זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שיצאתי למועדון , אני בת 18 , יצאתי לבלות עם חברות , כשהגענו הייתי כה נרגשת לגלות את החוויה הזו שאליה אני יוצאת פעם ראשונה […]
לפרק הקודם: משחק ריגול קטן (מחודש) – שלב B. פרק ו’: יום של משחקים/דייבי — –ההווה– שתקתי. הרבה פעמים יצא לי לשתוק ולהיות מכונסת כלפי עצמי בימים האחרונים. “סופי?” קרא […]
הפכתי לאייל חינני, עם קרניים ארוכות ומלאות חן, והחלתי לדהור אחרי הנערות מלאות החימה שרדפו אחר מפלץ דמוי אריה שהיה חסר אונים לעומתן. הציידות. אבל הן היו כלום לעומת גבירתן. […]
חזרתי מבית הספר היישר אל “מעבדות ס.ט.א.ר”, המקום בו עובדת אימי כבר הרבה זמן. המסדרונות המתעקלים היו חשוכים מהרגיל, מה שהיה די מוזר אלמלא הופיע סיסקו עם פנס קטן וקרא: […]
CHAPTER 1 “Dark Business” Ema! he shouted loudly, while I was in the next room lost in deep thought. thinking about Paris or maybe Vages…? can’t choose! I deserved this […]
“one women, one man, one mission, but so many mysteries to be solved. Ema is a secret agent, she works for “Top” secret agency company underground. Ema has never really […]
אני בטוחה שלכל אחד יש את הסיפור שלו של מה הוא עשה ואיפה הוא היה מתי שזה קרה, זה התחיל בהדרגה ואני בטוחה שהממשלה הסתירה מאתנו הרבה יותר ממה שידענו […]
השנה היא שנת 2520, לאחר 500 שנים נפלאות לכדור הארץ העולם התקדם.. הטכנולוגיה הרקיעה שחקים, אנשים חיו בבועה משל עצמם. קיארה היא אחת מהם, נערה רגילה שגרה בניו יורק, אוהבת […]
המגדל שלי נופל… הבלוג של לורה ( 2 בצהריים 30/3/2019 ) , טקסס -ארצות הברית. אני כותבת כאן, לא רק לעצמי אלא בתקווה.. שגם אתה או את רואים את זה […]
יום אביבי שמשי ונעים עולה על פני העיר תל אביב. נראה שהכל מתנהל כרגיל. אנשים יושבים בבית קפה, מנהלים פגישות או מחכים לפגישות. מלצרים משרתים את האנשים בנדיבות. הורים מלווים […]
דוד הסתובב בכל מקום בו הלך עם אקדח טעון בכיס… רוב הסובבים אותו, חוץ מהקרובים לא ממש ידעו למה, אך פשוט ראו אותו בתור “ההוא עם האקדח. דוד ידע שזה […]
רפי זוארץ ויוסי איבגי הם חברים טובים בלב ובנפש. שני גברים בני 35, רווקים. רפי הוא טכנאי מחרטות, מתגורר בנהריה. רפי הוא בחור נחמד ונורמטיבי, אחד כזה כמו כולם. בצבא […]
“משרתת?!” הילד המרופט היה נראה נבוך. כשישון שלח אותו עם מסר למשרתת שלו, הוא לא דמיין אותה כך. המשרתות והמשרתים בכפר היו תמיד צעירים מהאדונים והגבירות שלהם, והם היו הולכים […]
פרק 1 מחלונו של מנכ”ל חברת “אשת – השקעות ונדל”ן בע”ם” השתקף נוף מרהיב על העיר, זאת הודות לכך, שמשרדו היה ממוקם בקומה העשרים של אחד הבניינים הגבוהים ביותר בתל […]
המגע הפושר של בד דמוי עור. מסטיק גומי בטעם תות, מתנפח לבלון ומתפוצץ כלא היה. הרטט העדין של חיית פרא מכאנית. ציוץ הציפורים של בוקר יום קיץ. דילוגים עליזים, נטולי […]
חבר הפרלמנט הנרגש, שהוזמן לשיחה חשובה עם “חוזה העתיד”, צעד נרגש אל תוך הטרקלין. הוא המתין ארוכות ואחר נקרא להיכנס אל החדר הפנימי. חדר זה, ידוע ומוכר היה לרבים רק […]
“3765421, זה שימך מהיום. אסיר מספר 3765421, מובן?!”. פניו של הסוהר כבר מביטות היו הלאה, אל פני הבחור שצעד עירום מאחרי. אני כבר עומד הייתי, סמוך אל התור הבא, כדי […]
בדרך “I-TOWN” עומד שלט בלוי ודהוי שחלק מאותיותיו נפלו אבל זה לא באמת משנה לאף אחד כי אף יצור נורמלי לא באמת עובר שם אני חוזר שוב אף יצור נורמלי […]
יש לי הכול בית משלי, מכונית משלי, קריירה מצליחה, חופשות , מסיבות ,חברים ,משפחה ודווקא בגלל זה הייתי צריכה חופש וחופש זה מצרך נדיר בחיים שלי. מעל פניי השטח הכול […]
“לילה אחד חלמתי חלום משונה, בחלום קמתי, התקלחתי והתלבשתי, אך ברגע שהגעתי למראה לצחצח שיניים, ההשתקפות שלי לא עקבה אחרי, למעשה, היא הסתכלה אלי במבט כעוס והתחילה לדבר, היא דיברה […]
אוליביה עמדה מול השער המתכתי והמוכר. היא עבדה בהרבה עבודות לפני שהגיעה לאבונדייל, ועדיין לא היה לה ספק שזו העבודה המשונה ביותר שהייתה לה. מצחיק לאן החיים לוקחים אותנו, היא […]
“הם נשבעו להילחם בכול כוחם בסוכן המוסד האגדי ולהביס אותו. “אנחנו יוצאים!” הם התרוממו במורם רוח ויצאו לדרכם עם פנים חתומות ‘אסור לתת לרגש לנצח! רגש זה תמיד בסוף.שהכול מסתיים’ […]
הוא ישב בחדרו וחיפש עוד מידע חסר שימוש על נושא שולי כלשהו – הפעם היה זה בנוגע לחוקי השריעה בנוגע לדיני מלחמה. פעמים אחרות היה זה מידע על בעיות פתוחות […]
הוא כאן, הוא תמיד היה כאן, גם ידענו שהוא כאן, אבל לא עשינו עם זה כלום. הוא ניסה להפחיד אותנו. לא אומרת שלא. הוא נכנס למנורות, לברזים, אפילו לחתולה הוא […]
הקיץ ההוא שלנו- חלק ראשון. למה כולם חושבים שאני מוזרה? אוקי אז כן, נרשמתי למחנה קיץ ואני פשוט לא מבינה זה כל מה שהילדים עושים לא?! אוקי אז כן, התעלמתי […]
נובמבר מעולם לא הרגיש קר יותר ועדיין הזיעה טפטפה לי במורד הקרקפת. אולי אני התסריטאי של החיים האלה- אבל מי אמר שלא גם אוכל להיות השחקן הראשי? אני מציץ מבעד […]
לפרק הקודם האוסף החסר – פרק י”ב. — –היום השישי. 20:25. שדה תעופה מרכזי– “את לא יודעת כמה דאגנו לך” אמר רב-פקד פרינס בכעס. לא מספיק שהיו בעיות בנחיתה ובלקיחת […]
לפרק הקודם האוסף החסר – פרק א’. — –היום הראשון, 22:00, זירת הרצח בהוואי– “תקשיבו לי, ותקשיבו לי טוב,” אמרה קים בעצבנות ודפקה את ידה בחוזקה על המכונית, “היה לי […]
“יום 36, עדיין אין לי מושג איפה אני, אני ממשיכה לשקר לעצמי שיש לי תקווה לצאת מכאן, הדבר היחיד שיש לי תקווה לגביו הוא דן- אני יודעת שהוא יחכה לי […]
איאן לא ידע למה לצפות כשעמד מול הבניין ברחוב שכתב לו אנדרו במכתבו האחרון, אבל הוא בהחלט לא ציפה לשלד בניין ענק שגדרות ברזל גבוהות הקיפו אותו. שלט כתום המתריע […]
