"שוב פעם! מהתחלה!" צרחה עליי עליזה, לאחר עוד ניסיון כושל שלי לזכור את המילים לשיר המבוקש. אני עוד יכולה לחיות עם כל החזרות האלה, אבל נייט? הוא בטח ממש מצטער […]
הנערה התעוררה לבוקר קיצי למדי, בשעה די מאוחרת בשבילה והחלה לשפשף את עיניה בעייפות.בטנה התהפכה בצמרמורת שעברה בכל גופה כשנזכרה כי היום מלאו לה שש עשרה שנה בדיוק."היום יום הולדת," […]
לא שוב, רק אל תעזוב,המוות הציק לי מספיק.רוצה עוד איתך להספיק-להמשיך לראות אותך מחייך,לוחץ לי יד ומברך.רוצה שתצחק,תנשק את ידי ותשמח. מה עוד אוכל לבקש,שתישאר ואל תלך.לראות אותך שם,מונשם ודומם.מביט […]
בס"ד אני כזאת חרא ילדה.. אני אפילו לא יודעת איך להתחיל להגיד סליחה.אני כל-כך מצטערת, ואת לא חייבת לסלוח. אני יודעת שאם זה היה ההפך אני הייתי מתנהגת בדיוק כמוך. […]
סיפור זה שכתבתי לפני שנים רבות מאד מוקדש להורי האהובים שלי זיכרם לברכה !!!!. השעה 4 לפנות בקר. פתיתי שלג דקיקים יורדים ומקשטים את הרחובות בשטיח לבן וזך . הרגשה […]
ח ב ל !!!!!! את ליבה ריסק לרסיסים חבל שאת כולה שיסע לגזרים למה היתה צריכה לו להאמין למה לא זרקה אותו לעולמים נלחמת בעצמה נלחמת לא להיכנע לא לעשות […]
פעם, אהבת והערצת את הילד בן השתיים עשרה עם השיער הגלי, והעיניים החומות ששר שירי אהבה לילדה שהוא אהב, יחד עם אחיו בן השמונה, והלהקה שלהם. אהבת את השירים הילדותיים […]
בטרם תעזוב אותנו השבת הברוכה רצוני להודות לך מכל הלב והנשמה השכלת לעזור לי בסוגיה כואבת ולך מצדיעה אני " יום השבת המבורכת" בהתרגשות אמתין לך שתשובי אלי ואספר לך […]
היה לנו הכבוד והעונג לארח אותך בביתנו הארת אותנו בבואך וחזרת ושבית את ליבנו את נערה מקסימה עדינה ויפהפייה בעלת נימוסים חרוצה וממש מבריקה נקווה שגם את נהנית בחברתנו והלוואי […]
חזרנו עייפים ומותשים מהים לבית המלון."בעוד שעה צריך להיות בחדר האוכל." אמר ליאם בעודו מסתכל על יומן הזמנים שלו."יש לך יומן זמנים??" שאל אותו לואי."אממ.. כן." ענה ליאם."תביא לי את […]
הדרך עקלקלה ,המקלדת עצובה ,כיצד אמשיך לכתוב כשעיני לחות ?? הכתיבה בעורקי הכתיבה הינה הנפש התאומה שלי ובאמצעותה מתבטאת אני אך כשכולם נגדי כשכולם כל כך נחרצים כי פשעתי עוויתי […]
" נו… הוא יבוא או לא?!" צרחתי בראש. חכיתי לו, ביום, גשום, רטובה עד מוות . כועסת. על כך שהוא לא הגיע והשאיר אות להרטב. " המף!" אמרתי והתחלתי ללכת […]
"מספיק עם השטויות, בואו נחזור למלון, אני מתגעגעת לשאר הבנים!" אמרתי להם וחזרנו אל המלון.פתחנו את דלת חדרם של הארי ולואי, והופתענו לגלות שם את ליאם קופץ על המיטה ומוחא […]
ראינו את הילדה שוכבת מדממת…צרחנו וברחנו משם!קראנו לכולם ואז עפנו מהבית של עידו.אחר כך עצרנו שם ואמרתי לעידו:"שמע הבית שלך רדוף"עידו ענה:"לא יכול להיות אני לא מאמין בזה."פתאום ראיתי עין […]
טווב אז כשאני ורועי היינו ממש קטנים היינו מדברים בווקי טוקי כזה שההורים קנו לנו..ולא דיברנו בו איזה עשר שנים משו כזה אבל לא יודעת למה תמיד הוא נשאר על […]
קופידון שכב על הארץ,מתבוסס בדמו ללא רוח חיים.פסיכה אחזה בו,מזילה דמעות.פרספונה,הרוח הנעימה נשאה את שניהם אל הארמון.פסיכה ניגשה אל ונוס."ונוס יקרה.."ניגשה אליה,בוכה."את עדיין כאן?"קראה ונוס בעצבים."באתי לבקש את עזרתך."היא ענתה […]
"רורי וניאו גדלו והתאמנו ביחד עם הוריהם אבל ניאו נירא מתוסכל מהיכולות של אחותו לשלוט בשני סוגי כוחות כול כך חזקים והחל לקנא ב רורי על כוחותיה ,אנחנו לא בדיוק […]
"קים?" שמעתי את קולו של זאין, הוצאתי האנחה כזאת של אחרי בכי, נשענתי על הדלת והדמעות לא הפסיקו לצאת. "תפתחי לי" שמעתי שהוא נשען על הדלת, "קים אני יודע שאת […]
•אדוני המורה! – חלק ג'• "הונגריה תמיד הייתה אומרת לי שאני יפה!" יללה גיאורגיה."את יפה." אמרתי, מותש."והונגריה תמיד הייתה עושה לי מאסז' ברגליים כל פעם שהייתי עונה על שאלה במתמטיקה, […]
"ב ו ק ר!" קרא בקול רם, מי אם לא ריצ'רד."מה?" שאלתי אותו בקול מנומנם. האוזנייה הייתה על השידה שליד המיטה שלי בחדר שינה. "מה מה, בוקר טוב, למשהו כאן […]
How strange is this feeling,when love invades your soul.It makes feel alive,and it breaks your walls. No not a door,even more,is open wide,For you. How strange is every second then,when […]
When the world is spinning fast too fast, I just keep on going forward.And I lose my faith in gravity,it can't be possible. Whatever standing in my way,we'll pass it […]
We are playing this game,game of sorrow. Why should I bag,steal or borrow? I want to have it now,and I will not regret. Come-on, you know I'm right,I'll show you […]
אני לא משתפת פעולה עם בני ארס. אני שונאת את דרכי הפעולה שלהם.אז הרעיון היה פשוט: כולם ידעו שאני פצועה ולכן לא ציפו שאני אהיה זאת שתחטוף את הדגל. אבל […]
הערב ירד, והחשכה היוותה את הסימן הטוב ביותר, אפילו יותר מאות הקונכייה, לכך שהגיע הזמן למשחק "תפוס את הדגל". השולחנות התמלאו בכלי נשק, מגנים ושריונים. אני לקחתי את השריון שלי. […]
שלום, אני הולכת לספר לכם את הסיפור, וקודם כל – אחזור שוב על ההזהרה שלי – במקרה ואתם מרגישים כאילו משהו נוזל לכם על הגב – אסור לכם להמשיך לקרוא. […]
הבטתי בקייל שאחז בידי."קייל.."אמרתי נאנקת מכאבים."היי,"אמר.."את תהיי בסדר."הוא הוסיף ללטף אותי.המלאך השומר שלי.לא היה משנה לו דבר כעת.פרט לעובדה שיהיה בסדר.הוא ראה בזוית עינו את כריס עומד מחוץ לחדר."אני ראיתי […]
נסעתי באוטובוס. ראיתי איש. איש עם שקית מאלה בכל מיני ממתקים ומשחקים כאלו, לילדים קטנים. רובי מיים, צמידים, עוגיות, גומי……. כאלו דברים הוא נראה איש מסכן, עצוב וגלמוד. ירדתי איתו […]
עמדתי מסתכלת על איאן שבכיף שלו יושב לי על המיטה , העיניים שלנו נפגשו ומבטי צנח למטהשמתי את המזוודה קרוב למיטה " איאן צא מהחדר שלי "! צעקה יובל בכוח […]
אני מסובבת את הראש שלי ומגלה להפתעתי את דניאל."הוא היה פשוט…" אני אומרת."הוא היה פשוט יוני." הוא אומר.אני מהנהנת כשחיוך עצוב על השפתיים שלי.שתיקה."אני מתגעגעת אליו."ואז אני מעלה את השאלה […]
התראות