הייתי אמורה להגיע כבר לפני כמה ימים, אך בגילי, הזמן נזיל יותר, אין לו את אותה משמעות שיש לו בשביל כריסטופר, מה שדי […]
אני כתם דיו אני טעות, אני הרס מאחורי שובל שברים מלפני עיר עשוייה זכוכית ליבי עשוי חרסינה אך נראה שכרגע, אני הפיל מרסקת כל זכר לשמחה שנזלה בטעות מן העט […]
פרק 9-מיסטר סטיופידו. ~נקודת המבט של עמית~ כמה דקות לאחר שסהר הלכה נשמעו דפיקות על דלת החדר. אני ושקד הסתכלנו אחת על השנייה ואז קראנו ביחד ״מי זה?״ ״ליאב,״ ״כנס!״ […]
"אני בא אליכן סתומות!!" צועק יוסי בעודו דופק את ספרינט חייו. נועה ממשיכה לרוץ ולגלגל את שרונה יחד איתה. שרונה, שלא יכולה לרוץ על רגליה כתוצאה מעודף שומנים חמור, מצליחה […]
"חג פורים חג פורים חג גדול לילדים מפגרים" כך שר בכעס רונן, כשבימים אלה רק מתאונן ומתלונן. אך לא תמיד היה כך המצב, הלא פעם רונן את חג פורים מאוד […]
לפני שלוש וחצי שנים התאהבתי בפעם הראשונה, בבת מצווה של ידידה שלי נועה. הוא היה חבר של אח שלה הגדול ואני התאהבתי בו. כמובן שזו רק הדלקות אבל הרגש הפיזי […]
"דני אתה יודע מה מצחיק שאני עדיין חושבת עלייך אחרי שנה וחצי!! וואוו אני בהלם שהזמן עבר מהר כל כך ואני תקועה עלייך.. זה מוזר אני לא יודעת למה אני […]
בעולם אינדיבידואלי של טפל בלי עיקר כשהמוסר מהלך, מדמם וחבול ישובו חיילינו לגבולם כי כבר קר למרות שאין לנו עדיין גבול זה לא קל לסרב לאקדח מדמם ומושך זה לא […]
פרק 1-מלחמה שלי נגד עצמי הרגשתי חלולה. הרגשתי כאילו הלב שלי פשוט ריחף החוצה. הראש שלי היה כבד. התנודדתי, ומשום מה לא הרגשתי את האוויר יוצא ונכנס מריאותיי. אולי כי […]
חשבתי שאנחנו חברים. חשבתי שאתה מבין אותי, אבל התברר לי שטעיתי. בגדת בי, וניתקת איתי קשר. פצעת אותי, והשארת אותי מדמם. למה עשית את זה? למה עוללת לי כל זאת? […]
אשף ההתנהגות הנורטיבית ירה לעצמו בראש התושבים כולם רטטו, כאילו קיבלו שיחה חשובה ורק על זה דיברו, בכל אתרי ההיכרויות "להתראות לנורמן, ושלום לגן חיות" אותו אשף שתמיד נדף ריח […]
הסיפור שלי מתחיל במחנה הקיץ "וורדינר" שבאנגליה. המחנה הזה היה הדבר הכי טוב שהוריי נתנו לי ליום ההולדת. כך חשבתי לפחות. בשבוע הראשון. הייתי הבחורה המתבודדת, השקטה, זאת שגם אם […]
"יומני היקר," כתבתי בפחד ביומן "השעה עכשיו שמונה ורבע. אנחנו באמצע הנסיעה. אולי נגיע לשם, אסור שנגיע לשם אחרי שמונה וחצי ואני לא בטוח שנגיע לשם בזמן. יומני היקר, אם […]
אין לאן לברוח- פרק עשרים ואחד "אבן נייר או מספריים, המנצח הוא בין השניים אחד שתיים שלוש." אני וסהר קראנו יחד ופתחנו את האגרופים לנייר. אנחנו כבר נעולים כמה שעות, […]
התקשרתי לעדן לברר למה היא לא באה לטיול מסתבר שזה בגלל שאין לה עם מי להיות בחדר … אפילו שהצענו לה היא פשוט לא רוצה להיות בחדר עם קארין ומבינה […]
אחרי שש וחצי שעות, באותו יום, מצאתי את עצמי ביחד עם אדין יושב בדינר פשוט וזנוח למראה בקרבת האצטדיון. הייתי מורעב ועייף. כול כך עייף. אפילו לא היה לי אכפת […]
