היא שטפה את פניה עם מים קפואים, אולי כך תוכל להצליח להעלים את השקיות העמוקות מתחת לעיניה האפורות. 'רק עוד חודש עד לסוף הסמסטר', היא חשבה. כבר שבועיים שהיא לא […]
השמש מגיחה לפתע, מניחה את הקרניים החמות שלה בכל רחבי הפארק. בדיוק ברגע שבו סאן עמד לומר משהו, אבל הוא עצר ואמר שזה לא חשוב. אוולינה חשבה שזה מוזר, אבל […]
"תסמכי עליי." זה כל מה שאמר. וזה בערך כל מה שהיה צריך לומר, כדי לגרום ללחיים של אוולינה לבעור ולהאדים. היא מנסה בכל כוחה לא להסגיר את הסערה שמתחוללת בתוכה, […]
בשעות אחר הצהריים, אחרי בית הספר, אוולינה ישבה בחצר ביתה על כיסא הנדנדה ושיחזרה לעצמה את מה שקרה בינה לבין סאן לפני שעות אחדות. היא ניסתה לא לפספס שום דבר, […]
החדר מסביבה נעשה פתאום חשוך, הלב שלה דופק כל כך מהר עד שהוא מרגיש כאילו בכל רגע הוא עלול לקפוץ לה מהחזה. הנשימה שלה כמו נתקעת בתוך החזה, והפה שלה […]
שלג קל יורד, והרחובות מכוסים בשכבה דקה של שלג שנאגר במהלך הלילה. הטמפרטורה נמוכה, אבל יחסית, נעים. אוולינה מצטנפת בתוך המעיל שלה, היא התגעגעה לצעוד ברחובות האלה בדרך אל בית […]
שימו לב קוראים יקרים! הפעם, בונוס של שני פרקים, אל תפספסו את פרק 15 שעולה מיד אחרי פרק 14. קריאה נעימה! _________________________________________________ מלצרית בלונדינית גבוהה, מפזזת בין השולחנות, מגישה משקאות, […]
את ערב החג אוולינה בילתה בביתם של סבא וסבתא שלה. כמדי שנה בחג המולד, התאספה המשפחה המורחבת אצל סבא וסבתא שלה כדי לחגוג. בתור ילדה, אוולינה אהבה מאוד את חג […]
3 אריקה ההרגשה הזאת. כמו סם, ממכרת. אחרי הפעם הראשונה לא הצלחתי להפסיק. אני כאילו צופה בעצמי מהצד. חולמת. פה אני יכולה להיות מי שאני רוצה. מה שאני רוצה. אף […]
1 חמש שנים לאחר מכן אריקה "הכל בסדר אמא. למה את צריכה לדאוג לי כל כך?" עניתי לאמא שהתקשרה אלי בפעם המיליון היום בשביל לבדוק איך אני מרגישה לגבי המעבר […]
"את יכולה בבקשה לגרום להם להפסיק לקרוא לך ככה?" מתיו תמיד כועס שכל הבנים בכיתה שלי קוראים לי אר, הוא האח הקטן הכי דואג בעולם. לפעמים יותר מדי אבל ככה […]
העיר בוסטון, נמצאת במרחק של ארבע שעות ויותר מניו יורק, וכדי להספיק לעקוף את כל הפקקים, סאן יוצא לדרך מוקדם יותר מהרגיל. השעה עכשיו שלוש אחר הצהריים וזה אומר שפחות […]
הבוקר מגיע במהירות. הוא מגיע הרבה יותר מהר ממה שסאן ציפה. הוא עוד מכורבל בתוך שמיכת הפוך שלו, מעוך לגמרי. הוא מותח את רגליו וידייו מתחת לשמיכה, לאט לאט מתחיל […]
אדיסון גילברט הייתה ביתו הבכורה של אלייז'ה סוליס גילברט, מדען מצליח ושחקן גולף לא רע בכלל. היה לה אח קטן, תומאס שמו (כן, היא מודעת לאירוניה, אבל מה אפשר לעשות […]
את הימים האחרונים, סאן בילה כמה שיותר רחוק מאוולינה. אחרי הפגישה שלהם באותו הלילה, אחרי הדייט שלה, הוא הרגיש שמשהו השתנה ביניהם. הוא לא ידע להצביע מה בדיוק השתנה, הוא […]
הנסיעה ברכבת הייתה זריזה. במהלכה, אוולינה הביטה בנוסעים שעלו וירדו מהרכבת. היה לה נעים בתוך המעיל הענק שלה, ובתוך העולם הפרטי שלה עם המחשבות שלה והרגשות שלה. הבטן שלה התהפכה […]
בימים האחרונים אוולינה מצאה את עצמה חושבת הרבה על מה שהיה בינה לבין איידן. היא חשבה על השנתיים שבילו יחד, ועל מה שעברו יחד כזוג, היא נזכרה בכל הירידות והמורדות […]
השמש עולה לאיטה בשמיים, מאירה לאט לאט את העיר הישנה, ומסמנת על בואו של יום חדש. לאט לאט הרחובות נצבעים בצבע אדמדם כתום, עד שהשמש עומדת במרכז השמיים, מתחבאת בין […]
בדיוק כמו שאוולינה, זיהתה אותו, גם סאן מזהה אותה. למעשה, הוא זיהה אותה מהרגע הראשון שהתקרבה לעברם. הוא זכר אותה מצוין מאותו היום שהייתה בבית הקפה של אחותו, עם החברה […]
הבוקר הוא בוקר קר. כמו כל הבקרים לאחרונה בניו יורק, זו התקופה הזו בשנה שבה כל העיר מתכסה בשלג, וקר מדי כדי להיות בחוץ. אבל הוא, בדיוק כמו שעשה כל […]
כיתת ההיסטוריה היא כיתה רגילה שעל דלת הכניסה שלה מודבק שלט קטן שמכריז שזו כיתת ההיסטוריה. זו הכיתה של אוולינה, זו הממלכה שלה. לפעמים, כשהיא לא רוצה ללכת לחדר המורים, […]
ישבתי בקצה של המחנה שלנו ובהיתי בחושך שפתאום שמעתי קול מאחורי, הרמתי וטענתי את האקדח מהר לפני ששמתי לב שזה ניוט. "אה זה רק אתה." אמרתי בהקלה והורדתי את האקדח […]
אנשנושים, הפרק הזה הוא פרק פלאשבקים, בווטפאד אני פשוט כותבת בכתב נטוי אבל פה אני פשוט יכתוב בהתחלה. ישבתי בקצה מעגל האור של המדורה הייתי כבר כמה ימים בגלייד והבנתי […]
הצלחנו לצאת מהמתחם של וויקד ונכנסנו לאיזשהו מקום נטוש. ניוט כעס על תומס שאין לו תוכנית שקטעתי אותו "ברור שאין לו תוכנית, הוא בטח כל הזמן עבד עם וויקד וזה […]
טוב, לרוב נ.מ תיהיה של ליאו אבל אם לא אני יכתוב התעוררתי והרגשתי שמישהו מחזיק בצורה שעוזרת ללכת, מיד נאבקתי למרות הטישטוש עד ששמעתי את הקול של אריס "וואו ליאו […]
כיאה לניו יורקריות אמיתיות הן משתמשות בתחבורה הציבורית. במקרה הזה, הן משתמשות ברכבת התחתית. אוולינה תמיד אהבה את הרכבת התחתית, בכל נסיעה בה היא גילתה דברים חדשים ואנשים חדשים וזה […]
נ.ק מבט שין: עצמתי את עיני וניסיתי לדלות מתוכי את הריכוז והחשיבה. למה זה כל כך קשה? ניסיתי להתרכז במחברת שמולי ולהעתיק מהלוח אבל האותיות קפצו ורקדו על גביו, ולא […]
נשימתה החמה העלתה במוחי זיכרונות מתוקים שהרחיקו כל שמץ של אבל נותר. ניסתי. אני נשבע. פשוט לא ציפיתי שזה יקרה. תהיתי מה אני יגיד לאנבת'. כלום לא התחבר לי בראש. […]
אחת לכמה זמן, יש רגעים כאלה בחיים, רגעים שהם לא צפויים אבל יחד עם זאת, בצורה אבסורדית למדי- הם דווקא מאוד צפויים. אלה סוג הרגעים, שתחושת הבטן שלך אומרת לך […]
במשך כל הלילה, הגשם לא הפסיק לרדת. הטפיפות הקטנות על החלון בחדר שלה גרמו לאוולינה לרצות להאזין לגשם לנצח. למרות שהייתה ממש עייפה, היא רצתה להישאר ערה כדי להמשיך ולהאזין […]
