בימים האחרונים אוולינה מצאה את עצמה חושבת הרבה על מה שהיה בינה לבין איידן. היא חשבה על השנתיים שבילו יחד, ועל מה שעברו יחד כזוג, היא נזכרה בכל הירידות והמורדות […]
פרק 1: הסוד הגדול של פטוניה דרסלי פטוניה אוואנס, אחותה הגדולה של לילי אוואנס, תמיד קנאה באחותה הקטנה. לא רק המראה שלה, שהיה כל כך מושך, אלא גם האווירה שהיא […]
השמש עולה לאיטה בשמיים, מאירה לאט לאט את העיר הישנה, ומסמנת על בואו של יום חדש. לאט לאט הרחובות נצבעים בצבע אדמדם כתום, עד שהשמש עומדת במרכז השמיים, מתחבאת בין […]
בדיוק כמו שאוולינה, זיהתה אותו, גם סאן מזהה אותה. למעשה, הוא זיהה אותה מהרגע הראשון שהתקרבה לעברם. הוא זכר אותה מצוין מאותו היום שהייתה בבית הקפה של אחותו, עם החברה […]
המונית נעצרה מול בניין לא גבוה במיוחד אך יוקרתי . מולנו היה שלט גדול בצבע אדום שעליו רשום "jcp" . "אחריך" קלייד אמר בחיוך כנה ואני בתגובה גלגלתי עיניים והמשכתי […]
הבוקר הוא בוקר קר. כמו כל הבקרים לאחרונה בניו יורק, זו התקופה הזו בשנה שבה כל העיר מתכסה בשלג, וקר מדי כדי להיות בחוץ. אבל הוא, בדיוק כמו שעשה כל […]
"היי, אל תדאגי. אני אעזור לך פה, דקה אני מפנה פה את כולם ויהיה לך שקט." כשהוא ניגש אליי אז, לא חשבתי שהוא חתיך. היה לו שיער שתני כהה, עיניים […]
שכבתי על גבי במיטה למשך כמעט שעה, החוויות שעברתי בשעות האחרונות חולפות במוחי כמו סרט נע. ציפיתי להיות בהיסטריה, בפאניקה חסרת שליטה. אך בתוך תוכי הרגשתי שכל החוויות הללו הן […]
כיתת ההיסטוריה היא כיתה רגילה שעל דלת הכניסה שלה מודבק שלט קטן שמכריז שזו כיתת ההיסטוריה. זו הכיתה של אוולינה, זו הממלכה שלה. לפעמים, כשהיא לא רוצה ללכת לחדר המורים, […]
שמעתי כמה קולות רקע שנשמעו כאילו אני נמצאת מתחת למים. "זה למה היא הייתה כל כך שקטה ולא נסערת" , "דרק קח אותה לחצר, היא צריכה אוויר", "איידן אני צרי.." […]
"אני האמת לא יודע מהיכן להתחיל". הוא גיחך לעצמו וסובב את ראשו אלי. "אני מרגיש שאני צריך קודם כל להראות לך ואחר כך להסביר" הוא אמר תוך שהוא שאף אוויר […]
כיאה לניו יורקריות אמיתיות הן משתמשות בתחבורה הציבורית. במקרה הזה, הן משתמשות ברכבת התחתית. אוולינה תמיד אהבה את הרכבת התחתית, בכל נסיעה בה היא גילתה דברים חדשים ואנשים חדשים וזה […]
הקדמה: לכל אחד בעולם יש כיתוב על פרק היד. חלקם קצרים, וחלקם ארוכים. לרוב הם משפטים די רנדומלים. "אפשר לעזור?" "היי. שמי הוא.." "אופס! סליחה.." המשפטים האלה, הם המילים הראשונות […]
אני שומעת את לבי דופק כמו מרד של פילים, בעודי צועדת בחופה ואוחזת באבי. אני לא מאמינה שבעוד כמה רגעים אני הולכת להתחתן עם הבן אדם שעד לפני מספר שעות […]
ואני עדיין זוכרת את מגע ידיך בי, כאילו זה היה רק לפני שעה קלה. אני עדיין מרגישה את הנשימה שלך, על הצוואר שלי, על העורף שלי. אני עדיין אוהבת את […]
אחת לכמה זמן, יש רגעים כאלה בחיים, רגעים שהם לא צפויים אבל יחד עם זאת, בצורה אבסורדית למדי- הם דווקא מאוד צפויים. אלה סוג הרגעים, שתחושת הבטן שלך אומרת לך […]
במשך כל הלילה, הגשם לא הפסיק לרדת. הטפיפות הקטנות על החלון בחדר שלה גרמו לאוולינה לרצות להאזין לגשם לנצח. למרות שהייתה ממש עייפה, היא רצתה להישאר ערה כדי להמשיך ולהאזין […]
המים הרותחים שטפו את גופי בזרם אחיד. אני אוהבת כאשר אני מסובבת את ידית המקלחת לצד השמאלי יותר ככל שהדקות עוברות. אני אוהבת לראות את גופי נהפך לצבע ורוד כדומה […]
"ישיבת ערב, הנוקמים בחופשה מס' 1 קדימה", טוני התרווח על כסאו בחצר, מניח את ידו על פפר שהתיישבה לצידו, אחרי שהרדימה את מורגן. "שניה, אז אני כבר נחשב נוקם?", שאל […]
הנה אחרי כל כך הרבה זמן אני עדיין שואלת את עצמי, מניין נחתת עליי? הרי חד משמעית לא היינו אמורים לגמור ככה, או לגמור בכלל… אני עדיין זוכרת הכל מהתחלה […]
פרולוג ניצן היום יום ההולדת של תומר חבר שלי ,אנחנו כבר שנה ביחד הוא היה חבר של אחי נועם מהילדות ובהתחלה נועם כעס על הקשר בינינו ואמר שתומר מבוגר בשבילי […]
סטיב וסם ישבו בשולחן השיש הגדול שבמטבח ושתו קפה, "בוקר..", קלינט יצא מחדרו עייף וסחוט, מאחוריו מקפצים שני הבנים שלו. "לא נתנו לך לישון?", צחק סם. "קפצו עלי כל הבוקר", […]
סיפור בין שני בנות שהיה ביניהן אהבה לפני כמה שנים עד שלפתע היא נעלמה בצורה לא ידועה
פרק 1: השמש שוקעת בצבעים של אודם וכתום, הים הכחול נשמע ברקע זוגות וילדים מסביב. כל אלו חדלו מלהתקיים מבחינתי והרגשתי שאני נותחתת או בעצם צוללת, אפילו טובעת, הרגשתי שהרגליים […]
ראיתי אותה בכל יום בדרכי חזרה לביתי. ראיתי אותה בערבי הקיץ הנעימים, בהן הרוח שיחקה בשערה ושמלתה התנופפה לה אנה ואנה. ראיתי אותה בלילות החורף הגשומים, רטובה עד לשד עצמותיה, […]
זה קרה בסוף הקיץ. חזרנו לבית הספר, בדיוק עליתי לכיתה ז׳, לחטיבת הביניים. איזה התרגשות זאת הייתה אז, סוף סוף להיות עם הגדולים. זה היה החלום שלי אז, להתחיל ללמוד […]
כשאחרים מורים לי לעצום את העיניים ולחשוב על הרגע המאושר ביותר שהספקתי לחוות בכל שנות חיי, אני נותנת לריסים ליפול ומדמיינת אותי ואותך בעולם מקביל. בדמיוני אני מביטה קדימה וידך […]
"לאן אתה לוקח אותי?" שאלתי תוך כדי שהבטתי לכיוונו והתפלאתי כמה יופיו כובש אותי כל פעם מחדש. עיני הדבש שלו מסתכלות על הכביש וחיוכו הכלוא בשפתיו המלאות מכוון לכיוון השמשה […]
סתיו 92 אני בן חמש-עשרה. מתגורר עם המשפחה בבניין שבו נולדתי. כל החברים ורוב השכנים כבר מזמן עברו לאיזור החדש שנבנה כעשר דקות נסיעה. בשלב מסויים התחיל נורא לשעמם מהסיבה […]
אני נאחזת חזק במעקה, מסביבי הכל מסתובב, הבזקים של אור מתרוצצים לכל כיוון אליו אסתכל, חנק בלתי נסבל בגרון גורם לי להרים את ידי באופן אוטומטי לאיזור קנה הנשימה כדי […]
