בבידוד, במרחבי הזמן המרחפים מעליי ומנסים לטלטל אותי אבל גם להשאיר אותי במקום, לקום בשעה רגילה זה "כלי עזר" כלי עזר האמור לתת לי הרגשה של שגרה, נורמטיביות, הכל בסדר. […]
רק שלא תעבור לידי. אם היא תעבור לידי היא תגיד לי שלום ותתעניין מה קורה איתי. אני אענה לה שהכל בסדר ואזרוק בדיחה שאני עדיין מחפש את האחת למרות שכבר […]
ככה אני מבקשת. בפשטות. תסיר הכל. את כל ההגנות. בוא נהיה מטורפים שנינו. זה לא כל כך נעים להיות מטורפת לבד. זאת שטורפת את הקלפים. או פשוט מניחה אותם על […]
מכתב לשישה מליון שלא הכרתי , אני אפילו לא יודעת איך להתחיל את המכתב הזה, אני לא יודעת איך להרגיש, איך אני אמורה לקלוט את הזוועות שעברו. עשן, אפר, דם […]
קול בדממה \\איריס לוי/ ליום השואה ברגעים של דממה בהישמע קול הצפירה זעקת הנספים נשמעת , תזלוג הדמעה אל נרות הנשמה , השמש מסתתרת בתוך האפור ואותם אותם לא נשכח.
״חד פעמי ..אוקיי?״ יונתן אמר בכבדות בזמן שהוא מחזיק בפניו של דין ,ועוצר אותו לשנייה מהנשיקה ,ומנסה להסדיר את הנשימות שלו תוך כדי. ״שמת לב…״ דין אמר לו ועצר אחרי […]
אני מסתכלת על תמונה של סבא וסבתא רבא שלי מחייכים למצלמה ומחזיקים ביניהם את סבתא שלי- ילדה קטנה, חמודה וחייכנית- ומבינה לאט לאט שאני מביטה אל תוך עיניהם של שני […]
ילדה, שאני לא מכיר. אותה. ילדה שלא אכיר. לעולם. ילדה, בינו קיר של שתיקה שבוער ומתלקח עמוק בפנים שנים, שעובורת, אנחנו עדיין זרים וימים, ולילות. שמעלינו חולפים. ברגע ההוא שהכל […]
"אתה רואה את ההר ההוא?" שואל אותי אחי הבכור. אני מביט ומהנהן. הר גבוה המסתיר את קרני החמה, ניצב איתן ליד עננים שבריריים. עטוף בשכבות שלג כמו פרוותה של ארנבת […]
את יכולה לבחור את התבנית לעצמך אבל לא לחנך אליה אחרים אני מכורה לגיוון וכן יש מוסכמות חברתיות שאני מקשיבה אליהן אבל בצורה רדודה ביותר הלוואי והיה לי לתת שווה […]
תפקחו את העיניים הסתכלו סביב: פה ושם נגמר הסדר ונכנס אביב, בתעלה בצד בדרך מוטלות גופות, אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות. אנשים רגילים צועדים בדרך, אנשים צועדים […]
מה?! מה נסגר איתך?! רק עכשיו נזכרת בי, הא? רק עכשיו, כשאתה עמוק בזבל נזכרת בקיומי? דווקא עכשיו, פתאום, נזכרת לדבר איתי? מה קרה בכל התקופות הטובות, שאנשים הקיפו אותך […]
ביער פגע בי נמר של נייר עליתי רכבתי הרגיש נהדר ביקשתי לרדת נהם "רק מחר, נגיע לדלת נבדוק אם אפשר.” הקצתי עם שחר לפני התפילה ראשי מסוחרר ובבטן בחילה לנמר […]
החלק הכי גרוע בטראומה הוא הרגע אחרי. הכל התפוצץ כבר ורק אתה נותרת מהטבח. אבק השריפה כבר התנדף, הכותרות בעיתון כבר התחלפו בחדשות. ואתה נשארת. קצת בודד. אתה והאנשים שסביבך. […]
הימים הם ימי מגיפת הקורונה. אני, משפחתי והחתול שלי קרול נמצאים "בידוד חברתי" בבית. " כבר 4 בבוקר ואתה עדיין במיטה" ? פתח בקול צרוד קרול, שרגיל לקום מדי יום […]
קישור להקדמה הלוחמים – הקדמה הרשמה הם יצאו לדרך. הם התחלקו לשלוש קבוצות. הם סיכמו שיפגשו ב"שוק ההרפתקנים" לאחר שבוע. גרגורי וסטון הלכו לעיירות שבקרבת ההרים. גרגורי היה בן אדם […]
Thousand doors-Chapter tow set on the bench. I felt…paralysed. I couldn't stay at town anymore, but at the same time, I didn't new where the fuck was I. I knew […]
הלכתי ברחוב. הייתי בצורת האדם שלי. הסתכלתי בשני הצדדים כדי לבדוק שאף אחד לא מסתכל עלי ואז פתחתי את היד, הייתה שם להבה מנצנצת. מהר מאוד הופיעו שם הפנים שלה, […]
"אז לפעמים החלומות שלי מתגשמים יותר ממה שאני תמיד חושב…וגם מתגשמים לצערי". "כמו שאמרתי בחלומי כבר…לבעלת הכנפיים המסתורית שפגשתי בדרכה נעלמה לה לדרכה, פתק קטן על הכרית זה כל מה […]
זה היה בקיץ 43. הגרמנים כבר היו קרובים להכניע את הגטו, אבל כוחות המחתרת התבצרו בעמדותיהם. הייתה התרגשות קלה, מלווה בפחד עמוק, אך עדיין התרגשות. הגרמנים כבר היו קרובים מאוד […]
ליוגי היו שבעה אחים ואחיות. כולם אפרוחים חמודים, נוצותיהם צהובות ומקורם פחוס. למרות שיוגי נראה בדיוק כמו אחיו ואחיותיו, הוא הרגיש שונה. ואכן תחת כנפו הימנית היתה ליוגי נוצה אחת […]
אני: את שומעת, שיחקתי אתמול עם הילדים בגן את המשחק "עליבאבא". היא: מה זה? אני: את רצינית? את לא מכירה? איפה גדלת מותק? היא: נו, תזכיר לי. בנהריה אולי קראו […]
ברוך הבא למעוני הקט, ברוכה השבה, אהבה כמעט. פותחת את דלתות הלב, מרוב בדידות, דועכת לאט. שואפת גבוה, מחפשת מרגוע, ושוב פוגשת באהבה כמעט.
כבר שבועות ארוכים שאני מחכה לשעת כושר, לרגע שייתן לי הזדמנות. היא כבר שבועות אם לא חודשים מסובבת לי את הראש, משחקת לי במחשבה בין אצבעותיה, מטלטלת אותה מצד לצד […]
רצתי. הלב שלי פעם במהירות משתי סיבות : האחת, מהירות הריצה. בחיים לא ידעתי שאני יכולה לרוץ כל כך מהר. השנייה, התרגשתי. אמי העלתה בי תקווה קטנה שאולי חלומותיי באמת […]
בואו נכנס רגע לדימיון. דמיינו לרגע את החיים; החיים הם מערכת הכבישים והמחלפים – כל כיוון שאליו תפנו ישנה את היעד אליו תגיעו. הכביש עליו אתה נוסע הוא אתה, באותו […]
זו היא שוב, אותה הנערה שמגיעה לשם בכל יום, אל אותו גשר מכוסה בשלג ומתחתיו האגם הקפוא. היא מכוסה בגלימתה האדומה, שערה הזהוב מתנופף ברוח בין הערביים הקרירה ועיניה הירוקות […]
“אם X כפול Y שווה 682, כמה שווה Z אם מכפילים אותו ב5?” המורה למתמטיקה שאל את הכיתה. דממה. “כל כך משעמם לי!” לחשתי לאיימי שישבה לידי, היא לא הגיבה. […]
לאחר ההלוויה , ג'ו הרגיש אשמה כבדה מאחר והוריו כעסו עליו שהוא לא החזיר את יוליה הביתה כמו שהבטיח. אנג'לו ומריאלה , הוריו של ג'ו הראו לו את הדרך החוצה […]
ישבתי על המזרן-מיטה שלי. הייתי בטוחה שזה עומד להיות עוד יום רגיל, חבורת גנבים באים לבקר אותנו, אני יוצאת לכרות עצים ששבקו חיים ולגזום קוצים ועשבים שוטים שהחלו לעלות על […]
