-בר-: כשהעיניים שלי קלטו את העיניים שלה הרגשתי בחשמל מטורף. זה היה רק שתי שניות, בהן היא הסתכלה עליי כשהתקרבתי למקום שהיא התיישבה בו, והרגשתי שהיא מנסה להגיד לי משהו, […]
*נטלי* מעדתי לאחור וניגבתי את הפנים בדיוק בזמן בשביל לראות שגם סטפני ולורי מופצצות. רצתי להתחבא מאחורי עץ וצעקתי בכעס מזויף :"אני בקושי מכירה אתכם, אתם יודעים! לא שמעתם שלא […]
השעה הייתה שבע בערב ומסתבר שנרדמתי בחמש אחר הצהריים.בכול זאת יום שישי. אמיר נכנס לחדרי במטרה להעיר אותי כדי שניסע באוטו שלו לטיול.כמו תמיד. אחרי המון מאמצים להעיר אותי,התעוררתי. הוא […]
אני נועה בת 16 וכבר חצי שנה מסתובבת עם החבר של אח שלי בתור הידידה הכי טובה שלו. הוא קצת יותר גדול ממני אבל זה לא מפריע לו או לי. […]
הקדמה: נועה:נועה בת 16.תלמידת תיכון. תמיד עם הידיד הכי טוב שלה אמיר. אוהבת שופינג. אמיר:הידיד הכי טוב של נועה וחבר של אחיה. בן 21.בצבא. בחור נחמד סך הכול.האקס של עירי. […]
זה המחנה ? זה רק חור!. זה המחנה שהבטחת לנו? זה אפילו לא דומה למחנה, אמרו לי גיא ודור ברגע שהראתי להם את המקום. אל תדאגו,זה יהיה המחנה הכי יפה […]
אני לא זוכרת מתי הבנתי שנמאס לי, אני יודעת רק שבוקר אחד, קמתי והבנתי להחזיק את הראש מעל המים, להילחם עבור מטרה אבודה, אולי אפילו לא ידעתי שנמאס לי, עד […]
"וזהו" אמרתי נאנחת לאחר שסיימתי לספר לו את מה שקרה עם אבי. "אולי זה יישמע לך קצת מוזר , אבל אני מעריך אותך מאוד" הוא אמר במעט מבוכה. לפתע נזכרתי […]
~מחסום כתיבה~ כולם יודעים איך זה….. אין לי איך לקשר את ההמשך לפרק הראשון. HELP ME
עצרתי מלכת, בוהה ביופי הטהור שנח מול עיניי. ספסל עץ מכוסה שלג עמד בצל של עץ כפוף מציפוי הלבן שעל עליו הירוקים, ומסביבם אדמה לבנה לגמרי, פיסה קדושה ונדירה של […]
אז ככה אני ילדה בת 17 ילדה רגילה לפחות אני חושבת,אני הבת היחידה במשפחה יש לי שני אחים . יש לי שיער חום ארוך,וגוונים שחורים . עיניים ירקות כחולות תמיד […]
הייתי רוצה להגיד שאני מצטערת, אך אני לא רוצה לשקר. הייתי רוצה לומר שאילו יכולתי, הייתי משנה הכול, אך זה מיותר משום שאין לי אפשרות לשנות דבר. הייתי רוצה להגיד, […]
"את תצליחי." הוא אומר ומניח את סנטרו על ראשי. "לא," אני אומרת בהיסח דעת."אני לא." אני לחוצה לחלוטין, אך אני חייבת להמשיך, משום שאם אני אעזוב את זה עכשיו, בזבזתי […]
ההרגשה כול כך מוכרת עד כאב, דין ממשיך לפזר נשיקות בצווארי, אני נאנקת בחרישות, מרגישה את השפתיים הרכות, את הזיפים המחוספסים, מרגישה את הנשימה הכבדה שלו, את החום שמתפשט לי […]
בפרקים הקודמים: הפצצה התפוצצה. "תודה, ג'וליה. אתה… הצלת את חיי". "רגע! אתה לא מבין!" ניסה היצור להסביר "אני היא ג'וליה" "מה א- את?" "אני בת אדם". "בוא, תבוא לבית שלי. […]
טוב . זה מאד מביך . כת השטן יחד עם האידיוט מליל אמש . הם הפסיקו לדבר ברגע שראו אותי ובהו בי , נעצו בי מבט . התחלתי במוחי את […]
אתמול הגיע אלינו לבית ספר הגבר הכי חזק בעולם(לא שאני יודעת מה זה אומר) קוראים לו ג'ון וכמובן שהוא מארה"ב,הוא בא והראה לנו חלק מהדברים שהוא יכול לעשות עם הכוח […]
"את אשמה בזה." הוא אמר, קולו כועס, והוא נשמע כאילו היה יורק אש אילו הוא היה יכול. "אין חדש תחת השמש." אני עונה לו ומסתובבת ממנו, אך הוא לא מוכן […]
אוקיי אני יודעת שזה קורה הרבה לאירונה, אבל אני מכניסה לפריז את כל הסיפורים שלי..+_+ זה בגלל שעלה לי רעיון ממש אדיר לספר אהבה(כן, אני כותבת הרבה כאלה), מהסוג שהיו […]
אני יושבת מול יומן. מנסה להיזכר. אך הקושי לא קטן. איני זוכרת כלום יותר. אני הולכת בראשי, כבמבוך גדול ורע. מחפשת חוט משי, רמז דק. אך תמיד מגיעה למבוי סתום. […]
כל גופי כאב, הרגשתי מעט כאילו מישהו תולש חתיכות מגופי, ואולי כך זה היה, אני כבר לא כל-כך בטוחה בזה, אני כבר לא בטוחה בדבר. אני יודעת שמישהו הרים אותי […]
העלייה לקבר תערך רק עוד כמה שעות אבל רק אני הגעתי מוקדם כי עוד לא הצלחתי להפרד. איך נפרדים מאח גדול בעצם? איך נפרדים מהמקלט שלי? איך נפרדים? לפני 31 […]
פרק 3. מנקודת המבט של דביר. ״חגי מרום חוזר לישראל. לדבריו, הגעגועים אכלו אותו..״ ״אחי, אשכנז חוזר״ אמרתי בחיוך לאיתי שהיה במטבח. ״אשכנז?״ דנה גיחכה. ״זה הכינוי הכי טוב שמצאתם?״ […]
מנהלת בית ספר דגולה . שושי היתה צעירה עם עבר לא פשוט, מגיל צעיר נאלצה לפרנס את עצמה, אמה היתה חולנית שתופעת הלווי שלה היא בטלנות ועצלנות יתרה. כל היום […]
-נקודת המבט של דניאל- 'פלאשבק' יישבתי בסלון, לא עבר הרבה זמן מאז שנטליה הלכה ונשמעה דפיקה בדלת, "היי, היי, היי, היי." התאמנתי לעצמי איך לענות לו, פשוט פתחתי את הדלת […]
הרגע האהוב עליי ביום, הוא רגע לאחר שאני מתעוררת, כאשר אני לא זוכרת מי אני או מה קרה ביום לפני כן, כאשר זה פשוט אני והשמש שקרניה מסתננות אל החדר, […]
-נועה-: הערב התחיל לרדת על בית הספר, רוב ההכנות שהיינו יכולים לעשות כבר סיימנו. המגרש התחיל לקבל צורה, הכניסה התחילה לקבל צורה, העברנו את הזמן בעיקר בלדבר עם חברים שלא […]
שיחקתי עם העיפרון שבידי, בוהה בתרגיל הארוך שכתוב במחברת שלי. נאנחתי, מי הדפוק שהמציא מתמטיקה?! ולמה לעזאזל אני צריך לשבור את הראש על תרגילים מטופשים? המחוגים של השעון לא זזו […]
יומה של אם התחיל כמו בכל יום אחד – השעון המעורר שלה צפצף, היא נסתה לדחוף אותו מאליה וקמה ממיטתה בחוסר רצון. היא לא אהבה את הימים בכלל, אבל כאשר […]
"ספר לי על הים. ספר לי על מעבר, ואילו זיכרונות אוכל למצוא שם…." היא הפצירה בי, ילדתי הקטנה, כה קטנה ומלאת סקרנות. לקחתי אותה אל חיקי ברגע שנולדה. איך אפשר […]
