הוּא מִתְבּוֹנֵן בַּמַּצֵּבוֹת – בְּבֵית קְבָרוֹת, וּמְנַסָּה לְהַקְשִׁיב – לַסִּפּוּר שֶׁהֵן מְסַפְּרוֹת. חֶלְקָן רְגִילוֹת – חֶלְקָן קְצָת מְעֻטָּרוֹת, חֶלְקָן מְטֻפָּחוֹת – חֶלְקָן קְצָת שְׁבוּרוֹת. זֶה לֹא מְשַׁנֶּה – אִם לְאָדָם […]
אם רק הייתי מסוגל לספר לך, דברי כאב ודברי שבר שברי שבר. כמו שסיפרתי לך בעבר הייתי מספר לך הכל. הייתי כותב לך הכל. הייתי כותב לך פואמות גבורה, סיפורי […]
אני מעולם לא חשבתי שאת אדם נקמן. לא לרגע, את שרויה בבטחון משלך, אי בטחון בתוך עולם שרק מוריד לך אותו. רוגע, בתוך כל החרדה, סדר, בתוך כל ההפרעה. שקט […]
באותם ימים רחוקים עבדתי עדיין לפרנסתי. עלה לי רעיון שעבר כמה גלגולים עד שהפך לפטנט. כנהוג בחברה, כותבי פטנטים זוכים לתגמול מיוחד, וכך, יום אחד נפלה עלי בוכטה קטנה. חבר […]
וְזֶה קַל – לִבְרוֹחַ לַמָּסָךְ, כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּר – עַל עוֹד חָסַךְ. בְּכֹל פַּעַם – שֶׁאַתָּה מְסֻוכְסָךְ, וְהַנֶּפֶשׁ – צְרִיכָה מוּסָךְ, אַתָּה פּוֹתֵחַ אֶת הַמָּסָךְ – וּמֵהַבְּעָיוֹת מֻוסָּח. . כָּכָה זֶה […]
שובל דמעות חמות נסלל מבעד ריסים שחורים וארוכים, דרך לחיים סמוקות והסתיים בשול חולצה מרושלת. כתם אפור התפשט בתחנה האחרונה. כנאה לליל בשלהי אוקטובר הארצישראלי, גשם עז שטף את הנוף […]
כֻּלָּנוּ – מְחַפְּשִׂים אַהֲבָה, כֻּלָּנוּ – רוֹצִים לְהַרְגִּישׁ הַרְגָּשָׁה טוֹבָה. לְכֻלָּנוּ – יֵשׁ תַּאֲוָה, כֻּלָּנוּ חוֹטְאִים לִפְעָמִים – בַּמַּעֲשֶׂה אוֹ בַּמַּחְשָׁבָה. כֻּלָּנוּ – מְחַפְּשִׂים אֶת הַשַּׁלְוָה, וּלְכֻלָּנוּ – מַכְאִיבָה הָאַכְזָבָה, […]
הימים שהם לא סופי שבוע עוברים לאט מאוד. זה לא מפחית בכמות הלקוחות אלא רק ממלא עד אפס מקום. לפעמים נדמה לי שסופי השבוע עדיפים כאן על פני ימים רגילים. […]
לְכֹל שַׁבָּת – יֵשׁ מוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְהִנֵּה שׁוּב – הָעֶצֶב מֵעֵינָיו נִבָּט. אֶת הָעֶצֶב – לֹא מְסַלְּקִים עִם קֶצֶף בָּאַמְבָּט, הַאִם זֶה בִּכְלָל עוֹזֵר – כְּשֶׁהַכֶּאֵב מְשֻׁרְבָּט? כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ מְשֻׁבָּט […]
דרך התריסים הבריקו פסים מלבניים על התקרה, בהתאמה לתנועת כלי רכב חולפים. העפעפיים מבקשים להיעצם באחת. 22:13, מורה הצג בטלפון. הייתי רוצה לחזור לישון, אבל עם חישוב מהיר, כבר נרדמתי […]
"וָאֶתְחַנַּן" – חֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה תְּפִילּוֹת, וּפִתְאוֹם מְנַקֵּר הַסָּפֵק – הַאִם הֵן מוֹעִילוֹת? הֵן לֹא מְיֻוחָדוֹת – סְתָם תְּפִילּוֹת רְגִילוֹת, הַאִם הֵן בִּכְלָל – מִתְקַבְּלוֹת? הֲרֵי אֵין יַחַס בֵּינִי […]
12.3.17 מבעד לחלון יכולתי לראות את אבא קורא עיתון כאילו שום דבר לא השתנה. אימא עמלה במטבח ולי-אן עזרה לה. יכולתי לראות את השערות הבלונדיניות שלה מבצבצות. ״למה את כאן?״ […]
הָאֱמוּנָה נִבְחֶנֶת – בִּתְקוּפוֹת שֶׁל עֲרָפֶל, כְּשֶׁאָדָם סוֹבֵל – וְהֶעָתִיד נִרְאֶה אָפֵל. הַאִם גַּם בִּזְמַן – שֶׁלַּחַיִּים יֵשׁ טַעַם תָּפֵל, תֵּדַע לְהַבְדִּיל – בֵּין עִיקָּר לְטָפֵל? קַל לְהַאֲמִין בַּעֲלִיָּה – […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה, מסע שני/ספר שלושה עשר: לב האבן ולב הקרח – פרק 70 — ריזונטי גוססת ולוסי מרחפת מעליה. הלטאה המכונפת שהייתה פעם מלכותית וגרמה לי לאימה, שוכבת […]
מַהִי – אֱמוּנָה? לְהַאֲמִין שֶׁבְּכֹל דְּבַר – מַשְׁמָעוּת טְמוּנָה? שֶׁאֲנִי מֵבִין רַק חֵלֶק – בִּגְלַל מִגְבֶּלֶת הַתְּבוּנָה? אַךְ יֵשׁ מִישֶׁהוּ – שֶׁרוֹאֶה אֶת כֹּל הַתְּמוּנָה? שֶׁאֵין לָנוּ מַסְפִּיק תּוֹכֶן – […]
בתחילה, כשהגעתי להארה, חשבתי שתורתי מעודנת ועמוקה מדי עבור אנשים אחרים. קשה לעבור את הדרך אל אי-תשוקה; הדרך שעולה על מסקנות לוגיות. אנשים חותרים להנאות ומטפחים היקשרות לנעים. כיצד הם […]
This is a sample post created to test the basic formatting features of the WordPress CMS. Subheading Level 2 You can use bold text, italic text, and combine both styles. […]
This is a sample post created to test the basic formatting features of the WordPress CMS. Subheading Level 2 You can use bold text, italic text, and combine both styles. […]
אֵיךְ הוֹפְכִים – חֻרְבָּן לְבִּנְיָן? הַכֹּל מַתְחִיל – בְּאָדָם אֶחָד שֶׁבְּכָךְ מְעֻנְיָן, הוּא מֵפִיץ אֶת הַבְּשׂוֹרָה – וְסוֹחֵף אַחֲרָיו מִנְיָן, טִפָּה וְעוֹד טִפָּה – וּפִתְאוֹם הֶהָמוֹן זוֹרֵם כְּמוֹ מַעֲיָן, עַד […]
לָמָּה צָמִים – בְּתִשְׁעָה בְּאָב? וּמַהִי הַתַּכְלִית – שֶׁל יְצִירַת רָעָב? . הַצּוֹם נוֹעַד – לִיצֹר בָּנוּ חִסָּרוֹן, בְּאֹפֶן חֲוָיָתִי – וְלֹא רַק כְּזִכָּרוֹן. שֶׁאָסוּר לָנוּ לְוַתֵּר – עַל הָאַרְמוֹן, […]
הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת לְכֻלָּם בְּאֹפֶן שָׁוֶה וְהַדְּמָעוֹת שֶׁלָךְ זוֹלְגוֹת לְחִנָּם מִחוּץ לַחַלּוֹן שֶׁלָּךְ יֵשׁ מַשֶּׁהוּ יָפֶה וּמִסְתַּבֵּר שֶׁהַדְּאָגָה שֶׁלָּךְ הִיא סְתָם יֵשׁ אַהֲבָה בְּכָל מִינֵי צְבָעִים וְלְהִפָּגֵשׁ עִם אֲנָשִׁים כֻּלָּם מְאוֹד […]
בסנגהה של הבודהה היה נזיר בשם מוליה (Moḷiya), שהרבה לבלות את זמנו בשיחות ריקות עם קבוצת נזירות. הרגל זה התקבע, וכשתלמידים אחרים של הבודהה העירו להם על כך, מוליה וחברותיו […]
מַהִי – שִׂנְאַת חִנָּם? מָה הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהּ – לְבָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁ וְחֻרְבָּנָם? (חֻרְבַּן עַם) אֵיךְ אַהֲבַת חִנָּם – פּוֹעֶלֶת לְבִנְיָנָם? (בִּנְיָן עַם) וּמָה אָנוּ יְכוֹלִים לִתְרֹם – לְתִקּוּנָם (לְתִקּוּן עַם)? . […]
מַהִי – שִׂנְאַת חִנָּם? מָה הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהּ – לְבָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁ וְחֻרְבָּנָם? (חֻרְבַּן עַם) אֵיךְ אַהֲבַת חִנָּם – פּוֹעֶלֶת לְבִנְיָנָם? (בִּנְיָן עַם) וּמָה אָנוּ יְכוֹלִים לִתְרֹם – לְתִקּוּנָם (לְתִקּוּן עַם)? . […]
מַהִי – שִׂנְאַת חִנָּם? מָה הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהּ – לְבָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁ וְחֻרְבָּנָם? (חֻרְבַּן עַם) אֵיךְ אַהֲבַת חִנָּם – פּוֹעֶלֶת לְבִנְיָנָם? (בִּנְיָן עַם) וּמָה אָנוּ יְכוֹלִים לִתְרֹם – לְתִקּוּנָם (לְתִקּוּן עַם)? . […]
וְלִפְעָמִים יֵשׁ בּוֹ דַּחַף – עַל הַכֹּל לְהַמֵּר, לְהִתְעַלֵּם מֵהָרָצוֹן – לְשַׁמֵּר. וּלְעִתִּים הוּא רוֹצֶה – לַעֲמֹד עַל בָּמָה וּלְזַמֵּר, לִהְיוֹת בְּמֶרְכַּז הַמְּסִבָּה – הַמַּסְמֵר. וְרֶגַע אַחֲרֵי זֶה – הוּא […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 19 הטיול היומי עם דייגו השיב לי מעט כוחות כדי להמשיך את היום, והחלטתי לחזור לטירה ולחנוך את המטבח. עצרתי בסופר לקנות מצרכים לארוחת […]
אֵיזֶה נֶגַע, אוֹ פֶּגַע, מְאַיֵּם לְעַרְעֵר, אֶת שַׁלְוַת חַיֶּיךָ כָּל רֶגַע, וְשׂוּמָה עָלֶיךָ, לְהִזָּהֵר, לְהָגִיב מַהֵר, וּלְצַמְצֵם אֶת הַנֶּזֶק לִנְכָסֶיךָ. נִקְמַת הָאֵלִים כְּמוֹ פִּגְעֵי אַקְלִים, מַחֲלוֹת מֵהֶן אִישׁ עוֹד טֶרֶם […]
אנחנו חיים בשלום השמש מעלינו זורחת יום אחרי יום ואנחנו נמצא את המהות לא לבד, ביחד אבל יבוא יום ואנחנו נמות המוות ינסה בינינו להפריד כי הוא יטען שאנחנו […]
בֵּין שַׁבַּת שָׁלוֹם – לְשַׁבָּת מִלְחָמָה, בֵּין כּוֹנֶנוּת סְפִיגָה – לְהַנְחָתַת מַהֲלֻמָּה. בֵּין סִכְסוּךְ דָּתִי – לְסִכְסוּךְ עַל אֲדָמָה, בֵּין חֹלִי – לְהַחְלָמָה. בֵּין הַפְּגִיעָה – לִתְחוּשַׁת הַנְּקָמָה, בֵּין הַטִּפְּשׁוּת […]
