במה ניתן לשלוט ובמה אין שליטה, היש תשובה? אפשר ,לא קל, לשלוט בכעסים ובעלבונות, בקנאה וברכילות שישמרו מרחק ממני,שלא יגיעו אלי , לשלוט בשמחות ובאהבות, שיבואו אלי ,יגעו וישארו אצלי […]
קודם כל, היי! אני יודעת שבחרתי את הזמן הכי לא סימפטי לחזור (יום השואה, למרות שטכנית הוא כבר נגמר…), אבל עדיף עכשיו מאשר לעולם לא, נכון? אז בקיצור, היום קיבלתי […]
כל יום שבו אני רואה אותו עובר במסדרון מעביר בי תחושת עצב.. ותסכול.. איך מישהו כמוהו יכול בכלל לשים לב אליי? הוא? המדריך שלי. אני? חניכה ממוצעת ביותר.. יש לו […]
באף יש קצת תחושה משונה ויש לזה משמעות נסתרת אולי סוג של מגננה מחוויה אחרת במוח יש קצת תחושה מוזרה ויש לזה רבדים עמוקים אולי כי בלב יש סערה אולי […]
הייתי כבר במרחק קטן משער ויכולתי לראות שליד השער עומדים שני כתבים והם מראיינים את שירז אויי נו באמת דווקא את המטומטמת הזאת מכולם?? אחרי כמה שניות התקשרתי ללימור "תצילי […]
הוא היה מופיע תמיד כשהייתי ישנה. מלווה אותי אל החלומות המתוקים. הרגשתי את אהבתו, הרגשתי אהבה אמיתית. מעולם לא ראיתי את פניו, תמיד הוא היה האיש במסכה. מסתורי. לפעמים די […]
המים שזורמים מסביבי, ממלאים אותי בהרגשה אחרת. נוגעת וזורחת יותר. הכנרת הזאת היפה ההיא. שלוקחת אותי למקום שמור ונוגע. המקום הרגוע ביותר, הכנרת היפה יפה. באופן אולי המדוייק שראיתי, וגליה […]
תמיד חשבו שאנחנו מסוג הזוגות שמכירים בתיכון ואחר כך מתחתנים. תכלס צדקו. אני ודניאל הכרנו בתיכון ושנה אחרי שסיימנו התחתנו. בשנת הנישואים הראשונה הכל היה טוב, דניאל היה מאושר, אני […]
~לא ערוך~ היא לא בכתה כשהם לקחו לה את החופש וקרעו בלא רחמים את שורשי השמחה וכשהם עקרו את נשמתה כמו חקלאי שעוקר תפוח מהאדמה היא לא בכתה וכשהם אמרו […]
לא ענו. מייק דפק שוב. האיש הכי מגודל שסאם ראתה בחייה יצא מהבית. הוא היה ענק ושרירי. היה לו אקדח בחגור והביט בהם בזעף. ״מה אתם רוצים, ילדים?״ היא שאל […]
היום ניקו הכלבלב המתוק ודודי החמוד עפו ללונדון.הם מאוד נהנו וביקרו בביג בן,בברודויי,בפארק הארי פוטר ,מוזיאון הטבע של לונדון,ראו את השומרים של המלכה!,ראו סרט לונדוני,הם קנו להם מזכרות והרבה!! אכלו […]
היי, זוכרים את הילדה הזאת שאני כל הזמן כותבת עליה? בקיצור אני באמת כבר לא בטוחה אם היא חברה אמתית לשי או לא. כל הזמן מול ילדים מהכיתה או מהשכבה […]
כמו עובר ליד ספסל שזה עתה נצבע, אתה רוצה להתקרב, לראות מה השתנה הפצע עוד פתוח, רטוב ומדמם ורק אתה עומד וממשיך להילחם הפצע מגליד הגלד נפתח הפתח הופך לפצע […]
ענת. מה היא ענת? לאן היא הולכת? מאין באה? תמיד עוברת דרך אותה הסמטה מתחת למרפסת שלי בצעדים מהירים, תמיד עם סיגריה בפה ותמיד באותה שעה. קרוב לשנה שאני מבחין […]
שואה?! מילה קשה, הייתי אומרת. כל הסיפורים שהיו מספרים לי…. סבא שסיפר לי שבכלל לא היו אוכלים שם…. זה מפחיד,בחיים לא חשבתי שבנאדם יכול לשרוד בכלל בשואה. איך? איך? סבא […]
יזכור ישראל את בניו ובנותיו, שנרצחו, ועונו, ונחנקו, והורעלו, ונשרפו חיים. אך תישכח האדמה את הדם, את הדם ששתתה בשקיקה. יזכור ישראל את אותו ילד קטן, את אותם עיניים גדולות […]
הכחשה לא תוכל להועיל עכשיו. הוא צריך לטוות עוד ועוד הבהרות ולהטביע בהם אט אט את ייאושו. לטמון את ראשו בין בירכיו לא יפחית את חוסר הישע שלו, כך כל […]
אני לא יודעת מה אני עושה. הלכתי לאיבוד. אני מזיעה כבר כל כך, מרוב שחם פה. לבשתי שמלה במיוחד, ועכשיו נראה לי כאילו הכל עומד להיהרס. השיער שלי התנפח, שוב. […]
הולך באפר במחנה העצים ירוקים ויפים מחנה קצת שונה מחנה בו חיים קוטפים הולך בין האבנים השקט כל כך מקסים כמעט שוכח שלפני שנים אנשים כאן נהרסים אנשים כאן נהרסים […]
"לפעמים אתה צריך לרוץ לפני שאתה יכול ללכת."- טוני סטארק, איירון מן אני זוכרת את הרגע הזה כאילו בכל פעם משודר מול עיניי מחדש. האש, הלהבות הצורבות מרחוק, העשן השחור […]
בוקר … ״נקודת מבט של מישל ״ בוקר טוב, אני מרגישה כיאלו קמתי חדשה בנותת. מור אמרה״איך את כל כך שמחה? אתמול היית מעולפת על הרצפה חשבתי תקומי לא טוב״. […]
התעוררתי בבוקר מצלצול השעון המחריד של אנה , פקחתי את עיני והיא זרקה עלי כרית מלאת נוצות , היא ניראתה קורנת מהתרגשות , מה עובר עליה? ״מה?״ שאלתי והרמתי גבה […]
הצפירה של יום הזיכרון חיללה את הדממה, ויצרה דממה משלה. אני הרכנתי את ראשי ועצמתי את עייני, אבל אבי שעמד לידי לא, הוא הרים את ראשה בגאווה ועמד בגב זקוף […]
חושבת אני לפעמים, על הלא- יהודים במלחמה. האם הם התחרטו לעתים, האם הם ידעו שמשהו לא בסדר קרה? ואולי הם רק העמידו פנים, נסחפו אחר ההמון. אולי הם העדיפו להיות […]
היינו יחד באותה מסיבת יום הולדת של שירן. על הקיר היה כתוב בגדול "שירן בת 18". עמדתי שם, במרכז הסלון אוחז בבקבוק בירה בידי אחת והשניה בכיס הג'ינס, הרגשתי אבוד […]
לפני שנה, אני זוכרת שכולם בדיוק חזרו מפולין, ואני הייתי בבית, אני זוכרת שקראתי כתבה. כתבה עצובה, כתבה לא רגילה. זה היה ממש כמה ימים לפני השואה- בדיוק כשכולם מתחילים […]
על מה אתה חושב בזמן הצפירה האם אתה חושב על מה שקרה האם אתה באמת מתאחד עם העבר או שאתה רק מחכה שהיא תעבור כבר מה אתה עושה ביום השואה […]
לאחר שסיים לדבר הוא פנה למקומו והתיישב. אז שמתי לב שהיה לו מין מבט מנותק כזה בעיניים, כאילו הוא כאן, אך לא באמת כאן. כאילו כל מה שמסביבו הפך לאור […]
נקודת מבט בר: סוף סוף הוא יוצא ממני אין לי כבר כוח לזה אבל זה כלכך כואב למה זה כואב, אני ועומר חשבנו והחלטנו שאנחנו לא רוצים לדעת את מין […]
מוות בייסורים- זה מה שעשו לי. הגרמנים תפסו אותי ועוד כמה נשים בהיריון במחבוא. הם פינו אותנו במהירות לגטו, שם, הדוקטור והמנתח הגרמני עשה עלינו ניסויים במעבדתו. הגיע יום לידתי, […]
