פרק 1 מחלונו של מנכ”ל חברת “אשת – השקעות ונדל”ן בע”ם” השתקף נוף מרהיב על העיר, זאת הודות לכך, שמשרדו היה ממוקם בקומה העשרים של אחד הבניינים הגבוהים ביותר בתל […]
המגע הפושר של בד דמוי עור. מסטיק גומי בטעם תות, מתנפח לבלון ומתפוצץ כלא היה. הרטט העדין של חיית פרא מכאנית. ציוץ הציפורים של בוקר יום קיץ. דילוגים עליזים, נטולי […]
חבר הפרלמנט הנרגש, שהוזמן לשיחה חשובה עם “חוזה העתיד”, צעד נרגש אל תוך הטרקלין. הוא המתין ארוכות ואחר נקרא להיכנס אל החדר הפנימי. חדר זה, ידוע ומוכר היה לרבים רק […]
הבוקר שלמחרת הגיע, הציידים צריכים להתמודד מול איש השאלה, ד”ר יותם אביבי, מתן וקובי רצו להסתכל בעיניים של הרוצח של האימהות שלהם. “עוד כמה זמן עד רגע הפגישה עם הנבלה […]
“בדיוק שחשבנו שאנחנו מכירים את כל הכלים בשולחן הוא מגיע…” אמר דור למתן לאחר שראו את ד”ר אביבי מדבר עם רוצח סדרתי מבוקש שזיהו מהחדשות. “טוב בוא נחזור על התוכנית […]
“לא לא לא… זה לא יכול לקרות… הוא… הוא עוקב אחריי, אחרינו אבא..” אמר מתן בלחץ ובמעין התקף חרדה שקרא את המכתב שהשאיר איש השאלה בזירת הרצח של סבתו. “אז […]
“מה זה היה?” שאל מתן את אבין אחרי הירייה ששמעו מהבניין של סבתו של מתן ואימו של קובי, “זו הייתה ירייה. תישאר כאן אני אלך להביא את סבתא. חכה פה!” […]
“אתה רוצה לשתות משהו? אתה נראה מאוד נסער?” שאל ד”ר יותם אביבי את מתן בפגישתם השבועית “כן, זה סתם הפיגוע שהיה בבית ספר, העלה לי קצת פלאשבקים” מתן שיקר ליותם […]
“אבא? זה אתה?” שאל מתן את קובי לותם, אביו של מתן, “כן… אני מצטער שלא באתי אלייך קודם, אני חייב לך כל כך הרבה תשובות על כל כך הרבה שאלות […]
“3765421, זה שימך מהיום. אסיר מספר 3765421, מובן?!”. פניו של הסוהר כבר מביטות היו הלאה, אל פני הבחור שצעד עירום מאחרי. אני כבר עומד הייתי, סמוך אל התור הבא, כדי […]
את התאריך 24 באוקטובר 2009 מתן לותם לעולם לא ישכח, זה הלילה בו הוא ראה את הוריו נרצחים לנגד עיניו. הוא היה בן 6, הוא ראה טלוויזיה במיטתו ושמע מסלון […]
בדרך “I-TOWN” עומד שלט בלוי ודהוי שחלק מאותיותיו נפלו אבל זה לא באמת משנה לאף אחד כי אף יצור נורמלי לא באמת עובר שם אני חוזר שוב אף יצור נורמלי […]
יש לי הכול בית משלי, מכונית משלי, קריירה מצליחה, חופשות , מסיבות ,חברים ,משפחה ודווקא בגלל זה הייתי צריכה חופש וחופש זה מצרך נדיר בחיים שלי. מעל פניי השטח הכול […]
“לילה אחד חלמתי חלום משונה, בחלום קמתי, התקלחתי והתלבשתי, אך ברגע שהגעתי למראה לצחצח שיניים, ההשתקפות שלי לא עקבה אחרי, למעשה, היא הסתכלה אלי במבט כעוס והתחילה לדבר, היא דיברה […]
אוליביה עמדה מול השער המתכתי והמוכר. היא עבדה בהרבה עבודות לפני שהגיעה לאבונדייל, ועדיין לא היה לה ספק שזו העבודה המשונה ביותר שהייתה לה. מצחיק לאן החיים לוקחים אותנו, היא […]
“הם נשבעו להילחם בכול כוחם בסוכן המוסד האגדי ולהביס אותו. “אנחנו יוצאים!” הם התרוממו במורם רוח ויצאו לדרכם עם פנים חתומות ‘אסור לתת לרגש לנצח! רגש זה תמיד בסוף.שהכול מסתיים’ […]
הוא ישב בחדרו וחיפש עוד מידע חסר שימוש על נושא שולי כלשהו – הפעם היה זה בנוגע לחוקי השריעה בנוגע לדיני מלחמה. פעמים אחרות היה זה מידע על בעיות פתוחות […]
הוא כאן, הוא תמיד היה כאן, גם ידענו שהוא כאן, אבל לא עשינו עם זה כלום. הוא ניסה להפחיד אותנו. לא אומרת שלא. הוא נכנס למנורות, לברזים, אפילו לחתולה הוא […]
הקיץ ההוא שלנו- חלק ראשון. למה כולם חושבים שאני מוזרה? אוקי אז כן, נרשמתי למחנה קיץ ואני פשוט לא מבינה זה כל מה שהילדים עושים לא?! אוקי אז כן, התעלמתי […]
נובמבר מעולם לא הרגיש קר יותר ועדיין הזיעה טפטפה לי במורד הקרקפת. אולי אני התסריטאי של החיים האלה- אבל מי אמר שלא גם אוכל להיות השחקן הראשי? אני מציץ מבעד […]
לפרק הקודם האוסף החסר – פרק י”ב. — –היום השישי. 20:25. שדה תעופה מרכזי– “את לא יודעת כמה דאגנו לך” אמר רב-פקד פרינס בכעס. לא מספיק שהיו בעיות בנחיתה ובלקיחת […]
לפרק הקודם האוסף החסר – פרק א’. — –היום הראשון, 22:00, זירת הרצח בהוואי– “תקשיבו לי, ותקשיבו לי טוב,” אמרה קים בעצבנות ודפקה את ידה בחוזקה על המכונית, “היה לי […]
“יום 36, עדיין אין לי מושג איפה אני, אני ממשיכה לשקר לעצמי שיש לי תקווה לצאת מכאן, הדבר היחיד שיש לי תקווה לגביו הוא דן- אני יודעת שהוא יחכה לי […]
איאן לא ידע למה לצפות כשעמד מול הבניין ברחוב שכתב לו אנדרו במכתבו האחרון, אבל הוא בהחלט לא ציפה לשלד בניין ענק שגדרות ברזל גבוהות הקיפו אותו. שלט כתום המתריע […]
לפרק הקודם: משחק ריגול קטן (מחודש) -פרק ה’: השחקן האנונימי/ג’ו — –ההווה– “נשארנו רק אנחנו,” לחשתי בהתנשפות. “יש לך תכנית?”. “אני עדיין עובדת על… תיזהר!”. התגלגלתי הצידה, מתחמק מפגיעת הכדורים […]
פעם אחת היו שתי אחיות, לינוי ומאיה. לינוי בת 12 ומאיה בת 14 , לכן מאיה היא הבכורה . הן אחיות ככ מחובורת שהן לא זזות אחת מן השנייה . […]
קולות סירנה של אמבולנס נשמעו מתגברים, צעקות של אנשים ומהומה סביב. ״מתי האמבולנס מגיע?״ ״הם בדרך!״ ״למה כל כך הרבה זמן? יש פצועים קשה!״ ״קדימה הם פה!״ ״תעלו אותם על […]
הקדמה: הסיפור אינו מתחיל באופן מובהק כפנטסיה אולם בהמשך הסיפור תוכלו לראות סימני פנטסיה מתעוררים ונחשפים אשמח לביקורת ולהצעות לייעול:) איאן עמד סמוך לאדן החלון כשמרכז הכוונת הצמודה לעינו השמאלית […]
זה היה יום חורפי למדי. בשעה 12, החלטתי לצאת לטיול לינה בשטח השדות הפתוחים. מכיוון שמאוד משעמם לי וההורים שלי גרים הרחק מהאזור שבו אני גר החלטתי לפנק את עצמי. […]
לפרק הקודם משחק ריגול קטן (מחודש) – פרק ד’: משחק ביתי/ אנסטסיה — הודיתי מכל ליבי על המים שנשפכו עליי, עכשיו הייתי רענן יותר. על הסטירה המכאיבה שבאה מיד לאחר […]
