החושך מגיע ואני לבד זה לא ממש מפתיע אני אשאר ככה לעד עוברות שעות עוברים ימים הבוקר מגיע מרגיש כמו חודשים עדיין לבד מצטברות הצרות בכד כולם אותי מתעבים שונאים […]
איך כותבים סיפורי ערסים ? האם יש תכנון סיפור מראש ? האם אתן יודעת כבר מה יהיה הסוף או זורמות עם הכתיבה ומה שיוצא יוצא ? איך אתן בונות את […]
יום שני, 25 באוגוסט, 2014 08:23 אחרי שעשיתי כל דבר אפשרי נותרו לי שלוש אפשרויות. הראשונה, לבהות בנוף הלא משתנה, מה שעשיתי כבר במשך כעשרים דקות. השנייה, לבהות בבעל ואישה […]
עם כל צעד שרגליי לוקחות קדימה הלב שלי דופק בכבדות יותר. בום, בום בום, בום… עם כל צעד אני מתקדמת יותר במורד הרחוב הארוך, ארוך כל כך שבעיניי נראה אינסופי. […]
פרק 9- מנקודת המבט של אמבר- סגרתי את הדלת של החדר של דילן אחריי, נצמדת לקיר ומנשקת אותו. ״השותף שלי אמור להיכנס כל רגע״ הוא מלמל ונישק את הצוואר שלי. […]
דיאנה הכניסה לאוטו מזודות אחרונות והסתכלה בפעם האחרונה בבית הגדול והלבן עם שתי הקומות שבו בילתה עד היום את חייה ונזכרה בכל הזכרונות שלה מהילדות שחוותה בבית הזה. "נו דיאנה […]
פקחתי את עייני. "בוקר טוב" שמעתי קול מוכר מדבר כמובן, שזה היה אבא שלי, מי מלבדו יבוא אלי. אולי איזו מפלצת מחרידה. התיישבתי על המיטה והתמתחתי, הבטתי בחלון וגשם עדין […]
איידן, זינק לעבר תום, מכוון עליו את חרבו. תום לא התרגש, ושלח אגרוף לעבר איידן. שנייה אחרי, איידן כבר לא היה שם. "פספסתי?" שאל תום. "לא!" צעק איידן, ודקר את […]
אז ככה.. קודם כל, אם יש מישהו שכן קורא את הסיפורים שלי, אני לא מת או משהו וסליחה על ההיעלמות וההפסקה הפתאומית של הסיפורים שלי. אז התחלתי לכתוב פרק של […]
והנה היא בשמלה לבנה, רגליה יחפות ועיניה מנצנצות. והנה היא בשמלה לבנה, מרקדת על הדשא ורחוקה מכל צרה. והנה היא בשמלה לבנה, עומדת על הדשא ורוח מלטפת את שיערה. והנה […]
טוב אז ככה יש משהו שאני רוצה להגיד לך כבר הרבה זמן משהו שיושב לי על הלב אתמול דיברתי עם החבר הכי טוב שלך אמרתי לו שאני לא יכולה יותר […]
ארץ ישראל היא ארץ נהדרת בארץ ישראל יש בניאס וכינרת בארץ ישראל יש זיו והדר אף אם יש בה אי נוחות רק בה אני דר זאת הארץ המובטחת הווה עבר […]
אני שואל את עצמי: איזה עונה שמחה ומיוחדת אשר בה מתאים לשיר בקיץ כשהשמש יוקדת או כשבחוץ קר וסגריר? אז חשבתי לעצמי: שקיץ זה זמן של נגינה כי השמש מחממת […]
הוא ימשיך לפגוע בי, הוא כל פעם מכחיש, למרות כל מה שהוא עושה לי אני עדיין אוהבת אותו. אני מרגישה שאני כבר לא שולטת ברגשות שלי, הוא רק מחייך ואני […]
~עברו 10 שנים, אחרי שאבא של ירדן חזר לארץ. רוי וירדן שניהם בני 24~ ירדן ישבה על כיסא,רגל על רגל, במרפסת של ביתם החדש שלה-ושל רוי. היא החזיקה בידה רומן […]
ביום המסיבה- הגענו למסיבה ומנואל כן הגיע עם מאיה לבסוף , כנראה שהיא ידעה שאהיה שם אז היא התחמקה מהבר מצווה של אח שלה או שהוא אמר לה לבוא.. , […]
אחרי כמה דקות אחדות האוטו עצר ביער , שתי האנשים יצאו מהאוטו, הלב של עדי התחיל לדפוק מהר, עדי הייתה לחוצה, האנשים פתחו את הבגאז' והוציאו משם את עדי , […]
אחרי כמה דקות אחדות האוטו עצר ביער , שתי האנשים יצאו מהאוטו, הלב של עדי התחיל לדפוק מהר, עדי הייתה לחוצה, האנשים פתחו את הבגאז' והוציאו משם את עדי , […]
היא בוכה היא לוחשת היא כבר לא מתעקשת היא הרפתה הכל היא קצת הוזה היא רועדת היא שבורה וקצת נבגדת אין לה כוח יותר לפעול היא לא מבינה אבל לא […]
יום שני, 25 באוגוסט, 2014 05:47 טוב אז איך מתחילים לכתוב? "היי יומני היקר "? נשמע לי דוחה כל העניין ועדיין אני מתחילה לכתוב פה. אני אתרץ את זה בכך […]
סגרתי את המזוודה. בדיוק סיימתי לארוז. זו הייתה שעת בוקר מוקדמת, ואני עמדתי לעזוב את הבית. זהו, החלטתי, אני חייבת, אמרתי לעצמי שוב ושוב, מנסה להתחזק. הכל היה מוכן ליציאה. […]
אני באמת מנסה! אבל אין מגיעים לשם? איפה זה? מה אומרים? אין אומרים? איך מתנהגים? מה אני עושה?! עבר יום הלימודים כבר השעה שלוש בצהריים "רוני" אמא שלי קראה לי […]
אני מלאני. מעולם לא האמנתי במפלצות. כשסיפרו לי עליהן, על הערפדים מוצצי הדם, על הגריפונים האדירים, על הזומבים שקמים לתחייה, על אנשי הזאב ועל פיות ומכשפות, ועוד מיליון יצורים קסומים, […]
נקודת מבט תומאס "איפה אני?" שאלתי חלשות, עמד מולי אדם, גבוה. הוא חייך אליי, הייתה לו חולצת טי שירט ומכנס ג'ינס שחור, "סופסוף התעוררת ערפדוני קטן" הוא אמר והתקרב אליי, […]
נקודת מבט מתן "טוב נראה לי שאנחנו נלך" אמרתי והסטתי את מבטי לפריאל. פריאל הביטה בי והנהנה בראשה להסכמה. "אתם תהיו בסדר נכון?" לחשתי לליאור. ליאור הנהנן בראשו ושלח אליי […]
פרק 17 -מנק׳ המבט של סתיו- ״שאש, בואי תרגעי״ אראל מלמלה והושיבה אותי על הספסל. ״ארי״ מלמלתי בייבוב. היא הסתכלה עליי בכאב. ״חייבין לספר למישהו !״ היא מלמלה טיפה עצבנית. […]
בום! זה קרה כל כך מהר. כמו ההלם של סנדרה אחרי שגילתה את היותה מכשפה. רבקה דקרה את הטרול בבטנו והוא הפך ל…עורב? לי סיפר לסנדרה שמפלצות משנות צורה, אבל […]
עדיין עמדנו ליד הקטטה בין אלירז לנער השני, ואני השתדלתי שלא לראות מה הולך דשם. לפתע גוף קשיח ורחב נהדף על גופי, בעוד נפלתי לרצפה כשהוא מעליי. איה! נפלתי על […]
עמדתי מול דלת הכיתה שכה הפחידה אותי עכשיו. הכנתי את עצמי לבית הספר הזה , אך לא עד כדי כך. נשכתי את שפתי התחתונה ודפקתי על הדלת. לא ענו. דפקתי […]
