על רקע ערבות המדבר האינסופיות של מרכז ארצות הברית, בלווי אינסטרומנטלי של גיטרה-בס, דהרה משאית [מותג] אמריקאית על הכביש השומם. על צידהּ השמאלי של המשאית, שהמשיכה במסעה אל שמאל המסך, […]
אני תמיד מחכה שמישהו יחזור: הדלת נפתחת, המפתחות מקרקשים, הדלת שלי סגורה, אני צועק שלום. אני מחכה שמישהו יחזור. ההבא. לא. אני תמיד מחכה, סתם.
The truth is sometimes hidden .And it’s our job to get it written ,No matter the cause ,No matter the shame .No matter how hard it is to bear It […]
מתכת צרחה, זכוכית התנפצה, פלסטיק התקמט כמו נייר, ועשן היתמר סביבנו. צרחתה של מייסי מהמושב האחורי ניקבה את אוזני. כאב לי באינספור מקומות. הרכב המשיך להסתחרר. המתכת הלוהטת צרבה את […]
האם זה בסדר להיות אני ולא להיות אחרת? אנשים לא רוצים אותי, הם רוצים אותה. היא יפה והיא מושלמת, כולם יתאהבו בה. היא ההפך שלי – היא בלונדינית ואני חומת […]
מלך החלומות: 1 כמו כתם של עובש על קיר מסויד, לא פעם קיוויתי שיהיה כאן נחמד. לא אוהב את הצביעות, ההתיפייפות והשקר, לא מצליח להשתלב גם עם כיוון העדר. אולי […]
קְפַרְנִים הרקיע מעל לנמל הָקְפַרְנִים, החל להיעשות כהה ואפוף עשן מחניק. המזחים ששימשו לפריקת וטעינת הסחורות היו כה רמים והתנשאו לגובה כה- רב. הספינות הלבנות נדו קמעה, לצליליו החרישיים של […]
קמה בכל בוקר , מסוגלת רק לחשוב שלא יאכזבו אותי ולא יהיה לי טוב איך אני נראית ? האם יהיה לי טוב יותר ? זה מה שקורה , "אתה רזה […]
אל תבכי עכשיו ילדה, אימא מחביאה בארון למעלה ברבי חדשה. תיראי: אנשים אוהבים יופי ואת יפה, זה מגניב, לא? אל תבכי, העכבישים שאת מציירת וקוראת להם שמש, והסכינים שאת מציירת […]
הקירות מפרשים את הכתוב עליהם כשלוחות של קיר אחר, המנסה לשחרר את האדום שבלבן שלו, בראי שאין שעון ואין שמיים מעל ראשו והוא מפרש את זה כסוף.
חנן היה עדיין בהלם מאותה הנערה שרצתה בסך הכול לנגן במפוחית שלו. אולי הוא החמיר איתה יתר על המידה? היא בסך הכול ניסתה לבדוק אם יש לה את הכישרון לנגן. […]
החיים ממשיכים לחלוף על פניי ומכים בי כמו גלים, והקצף מכסה את רגליי כזוג גרביים שיורדים כשאני מנקה אותם וחוזרת למצב שבו האנרגיה של הקצף עדיין שם. הרגליים שלי לא […]
אני מתעוררת להתחלה חדשה. התחלה של כן ושל לא. התחלה נקייה, דף חדש. אני מתעוררת לבוקר של תהיות. מה יהיה היום? רע כמו היום הקודם או טוב של היום שאחריו. […]
פרק ראשון כשהייתי בן ארבע עשרה, בחופש הגדול וחזרתי הביתה מהמושב היו שוטרים בבית. הם הפכו כל ארון ומגרה, גם את התיק שלנו עם הפירות מהמושב הם שפכו לריצפה כדי […]
יש דברים שאני שוכח והם מתנקמים בי בסופו-של-יום. אבל אותי זכרי אותך הותיר ללא-מתום. בכיתי לך. הרבה יותר מדי אני בתוכי כבר מת, רק זכרך בי חי לך רוב ייסוריי. […]
פה ושם עוד קרקר יבש. בהליכה עייפה, חזרה אל המיטה. אז מה אם עדיין יש אור, הסיוטים שורדים גם ביום. קמה, עוד קרקר יבש.
הלוואי, הלוואי, הלוואי שהיו לי המפתחות לדלתות של הלב. והלוואי גם שהיה לי לב שאוכל לאהוב אותך בעזרתו. הלוואי, הלוואי, הלוואי שהייתי יודע איך לומר לך את זאת במילים שנונות […]
אז, מה קרה לך? שאל. מה זאת אומרת? עניתי בתהייה. את חווית כאב התכווצתי הרבה הרבה כאב. איך אתה… כאב, הוא מה שהופך אנשים למצחיקים ואת יקירתי מצחיקה.
כשחנן נכנס בהתחלה לבית הספר היוקרתי למוזיקה. הוא היה מוכה בהלם. כי הוא לא ציפה לקבלת פנים חמימה כזאת. הוא ראה שהסתובבו שם התלמידים שכנראה הוא ילמד איתם. הוא ניגש […]
"עד מתי היא נשארת?" מאת : גיל שבת אל תפילי את המילים, אל תמחקי את השירים שאת אוהבת הם פה לידך באופן זמני על המדף, בפינת חדרי כי הזמניות היא […]
הם בכונה רוצים לגרום לי רע, ואל תגידו שאני נחיתית עם הסתכלות מרה. אני מרגישה את זאת בחוש זה לא עוד סתם מחשבה זה משהו שאני יכולה לחוש. הם מתקשרים […]
דיאלוג: אין ברירה, האדם בעידן החדש שואף לתקווה אמיתית ומודעת. וזה יכול לקחת מאות שנים. אך האדם החופשי לא יחדול כי אין תקווה אחרת. ויש אנשים המעוניינים רק לחיות בבטחון […]
זוכרת את כל הסיפורים? חלק, תמיד אמרת שחלמתי, אבל זו היית את ששכחת. זוכרת את כל הסיפורים? המצחיקים. את מדוזה והבובות בלילות, איך המצאנו עולמות. זוכרת את כל הסיפורים? הצרחות. […]
וושינגטון הבירה, דופונט סירקל השמש זרחה בשעה שמַיְיקֵל רוֹס פתח את דלת חדר השינה שלו, מזיע ומתכונן לעוד יום עבודה ארוך. הוא ניגש למקרר, מזג לעצמו כוס מים צוננים, ולגם […]
למצוא מישהו לממש איתו את הפנטזיות הפרועות, הדמיוניות והבלתי אפשריות לנסוע במוסטנג עם גג פתוח לעשן, להזדיין ולזרום עם הרוח לשכב על הדשא שעות להתווכח מי אוהב יותר מכות תחזור […]
מה שלומך היום בבוקר בוס נחמד שלי פוקח עיניים בוהקות השמש חודרת מבעד לחלונות היה לו בלילה חלום משגע עם כסף וגם נשים ׁ אתה הרי יודע העוצמה בידיו הייתה […]
אז שינית את שמי בפאלפון שלך.. מאהובתי לכינוי שלי "אייליש"… בזמן ששלך נשאר אהובי! נכון אני זו שטענתי שזה לא יכול להימשך כך.. אבל אתה זה שוויתר… לא נלחם. חיכיתי […]
