"יאללה קטנה לכי לישון" אמר לי אביאל לאחר שהסרט המפחיד נגמר. "למה?" שאלתי מבואסת. "כי מחר מתחילים הלימודים ואני לא רוצה שתאחרי" השיב לי אביאל והרים אותי לכיוון חדרי בזמן […]
אביתר: אני הולך היום בערב לחברים רוצה לבוא? לי: מי יהיה שם? אביתר: כמו פעם שעברה לי: תשאל אותם כי נראלי שפעם שעברה הפרעתי קצת אביתר: טוב לכי לישון אני […]
מעגלים מעגלים מסתובבת סביב עצמי מחפסת כיסא לשבת להניח להכל ורק ממש לפעמים כשנשארת לבדי אני באמת מרשה לעצמי להרפות לפתוח את הידים הקפוצות שמלאות בכלום צורב לקבל את מה […]
אני מתעורר מחלום בו אני צונח ממפלי הניאגרה בתוך קופסא סגורה,אני ממש אוהב ספורט אקסטרים לא? כשאני פוקח את עיני אני נזכר במה שקרה אתמול,העין על החולצה…זה היה האמיתי או […]
את מקור ההשראה שלי בחיים. הוא הסתכל עליי והעיניים שלו נצצו מגאווה כלפי למה אני מקור השראה שלך ?שאלתי אותו הרי נפגעתי כלכך הרבה ובעקבות זה פגעתי בעצמי , נתתי […]
"לעזאזל." אני ממלמל בזמן שאני בוחן את מחלקת טיפול הנמרץ. אני מניח שידעתי שאגיע לפה בסופו של דבר בגללה, אם כי לא בנסיבות האלו. אני מניח שפשוט חשבתי שהמצב שלה […]
~בן~ התאוששתי מההלם שתקף אותי והחלטתי לעשות מעשה. רצתי לאופנוע עם כל זה שפני מדממות, נסעתי לכיוון בית הספר. כל הדרך חשבתי מה יקרה אם אגיע מאוחר מידי… לא! זה […]
-נקןדת מבט נוי- שהגענו הביתה יעל הכין לנו אוכל סיימתי לאכול ויצאתי לבחוץ לטייל עוד לא הספקתי לעבור את הבית שלי וראיתי את הילד החתיך הזה אז עצרתי שאלתי אותו […]
חודשיים עברו ואתה עדיין בחרדה לפתוח את הלב ולגלות מה היא אהבה חודשיים עברו ועוד לא נפתרה החידה ואתה נותר רק לקוות שהתשובה קרובה חודשיים עברו ואתה עדיין שומר על […]
אז למי ששם לב לא העלתי הרבה זמן (בזמן שלי – כי אני מחשיב את זה כהרבה זמן יחסית למה שאתם מכנים אותי "מכונת כתיבה" שזה אגב מחמיא מאוד XD) […]
זהו זה באמת נגמר, שמתי לזה סוף. היא פגעה בי מאוד, אתם אפילו לא יכולים לתאר לעצמכם מה היא עשתה לי ועוד מול כל הכיתה. לא סיפרתי לכם, יש לי […]
חיילים חי נפשי שיש לנו צבא הכי מוסרי בעולם, אמר הקצין לחייל והוסיף, ביחוד חיל הים. אמת הסכים איתו החייל הלוחם בחיל היבשה. אבל,במה זה עוזר לנו,כל העולם נגדינו, שולחים […]
יש לי חור בלב, וחורים יכולים להתמלא רק בחול אז אולי צריך אותי לקבור כדי שהכל יחזור להיות כמו פעם, לפני שהכל קרה, לפני שכולם הלכו, לפני שנהייתי עצובה. עכשיו […]
למה היית חייבת לחזור ולהחזיר איתך רגש שנעלם למה היית חייבת לעזור לי לא להכיר יותר את העולם למה היית חייבת לבלבל ואת הרגשות שלי לערבל בתוך הלב הם מפוזרים […]
מה הטעם לקום בבוקר לעולם של תיאטרון בובות לעולם בו אתה נשלט לעולם בו תקוות נכבות מה הטעם להתאמץ בעולם של סרט משעמם בעולם בו הכל אותו דבר בעולם בו […]
כתיבה זה יצירת אומנות גם אם הכתוב משפט קצר שבישבילך זה יהיה חסר משמעות בשבילי זה יהיה יצירת אומנות
יש לי הרבה שדים. הרבה שלדים בארון שמחכים רק לזמן שלהם להתגלות. נולדתי לתוך עולם צבוע. לתוך עולם שחושב שכשהוא פועל כך הוא מכבד את רצון הישות שנמצאת שם. שלא […]
"סבלנות," הן אומרות לי, החשופיות "עכשיו הוא לא הזמן." ומה יכולה אני לומר נגדיהן? שום דבר, הרי הן חשופיות וחשופיות הן חשופיות וחשופיות הן חכמות ואין סבלניות מן החשופיות. הן […]
'ההורים שלי מתו. הם לא נטשו אותי-הם מתו' סם חשבה לעצמה בהקלה. מאז היותה בת 4 תמיד חשבה שמשהו בה דפוק. כי הרי איזו עוד סיבה יש להורים לנטוש את […]
בבית הכלא השמור ביותר במדינה, במחלקת ההסגר, ישנו תא ובו מוחזק האסיר הנורא ביותר. אין אדם היודע מיהו האדם או מה עשה שגרם לו להיכנס לשם, רק קבוצת אנשים מצומצמת […]
מלאך קטן ירד מכוכבי השמים העניק לי חיבה העניק שמחה ואהבה מלאך קטן ירד מכוכבי השמים נתן נשיקה נרדם וחלם. "אל תלך" כך אמרתי בסופו של אותו יום וליבי הצפרץ […]
מה שהעיף את ליזה וליזי ממני זה היה בעצם המנהיג שלהם . איך אני יודעת כי אני שכבתי על הרצפה כל כך חלשה ועשיתי את עצמי שאני מחוסרת הכרה המנהיג […]
צריך קצת זמן לבד רחוק מאחרים כדי למצוא את שאבד בתוך רגשות סוערים צריך קצת זמן להתבודד בלי שום גירויים כדי להצליח להתמודד עם הקושי בחיים צריך קצת זמן לבד […]
יש אנשים ריאליסטיים ואנשים חולמניים. השאלה הצפויה פה זה למי מהם אתה משתייך? בן אדם יכול להיות הרבה דברים, הוא יכול להיות בעל אישיות רגועה או תוקפנית, אסרטיבית או פאסיבית, […]
אני קמה בבוקר, מתארגנת, איפור, שיער, בגדים, בושם, תיק, בית ספר, ספה, שיעורים, אוכל, מבחן, מקלחת, מסיר איפור, טלפון, מוזיקה, לילה – כל יום מחדש אותו הדבר. החיים האלה שלא […]
חלמתי בלילה, עלי ועליך, עלי ועליך, מוקפים בנרות חנוקי אהבה. עלי ועליך, עלי ועליך, צפים במיטה נטולי דאגה. לב צעיר שעוד רוצה לפרוח לב זעיר מיואש מלברוח, גוף יפה, מתחת […]
הגיע יום שני, השעון המעורר צלצל והעיר אותי לבית הספר. לקחתי נשימה עמוקה והחלטתי להיות שמחה ולנסות לא לשים לב למייקל. התארגנתי, אכלתי והלכתי לבית הספר. נכנסתי לכיתה ושמתי לב […]
